פורים קטן

פורים קטן הוא מועד הנחגג בקהילות ישראל בשנים מעוברות בתאריכים י"ד-ט"ו באדר ראשון, כציון לחג הפורים שחל באותו תאריך באדר שני באותן שנים.

היסטוריה

לוח השנה היהודי מורכב משנים רגילות ושנים מעוברות, בהן ישנם שני חודשי אדר. בשנה מעוברת, חוגגים את חג הפורים בי"ד אדר שני ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים אותו בט"ו אדר שני, ואילו באדר ראשון חוגגים בכל העולם שני ימים של 'פורים קטן'.

לפי הירושלמי, נס ההצלה של פורים עצמו אירע בשנה מעוברת, וממילא יוצא שהנס אירע באדר ראשון.

שמו ומנהגיו

החג מופיע לראשונה במהרי"ל הלכות פורים, ובלשונו של אדמו"ר הזקן בסידור: "פורים קטן שהוא י"ד וט"ו באדר ראשון".

בפורים קטן נוהגים להוסיף בשמחה, וכן לערוך סעודה מיוחדת, ואסור להתענות ולומר תחנון בתפילה.

ישנן דעות המובאות בגמרא כי חג הפורים על כל מצוותיו נחגג דווקא באדר ראשון, היות ואין מעבירין על המצוות ומצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, ולכן יש לקיים את מצוות הפורים באדר ראשון, אך דעות אלו לא התקבלו להלכה היות ומעדיפים 'לסמוך גאולה לגאולה' ולחגוג את נס ההצלה של פורים בסמיכות לנס ההצלה של פסח. בשל כך, נפסק להלכה שאם מישהו אמר בטעות באדר ראשון את 'ועל הניסים' אינו צריך לחזור ולהתפלל היות ומעיקר הדין אכן כך היה ראוי לעשות.

וטוב לב משתה תמיד

בנוגע להלכה, מביא הרמ"א בשולחן ערוך שישנם שתי דעות האם ישנו חיוב להרבות בסעודה ביום זה או לא, ומכריע שצריך להרבות קצת בסעודה כדי לצאת ידי חובת המחמירים ומסיים בפסוק: "וטוב לב משתה תמיד", ומשפט זה חותם את חלק ה'אורח חיים' בשולחן ערוך.

הרבי מצטט משפט זה פעמים רבות, ובלקוטי שיחות מבאר שכל מקום שבו ישנו אפילו ספק קטן שצריך להרבות בשמחה, מוטל על יהודי להוסיף בשמחה.

שושן פורים קטן

מדברי הרמ"א "וטוב לב משתה תמיד", למד הרבי שגם בט"ו אדר א', שושן פורים קטן, יש להרבות בסעודה קצת.

מאמרות רבותינו נשיאינו על פורים קטן

זה הקטן גדול יהיה

"בצחות לשון הנוסח זה הקטן גדול יהיה, הרי מפורים קטן זה, שגם שמחה קטנה, עלי הנאמר 'שמחה פורץ גדר', יזכו כל בני ישראל.. להוציאם מן המיצר והגבול אל המרחב בכל עניניהם".

כל הפושט יד נותנים לו

בחלוקת מטבעות בפורים קטן תשמ"ו, עבר הרב שניאור זלמן גוראריה ושאל את הרבי האם מה שנאמר "כל הפושט יד נותנים לו" הוא גם היום, והרבי השיב לו בחיוך: "למה לא?"...

אצל רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הרש"ב

בשנת תרנ"א התוועד אדמו"ר הרש"ב בפורים קטן בדירתה של הרבנית רבקה. בהתוועדות זו היה נוכח גם אחיו הרז"א שחזר מאמר דא"ח, ולאחר ההתוועדות שנמשכה כל הלילה הלך אדמו"ר הרש"ב לטבול במקווה, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב והיה מרותק למטתו כששה שבועות, והבריא רק כחודש וחצי לאחר מכן בג' ניסן.

אדמו"ר הריי"צ

תרפ"ז

בפורים קטן תרפ"ז נערכה ההתוועדות הידועה של אדמו"ר הריי"צ בבית הכנסת המרכזי במוסקבה שם דיבר באופן גלוי על החובה לחזק את החינוך היהודי, ובעקבות אותה התוועדות שהרגיזה את אנשי הג.פ.א.וו. נאסר כעבור מספר חודשים ונגזר עליו דין מוות. באותה התוועדות גם אמר את מאמר 'וקיבל היהודים' (שאמר אותו בשבת שקודם לכן שלוש פעמים נוספות).

