ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו. | ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו. | ||
על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. מנהג הרבי עצמו להשתתף בתהלוכה הגדולה בשכונת [[קראון הייטס]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע מלבד שנת תשל''א (?) שחל ביום ראשון והרבי לא יצא לתהלוכה עקב חוסר [[אהבת ישראל]] בשכונה. | על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. מנהג הרבי עצמו להשתתף בתהלוכה הגדולה בשכונת [[קראון הייטס]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע (מלבד שנת תשל''א (?) שחל ביום ראשון והרבי לא יצא לתהלוכה עקב חוסר [[אהבת ישראל]] בשכונה). | ||
אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העלייה ההמונית לקברו של [[רשב"י]] במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י. חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]], והפצת [[בשורת הגאולה]]. | אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העלייה ההמונית לקברו של [[רשב"י]] במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י. חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]], והפצת [[בשורת הגאולה]]. | ||
גרסה מ־16:39, 13 במאי 2022
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר וחל בי"ח באייר.
ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי וציון פסיקת מותם של תלמידי רבי עקיבא. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.
על פי הוראתו של הרבי, מדי שנה (החל משנת תש"מ), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. מנהג הרבי עצמו להשתתף בתהלוכה הגדולה בשכונת קראון הייטס כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע (מלבד שנת תשלא (?) שחל ביום ראשון והרבי לא יצא לתהלוכה עקב חוסר אהבת ישראל בשכונה).
אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העלייה ההמונית לקברו של רשב"י במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י. חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו להפצת היהדות והפצת המעיינות, והפצת בשורת הגאולה.
אירועי היום
- ביום זה פסקה המגיפה שפרצה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה 24,000 תלמידים כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר.
- ביום זה הסתלק התנא רבי שמעון בר יוחאי - אשר היה גם מתלמידיו של רבי עקיבא, וגילה את פנימיות התורה וחיבר את ספר הזוהר. ביום הסתלקותו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה נשגבים ונפלאים רבים, וציווה אותם לציין בכל שנה את יום זה כיום של שמחה.
מנהגי היום
- אי אמירת תחנון - אין אומרים תחנון ביום זה, לפי שהוא יום שמחה.[1] אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק האדמו"ר הזקן בסידורו.[2] ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'.
- יום שמחה - יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהלים כגון "תהילה לדוד" וכהאי גוונא...[3], במהלך ההתוועדויות (בשנים שהרבי לא יצא לתהלוכה) היו מנגנים את הניגון על הפסוק " הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ששייך לרבי שמעון[דרושה הבהרה]. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של אהבת ישראל.
- מנהגי אכילה - נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו רשב"י ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה[4], אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. נוהגים לאכול ביצים קשות צבועות. (ניתן לצבען גם על ידי בישולן עם קליפות בצל, - עי"כ נצבעת קליפתן בצבע חום). וכך נוהג הרבי[5]. אדמו"ר הצמח צדק נהג לאכול מאכלי חלב[6].
- עליה לציון הרשב"י במירון - נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, גם על מנת לערוך שם פעילות הפצת היהדות והפצת המעיינות[7]. על הנמצאים בסמיכות מקום לאוהל אדמו"ר הריי"צ, לקיים מנהג זה באמצעות נסיעה לאוהל[8].
- תהלים - הרבי קרא לומר מזמור ל"ג בתהלים[9].
- צדקה - הרבי קרא להוסיף בנתינה לצדקה במספר ח"י (18) - מתאים ליום הל"ג בעומר שחל ביום י"ח באייר[9].
- אפשערניש [=תספורת] - הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את מנהג התספורת בהגיעו לגיל שלוש בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את התספורת בערב חג השבועות.
- חתונה - לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בלילו[10].
- מדורה - מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של רשב"י היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום היארצייט.
- חץ וקשת - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת לשדה ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של רשב"י, לא נראתה הקשת בשמים[11].
- התוועדות - בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב להתוועדות[12].
שמו של היום
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן).
כאשר נשאל הרבי על ידי הרב שלמה יוסף זוין לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'[13].
לעומת זאת, במקום אחר הסביר הרבי שהטעם לכך הוא כי "ל"ג בעומר" הינו בגימטריא "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי שהיה נשיא הדור ומשה שבדור[14].
חגיגת ל"ג בעומר אצל רבותינו נשיאנו
אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא בהנהגות נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל הבעל שם טוב, היה היציאה לשדה עם החסידים.
אדמו"ר הזקן
היציאה לשדה אצל אדמו"ר הזקן נוצלה לאמירת מאמרי חסידות, ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: תקס"ב, תקס"ד, תקס"ו ותקס"ט, בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' פנחס רייזס שגם העלה את המאמר ששמע על הכתב.
אדמו"ר האמצעי
החל משנת תקע"ד - (השנה בה התיישב בעיירה ליובאוויטש), חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים[15].
התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר מאמר חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב[16][17].
אדמו"ר הצמח צדק
אצל חסידי הצמח צדק היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, בי"ז אייר, והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את תפילת מנחה היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים בניגונים חסידיים, ומספרים סיפורי חסידים, כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים שחרית באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים לשדה לסעודה חלבית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי הצמח צדק, ואומר מאמר חסידות, ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון הד' בבות[18].
