כ"ד בטבת

כ"ד בטבת הוא היום העשרים וארבע בחודש טבת.

אירועים ביהדות

• תע"א – פרצה השרפה הגדולה בפרנקפורט דמיין. השלטונות האשימו בשרפה את רבה של יהדות פרנקפורט, רבי נפתלי כ"ץ, ולבסוף הוא הוכרח לעזוב את העיר.
• תע"ט - רבי נפתלי כץ, מחבר ספר 'סמיכת חכמים', נפטר.
• תשמ"ז - רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב, נפטר.
• תשי"ד - רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'מכתב מאליהו', נפטר.

ימי חב"ד

אירועים

• תקצ"ד - רעידת אדמה קטלנית בצפת גרמה לסוף היישוב החב"די בעיר (בעת ההיא) ומעברו לירושלים.
• תרצ"ח - בעקבות פשיטה של הק.ג.ב. ומעצרם של תלמידי ורבני ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, נסגר סניף הישיבה המקומי.
• תש"ז - רכבת משא ("עשאלון") ועליה קבוצה של מאתיים חסידים יצאה מברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה יציאת רוסיה תש"ז. היתה זו הרכבת האחרונה במסגרת הבריחה.
• תשי"א - משלחת מכובדת שמנתה 30 מזקני וחשובי חסידי חב"ד, נכנסה אל הרבי והגישה לו כתב התקשרות.
• תשמ"ז - נערך לראשונה כינוס השלוחים בארץ הקודש.

נולדו

• תרס"ד - ר' זאב דב הלפרין, חסיד חב"ד תושב ירושלים, דור שביעי לאדמו"ר הזקן.
• תרס"ט - הרב שניאור זלמן אליעזר הורביץ, משגיח ומגיד שיעור בישיבות תומכי תמימים בברית המועצות ובארץ ישראל, ועסקן חסידי.
• תרפ"ח - הרב שלום בער דרייזין, פילנתרופ חב"די תושב קראון הייטס.
• תרצ"א - הרב אלעזר ערנטרוי, ממייסדי ופעילי סניף צעירי אגודת חב"ד בירושלים שזכה להדרכות רבות מהרבי.
• תש"ג - הרב שלמה גלעדי, ראש כולל 'אור זרוע' ברחובות, שכיהן בעבר כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
• תשל"ה - הרב זלמן זקלס, שליח הרבי לנובוסיבירסק, רוסיה.

נפטרו

• תקע"ג - אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא ושולחן ערוך הרב, הסתלק בהיותו בכפר פיענא ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש.
• תר"ח - הרב יצחק שאול מקלימוביץ', מראשוני החסידים בעיר שעשה חסידים רבים לאדמו"ר הזקן.
• תשל"ח - הרב חיים נחמן קובלסקי, חבר אגודת התמימים בארצות הברית, וחבר ועד הישיבות שעל ידי אגודת חסידי חב"ד.
• תנש"א - הרב מנחם בן ציון וילהלם מראשי ישיבת תורת אמת בירושלים, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
• תשע"ג - הרב אברהם דוב הכט, שליח הרבי הריי"צ והרבי, לחם בתוקף לתיקון החוק מיהו יהודי, וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקא.

מנהגים

במשך יום זה יוסיפו בכל עניני קדושה, ובמיוחד הקשורים עם מעשיו ותורתו ועבודתו של בעל ההילולא, בלימוד שולחן ערוך שלו, ובספר התניא. להוסיף בקביעות עתים בתורה אור ולקוטי תורה, עם הביאורים בזה מרבותינו נשיאינו - הן הביאורים בנגלה דתורה מאדמו"ר הזקן, מאדמו"ר האמצעי ועל אחת כמה וכמה מאדמו"ר הצמח צדק ומרבותינו נשיאנו ממלאי מקומם והן בפנימיות התורה, תורת החסידות. ולהמשיך בזה - בימים שלאחרי זה באופן דפעולה נמשכת על כל השנה כולה.

נוסף על הקביעות עתים בזה של כל אחד בפני עצמו, כדאי גם - להנהיג שיעורים ברבים בלימוד שולחן ערוך ותניא, ואפילו במקומות שיש כבר קביעות בזה - יכולים להוסיף בכמות ובאיכות.

לקריאה נוספת

• המסע האחרון - תיאור ימיו האחרונים של אדמו"ר הזקן והסתלקותו, יהושע מונדשיין, תשע"ג.
• באורח נדיר, סקירה על התוועדויות ייחודיות שערך הרבי בכ"ד טבת לאורך השנים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 44

קישורים חיצוניים

• המעשה הוא העיקר, הוראות הרבי לכ"ד טבת -
• כיצד אדמו"ר הזקן ישפיע עלינו כל טוב כעת? • לרגל ההילולא בכ"ד טבת, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הפתגם היומי - כ"ד בטבת - מלוח היום יום

הסתלקות אדמו"ר הזקן בכפר פיענא במוצאי שבת קודש פרשת שמות תקע"ג. ומנוחתו כבוד בעיר האדיץ. אבי אדוני זקני מורי ורבי שאל את הצמח צדק: וואס האט דער זיידע געוואלט מיט דרכי החסידות, און וואס האט ער געוואלט מיט חסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות איז, אז אלע חסידים זאלען זיין ווי איין משפחה על פי התורה באהבה. חסידות איז חיות. אריינטראגען א חיות און באלייכטען אלץ, אויך דעם לא טוב, מען זאל וויסען פון אייגענעם רע ווי ער איז, אויף מתקן זיין עס. תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי שאל את הצמח צדק: מה רצה הסבא בדרכי החסידות ומה רצה בחסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות הם, שכל החסידים יהיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה. חסידות זה חיות. להכניס חיות ולהאיר את הכל, גם את הלא טוב, שידעו היכן קיים הרע האישי, בכדי לתקן זאת.