ת"ש

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נמלט אדמו"ר הריי"צ ברגעים האחרונים מפולין הבוערת, ובהשתדלותו של העסקן הלטבי ר' מרדכי דובין, הצליח ברגע האחרון בשושן פורים קטן לעזוב את ריגא בדרכו לארצות הברית.

הרבי

הרבי התוועד מספר פעמים בפורים קטן, ובחלק מהשנים אף שלח 'מכתב כללי' לרגל תאריך זה, ומברק ברכה. בהרבה מהשנים אף נסע לציון של אדמו"ר הריי"צ בתאריך זה.

בהתוועדויות של הרבי בקשר עם פורים קטן, עוסק הרבי בכללות בארבעה נושאים:

א) דברי הרמ"א בסיום אורח חיים בשולחן 'טוב לב משתה תמיד'.

ב) השם 'פורים קטן'.

ג) המאמר 'וקיבל היהודים' תרפ"ז.

ד) הכנות לפורים גדול.

וכמובן ההוראות הנלמדות מכל הנ”ל בנוגע למעשה בפועל.

תשי"א

הרבי השתתף במעמד הקבלת פנים לרב צבי הירש חיטריק בפלטבוש, ואמר שיחה שעסקה בעיקר בעניני חתונה.

באותו יום שיגר הרבי שני מכתבים כלליים, אחד הקורא לחיזוק כולל חב"ד ופעולותיו, והשני עוסק בחיזוק החינוך היהודי.

תשל"ח

ערך מורחב – השלוחים לארץ הקודש

בשנת תשל"ח נערכה בפורים קטן התוועדות 'צאתכם לשלום' לקבוצת השלוחים לארץ הקודש במהלכה נשא הרבי דברים אודות השלוחים ותפקידם המיוחד, ובסיומה אף העניק להם קנקני משקה. מאורע יוצא דופן בהתוועדות זו היה כאשר הרבי קרא באופן נדיר לנשות השלוחים לרדת גם הן לעזרת הגברים ולקבל ספרי קודש וכסף לצדקה.

תשמ"א

נערך ראלי מיוחד לילדי צבאות השם בהשתתפות הרבי, ובמהלך השיחה קישר הרבי בין 'פורים קטן' לכינוס המיועד עבור ילדים קטנים, והורה לנגן את הניגון 'עוצו עצה ותופר.. אך צדיקים' (פסוקים הקשורים עם חג הפורים כמובא במדרש).

תשד"מ

בהתוועדות שנערכה בשבת פרשת כי תשא דרש הרבי באריכות שכל העניינים של פורים קטן יהיו מתוך שטורעם גדול, וביחידות שנערכה בימים הסמוכים עם הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור), שוחח איתו הרבי על פורים קטן ומקורו.

בהערה מוגהת לשיחה זו ביאר הרבי את אריכות לשונו של אדמו"ר הזקן בסידור בנוגע לפורים קטן, שברצונו לשלול חגים פרטיים אחרים שנקבעו על ידי קהילות יהודיות שונות לאורך הדורות שנקראו גם הם בשם 'פורים' (דוגמת פורים אמציסלב, ועוד).

תשמ"ו

הרבי ערך התוועדות מיוחדת לרגל פורים קטן, שהייתה ההתוועדות האחרונה לעת עתה שהרבי ערך בפורים קטן בימות החול.

תשנ"ב

הרבי בסיום חלוקת הקונטרסים בפורים קטן תשנ"ב

בשנת תשנ"ב חילק הרבי בפורים קטן בצירוף דולר לצדקה ופרוסת 'לעקאח' את המאמר 'ואתה תצווה' המיוסד על המאמר שאמר אדמו"ר הריי"צ במוסקבה 65 שנים קודם לכן, והוא המאמר האחרון לעת עתה שהרבי חילק לחסידים.

בשנה זו הרבי נשא שיחה הן בליל פורים קטן, והן במוצאי פורים קטן.

לקריאה נוספת

• "פורים קטן", שערי המועדים – חודש אדר, לקט ביאורים מהרבי, היכל מנחם, ירושלים, תשע"ט, עמ' רמה-רעז

קישורים חיצוניים

• בין פורים קטן לפורים גדול הסבר על פורים קטן באתר בית חב"ד
• פורים קטן, יעקב הקטן ודוד הקטן משיחת הרבי בפורים קטן תשמ"א
• הרב ברוין, האם יש מצוה להיות בשמחה בפורים קטן? קטע וידאו מהרב ברוין במסגרת פרוייקט ההלכה היומית, פורים קטן תשע"ו