השנים בהם אמר הרבי מאמר הם: תקצ"ג, תקצ"ח, תר"ד, תר"ו, תר"ט, תרט"ז, תרכ"ד.
אדמו"ר מהר"ש
אדמו"ר המהר"ש היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד ליובאוויטש).
אדמו"ר הרש"ב
על התוועדויותיו של אדמו"ר הרש"ב, מספר ר' רפאל כהן: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית הייתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "משקה" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו)[19].
אדמו"ר הרש"ב מינה את אחד מחסידיו שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות[20].
אדמו"ר הריי"צ
לא ידוע על תיאורים מיציאה לשדה בתקופתו, אך היה עורך לפעמים התוועדות לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אף נתן לחסידים מאמר חסידות ללמוד.
הרבי מלך המשיח שליט"א
הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, בהפצת המעיינות בפרט אצל ילדי ישראל, ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים.
היו שנים בהם התוועד הרבי, בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות (תשי"א, תשכ"ב, תש"ל, תשל"ה, תשל"ז, תשמ"ה).
תהלוכת ל"ג בעומר
| ערך מורחב – תהלוכת ל"ג בעומר |
על פי הוראתו של הרבי, מדי שנה (החל משנת תש"מ), נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי ישראל, מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע. היה מי שמצא ששמו של רשב"י בגימטרייא תהלוכה.
קישורים חיצונים
בספרי החסידות
- אדמו"ר הזקן
- סידור עם דא"ח - שער הל"ג בעומר.
- מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך לאזניא - עמוד א' - 'להבין עניין רשב"י'.
- אדמו"ר האמצעי
- מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא ב' - 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
- אדמו"ר הרש"ב
- ספר המאמרים תרנ"ד - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י' (ביאור בטעם השמחה וההילולא).
- ספר המאמרים תרע"ח - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
- ספר המאמרים אעת"ר - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
- הרבי
- לקוטי שיחות - ל"ג בעומר, מערכת לקוטי שיחות - מועדים, תש"פ
מאמרים המוגהים:
- דיבור המתחיל "שיר המעלות" - ל"ג בעומר תשכ"ב.
- דיבור המתחיל "להבין עניין רשב"י" - ל"ג בעומר תשמ"ה.
- דיבור המתחיל "פתח רבי שמעון ואמר" - י"ט באייר תשל"ד.
- דיבור המתחיל "גל עיני ואביטה" - י"ט אייר תשל"ו.
מאמרים בלתי מוגהים:
- ספר המאמרים תשל"ה - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י.
- [1] - - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י', תשלז.
קישורים שונים
- ל"ג בעומר, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
- לקט מיוחד על הדרך בה חגגו רבותינו נשיאנו ל"ג בעומר -
- ל"ג בעומר אצל הרבי במשך השנים - יומנים -
- שעתיים של פאראד עם הרבי תהלוכת ל"ג בעומר תש"ן
- - המצעד לקראת הגאולה, שבועון כפר חב"ד מדווח על התהלוכה בקראון הייטס בשנת ה'תשנ"ג
- ועד חיילי בית דוד, יום שמחתנו, ל"ג בעומר ה'תשע"ג
- יחד כל ילדי ישראל: סקירה מקיפה על תהלוכות ל"ג בעומר
- מירון במשנתו של הרבי ● מיוחד -
- הרב שגיב הלוי עמית, תמצית ממאמרי הרבי בנושא ל"ג בעומר, אייר ה'תשע"ג
- למה משחקים בחץ וקשת בל"ג בעומר?, סרטון אנימציה בהפקת מכון פני מלך'
- שבתאי ווינטראוב, אקטואליה בזווית חב"דית, תדפיס מהספר, תש"פ
הערות שוליים
- ↑ מנהגים (קלוזנר), במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה ובסידורו סוף תפילת שחרית לפני "למנצח.. יענך".
- ↑ קודם למנצח.. יענך.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' קיז.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין) עמוד רדע.
- ↑ ראה מספר מכתבים באגרות קודש: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב.
- ↑ שיחת ל"ג בעומר תש"י.
- ↑ 9.0 9.1 מכתב כללי מיום א' פרשת בחוקותי תשמ"ט
- ↑ אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח.
- ↑ רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי מנחם מענדל מרימנוב בספרו בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד.
- ↑ ס' השיחות תש"א, עמ' 119. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, 1 [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על ידי התוועדות. (ומעיר כ"ק אדמו"ר: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז. ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי. ובהתוועדות ל"ג בעומר תשל"ה אמר הרבי, שההיתר הוא מצד ש'רבים מדכרי אהדדי'. יעויין בכל הנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל (ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)
- ↑ אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337.
- ↑ לוח היום יום עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר תש"י - תורת מנחם עמ' 60 - 61
- ↑ לקוטי דיבורים עמ' 1045 - 1046
- ↑ ראה שיחת ל"ג בעומר תשי"א (תורת מנחם תשי"א חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין אדמו"ר האמצעי לל"ג בעומר
- ↑ לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 75 (עם הוספות מספר "אוצר מנהגי חב"ד" עמ' הע"ר
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמ' יד
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |