ליקוטי אמרים - הסכמה א'
ספר התניא |
---|
דף השער וההקדמה |
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
ליקוטי אמרים |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
שער היחוד והאמונה |
הקדמה - חינוך קטן |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת התשובה |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת הקודש |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
קונטרס אחרון |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהדפיס אדמו"ר הזקן את ספר התניא שלח שליח מיוחד לר' זושא מאניפולי שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הסכמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה".
לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד ממזריטש, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מרוסיה המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן. בלילה הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, ובבוקר הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסו.
פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת![1]
בהסכמתו כותב "וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה' חסדו ונתן בלבו הטהור להראות עַם ה', דרכיו הקדושים". בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת כתיבת הסכמתו זאת: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן".
טקסט[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסכמה א' |
---|
הסכמת הרב החסיד המפורסם איש אלהי קדוש יאמר לו מורנו ורבנו הרב ר' משולם זוסיל מאניפאלי:
הנה בראותי את הכתבים של הרב האי גאון איש אלקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה' חסדו ונתן בלבו הטהור לעשות את כל אלה להראות עם ה' דרכיו הק'. ורצונו היה שלא להעלות את הכתבים ההם לבית הדפוס מחמת שאין דרכו בכך. רק מחמת התפשטות הקונטרסים ההם בקרב כל ישראל בהעתקות רבות מידי סופרים משונים ומחמת ריבוי העתקות שונות רבו הט"ס במאד. והוכרח להביא הקונטרסים ההם לבית הדפוס. והעיר ה' את רוח השותפים ה"ה הרבני המופלג הותיק מוהר"ר שלום שכנא במוהר"ר נח וה"ה הרבני המופלג הותיק מוהר"ר מרדכי במהור"ר שמואל הלוי להביא הקונטרסים ההם לבית הדפוס בסלאוויטא ולפעלא טבא אמרתי יישר חילא אך עלו בלבם מגור מסביב מן הדפוסים אשר רבו שדרכן להזיק ולקלקל המאושרים אי לזאת גמרנו בלבינו ליתן הסכמה לבל ירים איש את ידו ואת רגלו לגרום להמדפיסים הנזכרים לעיל שום היזק חס ושלום בהשגת גבול בשום אופן. ואסור לשום אדם לדפוס הספר הנ"ל בלתי ידיעת המדפיסים הנ"ל עד משך חמש שנים רצופים מיום דלמטה ושומע לדברי אלה יבא עליו ברכת טוב הכ"ד הדורש זאת לכבוד התורה היום יום ג' שנכפל בו כי טוב פרשת תבא שנת פדותינו לפ"ק. הקטן משולם זוסיל מאניפאלי. |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שרצונו של אדמו"ר הזקן היה לחבר את ספר התניא כדי "להראות את עם ה' דרכיו הק'" - ללמד את דרכי העבודה, רצונו של אדמו"ר הזקן היה שלא להעלות את ספר התניא לבית הדפוס מחמת שאין דרכו של אדמו"ר הזקן בכך, רק מחמת התפשטות הקונטרסים המזויפים בקרב כל ישראל בהעתקות רבות מידי סופרים שונים, ומחמת ריבוי העתקות שונות, רבו הטעויות במאד, ולכן הוכרח אדמו"ר הזקן להביא הקונטרסים ההם לבית הדפוס.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב להסכמות התניא, מתוך הספר שיעורים בספר התניא
הערות שוליים
הקודם: דף השער |
הסכמה א' | הבא: ליקוטי אמרים - הסכמה ב' |