קריאת שמע שעל המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מנהגים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ב[[היום יום]] לו' כסלו מובא: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ו[[וידוי]] וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין [[קריאת שמע]] שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן. | ב[[היום יום]] לו' כסלו מובא: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ו[[וידוי]] וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין [[קריאת שמע]] שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן. | ||
תרגום | תרגום מ[[אידיש]]: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הו[[וידוי]] שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול". | ||
==חשבון נפש== | |||
{{להשלים}} | |||
קריאת שמע שעל המיטה, הוא זמן ל[[חשבון נפש]]. | |||
חשבון זה הוא כמו חשבון שעושה כל בעל עסק בסוף היום. | |||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
גרסה מ־02:15, 16 בספטמבר 2020
קריאת שמע שעל המיטה, הוא חיוב שנפסק בשולחן ערוך.
רקע
מקור המנהג הוא מדבריו של רבי יהושוע בן לוי שהובאו בגמרא:
"אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ"
— ברכות ד עמוד ב
.
בנוסף לקריאת שמע, תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים (תהלים צ"א, הנה מטתו שלשלמה, ועוד.) לשמירה וההגנה מן המזיקים.
מעיקר הדין, תלמיד חכם פטור מקריאת שמע שעל המטה[1]. וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו [2]. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי של רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".
קבלת עול בפועל
הרבי מסביר, כי החילוק בין קריאת שמע בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני השינה - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.
באמצע היריד
בהיום יום לו' כסלו מובא: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ווידוי וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין קריאת שמע שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן.
תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הווידוי שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".
חשבון נפש
קריאת שמע שעל המיטה, הוא זמן לחשבון נפש.
חשבון זה הוא כמו חשבון שעושה כל בעל עסק בסוף היום.
מנהגים
- בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
- בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים.[3]
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, סדר קריאת שמע שעל המיטה, ערוך ומבואר עם הלכות ומנהגי חב"ד