גלות – הבדלי גרסאות
←העבודה בזמן הגלות: עריכה |
←היחס לגלות: הרחבה |
||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
אבל זאת ידעו כל העמים אשר על פני האדמה: רק [[גוף|גופותינו]] ניתנו בגלות ובשעבוד מלכויות, אבל [[נשמה|נשמותינו]] בגלות לא ניתנו ובשעבוד מלכויות לא נמסרו. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, אשר בכל הקשור לדתנו, לתורת ישראל מצותיה ומנהגיה, אין מישהו יכול לכפות עלינו את דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו}} | אבל זאת ידעו כל העמים אשר על פני האדמה: רק [[גוף|גופותינו]] ניתנו בגלות ובשעבוד מלכויות, אבל [[נשמה|נשמותינו]] בגלות לא ניתנו ובשעבוד מלכויות לא נמסרו. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, אשר בכל הקשור לדתנו, לתורת ישראל מצותיה ומנהגיה, אין מישהו יכול לכפות עלינו את דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו}} | ||
על דברים אלו חזר הרבי פעמים רבות. בשיחות רבות מדגיש הרבי את הצורך לעמוד בתוקף ולא להתפעל מהגלות, וכך למלא את השליחות בגאון ולהצליח לשגשג בגשמיות וברוחניות גם בזמן הגלות{{הערה|ראה שיחות: ש"פ ויגש תשמ"ז, תנש"א, תשנ"ב. (פנחס תנש"א?). בראשית תשנ"ב. ועוד.}}. | על דברים אלו חזר הרבי פעמים רבות. הרבי מבאר כי לאמתו של דבר הנשמה נמצאת תמיד מעל הגבלות הגלות. | ||
ואף שהגלות הרי פועלת גם על הנשמה, כפי שנתבאר לעיל (בפסקה [[גלות#עבודת ה' בגלות|עבודת ה' בגלות]]) - הרי כאשר יתבונן יהודי בכך שגלות זו היא על פי רצון ה', ובוודאי שכוונתו בירידה היא לטוב ולצורך עליה, מובן אם כן שגם לעבודה בזמן הגלות יש תוקף נצחי, ואפילו יותר מבזמן הבית. והתבוננות זו תביא ליהודי חיזוק להתגבר על הסתר הגלות. יתירה מזו, גם כאשר היהודי אינו מרגיש '''באמת''' את התוקף והעילוי שנפעל על ידי הגלות, '''עצם המחשבה''' על כך גורמת לו לצאת מהגבלות הגלות (כי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/10/index.htm מאמר ד"ה אך בגורל תשל"ה סעיף ז'].}} | |||
בשיחות רבות מדגיש הרבי את הצורך לעמוד בתוקף ולא להתפעל מהגלות, וכך למלא את השליחות בגאון ולהצליח לשגשג בגשמיות וברוחניות גם בזמן הגלות{{הערה|ראה שיחות: ש"פ ויגש תשמ"ז, תנש"א, תשנ"ב. (פנחס תנש"א?). בראשית תשנ"ב. ועוד.}}. | |||
===הדרישה לצאת מהגלות=== | ===הדרישה לצאת מהגלות=== | ||