מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
===ענינו של נשיא הדור=== | ===ענינו של נשיא הדור=== | ||
{{ערך מורחב|נשיא הדור}} | {{ערך מורחב|נשיא הדור}} | ||
בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל [[בני ישראל]] לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'{{הערה|ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו,ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.}} נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה ב[[תורת החסידות]] ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד{{הערה|1=לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwR21xenVURzZxV2M נשיא זה מלך]', בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}. | בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל [[בני ישראל]] לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'{{הערה|ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו,ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.}}. נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה ב[[תורת החסידות]] ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד{{הערה|1=לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwR21xenVURzZxV2M נשיא זה מלך]', בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}. | ||
להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל{{הערה|דברים רבה פרשה י"א, ד. מדרש [[תהילים]] (באבער) על הפסוק [[תהילים]] צ, א.}} על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של ה[[רוחניות]] וה[[גשמיות]] - בהיותו בטל לגמרי לה', ויחד עם זאת [[נשמה]] בתוך [[גוף]] גשמי{{הערה|ראה שיחות שבת פרשת צו וי"א ניסן תנש"א. ועוד.}}. | להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל{{הערה|דברים רבה פרשה י"א, ד. מדרש [[תהילים]] (באבער) על הפסוק [[תהילים]] צ, א.}} על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של ה[[רוחניות]] וה[[גשמיות]] - בהיותו בטל לגמרי לה', ויחד עם זאת [[נשמה]] בתוך [[גוף]] גשמי{{הערה|ראה שיחות שבת פרשת צו וי"א ניסן תנש"א. ועוד.}}. | ||
שורה 57: | שורה 57: | ||
תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר. | תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר. | ||
[[רבני חב"ד]] וה[[משפיע|משפיעים]] מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור [[השליחות היחידה| | [[רבני חב"ד]] וה[[משפיע|משפיעים]] מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור [[השליחות היחידה|יעמדו מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש]] - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל ה[[שליחות]] הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו. | ||
בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד היתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה. | בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד היתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה. |