ברוך כבוד ה' ממקומו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "כמ"ש" ב־"כמו שכתב") |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
מבאר ה[[אדמו"ר הזקן]]:ש{{הדגשה|הענין הוא כי מקור מקום כבוד ה' שהוא בחינת אנא אמלוך הנ"ל שעלה במח' ורצה"פ הנה הוא מיוחד וכלול כבר בהעלם בהעצמות [[אור אין סוף]] ממש, רק שיצא מן ההעלם לגילוי ב[[מחשבה]] זו כו'.. ולזה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ממקור מקומה של בחינת גילוי מח' זו מן ההעלם העצמות}}{{הערה|ד"ה ואולם חי אני תקס"ט.}}. כלומר, שפעולת האמירה היא גילוי והמשכת כללות הרצון בעולמות. | מבאר ה[[אדמו"ר הזקן]]:ש{{הדגשה|הענין הוא כי מקור מקום כבוד ה' שהוא בחינת אנא אמלוך הנ"ל שעלה במח' ורצה"פ הנה הוא מיוחד וכלול כבר בהעלם בהעצמות [[אור אין סוף]] ממש, רק שיצא מן ההעלם לגילוי ב[[מחשבה]] זו כו'.. ולזה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ממקור מקומה של בחינת גילוי מח' זו מן ההעלם העצמות}}{{הערה|ד"ה ואולם חי אני תקס"ט.}}. כלומר, שפעולת האמירה היא גילוי והמשכת כללות הרצון בעולמות. | ||
וממשיך: ש"מה שה[[מלאכים]] מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", הוא שממשיכים את גילוי כבוד ה' לבי"ע, הוא " | וממשיך: ש"מה שה[[מלאכים]] מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", הוא שממשיכים את גילוי כבוד ה' לבי"ע, הוא "כמו שכתב ואתה קדוש יושב. פי', בחינת ישיבה - השפלה, שמשפיל את עצמו בחינת קדוש להיות יושב ונמשך למטה על ידי תהלות ישראל דוקא". והוא על ידי פרסה דוקא, והאור בוקע אותה{{הערה|לקוטי תורה צו דף ט, עמ' ב.}}. | ||
ההמשכה שנעשית על ידה היא המשכה מאור הסובב, כיון שלפי אופן העבודה היא ההמשכה, וכפי שבקדוש נמשך לפי סדר ההשתשלשלות, כך כאן שהוא באופן של עיגול - סובב, לכן נמשך מאור הסובב. | ההמשכה שנעשית על ידה היא המשכה מאור הסובב, כיון שלפי אופן העבודה היא ההמשכה, וכפי שבקדוש נמשך לפי סדר ההשתשלשלות, כך כאן שהוא באופן של עיגול - סובב, לכן נמשך מאור הסובב. |
גרסה מ־00:55, 21 בספטמבר 2016
מלאכים |
---|
סוגי מלאכים |
אופנים · חיות הקודש · שרפים |
מושגים שונים |
מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול
- ברוך כבוד הוי' ממקומו.
— יחזקאל ג, יב
ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע סגי דמשבחין ואמרין:
- בריך יקרא דה' מאתר בית שכינתיה.
— תרגום יונתן
תוכן השבח
ברוך - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך.
כבוד הוי' - "פי' כבוד ה' היינו בחינת ממלא כל עלמין כבודו היינו זיו יקריה. שהיא בחינת מדת מלכותו ית' שנקר א גם כן חכמה תתאה שהיא מקור דבי"ע. אך שרשה ומקורה מבחינת חכמה עילאה (כבוד עילאה - ל"ב נתיבות החכמה) שהיא הנק' כבוד עילאה; ובה הוא השראת אור אין סוף ב"ה ממש, שעל זה נאמר הראני נא את כבודך" [1].
ממקומו - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו. אדמו"ר הזקן כותב ש"ממקומו, פי' ממקור חוצבו בעצמות".
