אגרת התשובה - פרק י"ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק י"ב - טעם השמחה ביסורי הגוף
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
התבאר לעיל, ששמחה הוא תנאי עיקרי לתשובה עילאה, אך לא התבאר איך אפשר להיות בשמחה[1]
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק יב |
|---|
| פרק יב וטעם השמחה ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק בגיהנם (בפרט בדורותינו אלה שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני תשובה מהאר"י ז"ל הצריכות למירוק הנפש להצילה ממירוק בגיהנם) וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפי' איוב שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגיהנם כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעולם הזה חסד יבנה וביסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עולם הבא כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד עולם הזה הגשמי. וכנודע ממה שאיתא בזוהר הקדוש מענין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן יונה או תור על גבי המזבח או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצות מעשיות כנודע מהאריז"ל. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו', (וכמו שכתבתי לעיל בענין אשר קדשנו במצותיו וכו' בחינת סובב כל עלמין וכו') וככה ממש הוא בענין שכר ועונש כמארז"ל שכר מצוה מצוה וכו' וכמ"ש במ"א. ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב: |
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדרך בה יכול גם בעל תשובה לשמוח ביסורי הגוף[2] היא, להתבונן שיסורים אלו ממרקים עוונותיו ומצילים אותו מדין קשה פי כמה בעולם הבא.
ומסיים ומסכם אדמו"ר הזקן את התניא[3] על שלושת חלקיו[4] במילים ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב, דהיינו:
- כל שלושת סוגי העבודה[5] באים לפועל על ידי תקיעת הדעת.
- ולאחר שמתבוננים בפועל - מתברר שהדבר גם נקל.
- עבודה זו מגלה נקודת היהדות משכיל, ומאירה בכל הכוחות עד דבר[6],
- ועל ידי היגיעה מגיעים למציאה[7] של טוב[8].
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
צילום דפוס התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
עמוד 1
-
עמוד 2
.jpg)
.jpg)
| הקודם: פרק י"א |
פרקי אגרת התשובה | הבא: אגרת הקודש - סימן א' |
הערות שוליים
- ↑ אמנם בחלק הראשון (בפרקים כו-כח, וכן ל"ג-ל"ד) מוסברת הדרך לשמחה, אך העצות שם מועילות רק לבינוני, לא לבעל תשובה (מטעם שמבואר במפרשי התניא).
- ↑ יסורים מהשמים או מידי הבריות.
- ↑ אגרת התשובה וקונטרס אחרון נוספו לתניא בשנת תקע"ד (בשנה שאחרי הסתלקותו), וכאן סיים אדמו"ר הזקן את התניא.
- ↑ ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה.
- ↑ מידות, אמונה ותשובה.
- ↑ עניין הדיבור, מלכות.
- ↑ "מציאה" היא למעלה ממדידה והגבלה.
- ↑ ואמרו חז"ל אין טוב אלא תורה.