ליקוטי אמרים - פרק י"ז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תניא - פרק י"ז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף עבודת הבינוני (פרקים י"ג-כ"ה), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יסודות העבודה -
שלוש ההכנות ההכרחיות
פרקים י"ג - ט"ו
 
 
 
 
 
 
 
הדרך הארוכה - מוח שליט על הלב
פרקים ט"ז - י"ז
 
 
 
 
 
 
הדרך הקצרה - קרוב מאוד לכל יהודי
פרקים י"ח - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה בעיניך כרשע
פרק י"ג
 
תקווה ובטחון בהצלחה
פרק י"ד
 
העיקר היגיעה ולא התוצאה
פרק ט"ו
 
שני הכללים הגדולים
פרק ט"ז
 
קרוב לכל אחד
פרק י"ז
 
 
האהבה המסותרת
פרקים י"ח - י"ט
 
אחדות ה' ו(להבדיל) עבודה זרה
פרקים כ' - כ"ב
 
גילוי האהבה המסותרת
פרקים כ"ג - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שורשה וירושתה לכל ישראל
פרק י"ח
 
ענינה ופעולתה
פרק י"ט
 
אחדות ה'
פרקים כ' - כ"א
 
 
עבודה זרה
פרק כ"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין לעולמות ערך וחשיבות
פרק כ'
 
אין לעולמות מציאות
פרק כ"א
 
 
 
דביקות בה' על ידי תורה ומצוות
פרק כ"ג
 
הפירוד מאלוקות על ידי עבירות
פרק כ"ד
 
גילוי האהבה ע"י התבוננות בדביקות ופירוד מאלוקות
פרק כ"ה
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק י"ז - קרוב אליך

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי שהוסברה מעלת הבינוני ועבודתו מתעוררת בלב כל אחד שאלה: איך קובעת התורה שמדרגה גבוהה ועבודה נפלאה זו "קרובה"? כיצד היא שייכת אליי? ומה פירוש תיבת "לעשותו"? מסביר הרבי שלמרות הכל, קרוב לכל אחד ואחד להגיע לדרגת ה"בינוני".

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק י"ז
פרק י"ז ובזה יובן מה שנאמר "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" דלכאורה הוא בלבבך נגד החוש שלנו [והתורה היא נצחית] שאין קרוב מאד הדבר להפך לבו מתאוות עולם הזה לאהבת ה' באמת וכמו שנאמר בגמרא אטו יראה מילתא זוטרתי היא וכל שכן אהבה. וגם אמרו רז"ל דצדיקים דוקא לבם ברשותם. אלא דלעשותו רצונו לומר האהבה המביאה לידי עשיית המצות בלבד שהיא רעותא דלבא שבתעלומות לב גם כי אינה בהתגלות לבו כרשפי אש ודבר זה קרוב מאד ונקל לכל אדם אשר יש לו מוח בקדקדו כי מוחו ברשותו ויכול להתבונן בו ככל אשר יחפוץ וכשיתבונן בו ב[[גדולת אין סוף ברוך הוא]] ממילא יוליד במוחו על כל פנים האהבה לה' לדבקה בו בקיום מצותיו ותורתו וזה כל האדם כי היום לעשותם כתיב שהיום הוא עולם המעשה דוקא ולמחר כו' כמו שמבואר במקום אחר. והמוח שליט בטבעו ותולדתו על חלל השמאלי שבלב ועל פיו ועל כל האברים שהם כלי המעשה אם לא מי שהוא רשע באמת כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם ואין לבם ברשותם כלל וזה עונש על גודל ועוצם עונם ולא דברה תורה במתים אלו שבחייהם קרוים מתים כי באמת אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחלה לשבר הקליפות שהם מסך מבדיל ומחיצה של ברזל המפסקת בינם לאביהם שבשמים על ידי שבירת לבו ומרירת נפשו על חטאיו כמו שנאמר בזהר על פסוק "זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר" וגו' שעל ידי לב נשבר נשברה רוח הטומאה דסטרא אחרא [עיין שם פרשת פינחס ד' ר"מ ופ' ויקרא ד' ח' וד' ה' ע"א ובפי' הרמ"ז שם] והיא בחינת תשובה תתאה להעלות ה' תתאה להקימה מנפילתה שנפלה אל החיצונים שהוא סוד גלות השכינה כמארז"ל "גלו לאדום שכינה עמהם" דהיינו כשהאדם עושה מעשה אדום מוריד וממשיך לשם בחינת וניצוץ אלהות המחיה את נר"נ שלו המלובשים בו בנפש הבהמית מהקליפה שבלבו שבחלל השמאלי המולכת בו בעודו רשע ומושלת בעיר קטנה שלו ונר"נ כבושים בגולה אצלה וכשנשבר לבו בקרבו ונשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא ויתפרדו כו' היא קמה מנפילתה וגם נצבה כמו שמבואר במקום אחר:

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

המוח בטבעו שליט על הלב, ולכן התבוננות בגדולת השם מביאה בהכרח[1] לפחות ל"הסכמה"[2]. דהיינו, כדי להיות "בינוני" ולשמור בפועל במעשה את כל התורה והמצוות מספיקה גם "הסכמה" זו, ואין צורך ברגש ממש[3] (החלטה והסכמה זו במוח ובלב נקראת "אהבה במוחו ותעלומות ליבו").

אכן, הרשע[4] לא יכול אפילו להתחיל לעבוד את השם לפני שיעשה תשובה[5].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אלא אם כן חולה האדם בטמטום הלב - מחלה רוחנית שבפרק כ"ט תוסבר תרופתה
  2. "הסכמה" פירושו החלטה נפשית חזקה - "כך ואי אפשר אחרת", שבאה בעקבות התבוננות ומסקנה.
  3. אלא שבהמשך, החל מפרק ל"ה ועד סוף התניא, יבואר באריכות גדולה מעלת המעשה הבא מתוך רגש.
  4. שאצלו המוח לא שליט על הלב.
  5. וכיצד עושים תשובה מתבאר באגרת התשובה, החלק השלישי של התניא.
הקודם:
פרק ט"ז
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק י"ח