ערך מורחב – כבוד. |
שירת האופנים
האופנים נמצאים בעולמות הנמוכים, שם מקבלים חיות מהמיות נה"י ולכן הם עובדים את ה' במידות הטבעיים. והשגתם היא באופן של עיגולים, כלומר, באופן מקיף. שאין להם השגה באור הא"ס, אלא הם עובדים באופן של הודאה לכללות מציאות הבורא ולא לפי דרגות והמשכות (שזוהי עבודת השרפים באמירתם קדוש).
הם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", כלומר, שכאשר שומעים הם את השרפים משבחים את הקב"ה, אזי כמו אדם השומע דבר נעלה ממנו, אך שאינו יכול להבינו אף שיודע שהוא דבר גדול, הרי הוא מתפעל במאוד. וכן השרפים מתפעלים במאוד ולכן מרעשים לעומתם. "שזהו בחינת הביטול שלהם למקורן מדת מלכותו יתברך, כמו שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים וגו', שמתבטלין במציאות על ידי השרש שלהם".
והנה, המלאכים מחמת גודל עוצם השגתם ששפען וחיותן נמשך מבחינת שמו לבד, שהוא קדוש ומובדל; לכן הם בבחינת רצוא ושוב - רצוא ברשפי אש שלהבת מתלהטת להכלל באורו ית'. ושוב ביראה, שמחמת היראה הם חוזרים ונרתעים לאחוריהם, כענין שנאמר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו שיבורך ויומשך למטה גם כן בבחינת גילוי כמו שהוא למעלה.
— לקוטי תורה תצא דף לה, עמ' א.
פעולתה
מבאר האדמו"ר הזקן:ש"הענין הוא כי מקור מקום כבוד ה' שהוא בחינת אנא אמלוך הנ"ל שעלה במח' ורצה"פ הנה הוא מיוחד וכלול כבר בהעלם בהעצמות אור אין סוף ממש, רק שיצא מן ההעלם לגילוי במחשבה זו כו'.. ולזה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ממקור מקומה של בחינת גילוי מח' זו מן ההעלם העצמות" [2]. כלומר, שפעולת האמירה היא גילוי והמשכת כללות הרצון בעולמות.
וממשיך: ש"מה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", הוא שממשיכים את גילוי כבוד ה' לבי"ע, הוא "כמו שכתב ואתה קדוש יושב. פי', בחינת ישיבה - השפלה, שמשפיל את עצמו בחינת קדוש להיות יושב ונמשך למטה על ידי תהלות ישראל דוקא". והוא על ידי פרסה דוקא, והאור בוקע אותה[3].
ההמשכה שנעשית על ידה היא המשכה מאור הסובב, כיון שלפי אופן העבודה היא ההמשכה, וכפי שבקדוש נמשך לפי סדר ההשתשלשלות, כך כאן שהוא באופן של עיגול - סובב, לכן נמשך מאור הסובב.
אומר הצמח צדק: ש"כדי להיות ברוך כבוד ה' ממקומו, הוא על ידי את כל הארץ (דהיינו העלאת אותיות שבירת הכלים שבארץ, שעל ידי זה וימלא כבוד הנ"ל), ועי"ז סר צלם (של החיצונים כי בהתברר מהם האותיות שנפלו בשבה"כ הרי סר צלם וכו'..)"[4]. כלומר, שבכדי שיוכל להתפשט הכבוד, צריך להעלאת האותיות על ידי דיבורים בעניני קדושה, ובפרט אמירת שירה זו.
"מכבי" השם מכב"י הוא יוצא מהר"ת של הפסוק "מי כמוכה באלים ה'", וגם של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו".
אלים הוא כמו שם אלקים, ובשם אלקים ישנם מאה ועשרים צירופים של השם. ומי כמוכה באלים ה', הוא יחודם של השמות הוי' ואלקים. כלומר, שממשיכים את האור אין סוף גם במדריגות הכי תחתונות של מלכות, כי כל צירוף הוא ענין של ירידה, וק"כ צירופים הוא ירידה על לדרגות התחתונות שבמלכות, וגם בהן מתאחד שם הוי'.
וזהו גם כן הענין של "ברוך כבוד ה' ממקומו", שכבוד ה' זוהי בחינת מלכותו יתברך, וממקומו הוא השורש העצמי של החיות, דהיינו עצמות אין סוף ב"ה. וזה נמשך - ברוך - למטה.
ראה גם