15
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===הולדתו=== | ===הולדתו=== | ||
ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד | ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד רבי שלום דובער לאביו רבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו הגדולים, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]]. | ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]]. | ||
===תספורת והכנסה ל"חדר"=== | ===תספורת והכנסה ל"חדר"=== | ||
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל | ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: | ||
כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה | {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ([[אדמו"ר המהר"ש]]) ובכח זה הנני מושח את הילד}}. | ||
כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר-שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן. | |||
מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו. | מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו. | ||
===שידוכו=== | ===שידוכו=== | ||
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית | בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}} | ||
ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] | ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמנוה בביאת משיח). | ||
כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל. | |||
===חתונתו=== | ===חתונתו=== | ||
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת. | ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש (מקום מגורי אבי הכלה). התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת. | ||
בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם". | בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם". | ||
אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש | אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו. | ||
מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}. | מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}. | ||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}} | ||
ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך | ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" ובחנוכה "תנו רבנן נר חנוכה".}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות). | ||
בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. | בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. | ||