אגודת חסידי חב"ד בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:770 כפ"ח.jpg|left|thumb|300px|בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד]]
[[תמונה:770 כפ"ח.jpg|left|thumb|300px|בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד]]
'''אגודת חסידי חב”ד בארץ הקודש''' נוסדה ע”י כ”ק [[אדמו”ר הריי”צ]] נ”ע ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]]. וכך כותב ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום י”ט תמוז ה’תש”א: נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב”ד באה”ק ת”ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ”ש ותל’ התמימים וישיבת צ”צ ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא”ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.  
'''אגודת חסידי חב”ד בארץ הקודש''' נוסדה ע”י כ”ק [[אדמו”ר הריי”צ]] נ”ע ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]]. וכך כותב ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום י”ט תמוז ה’תש”א: נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב”ד באה”ק ת”ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ”ש]] ותל’ ה[[תמימים]] וישיבת צ”צ ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא”ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.  


בהמשך האגרת ממנה כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע את הרבנים: [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] להיות חברי ועד המייסד אגודת חסידי חב”ד בכל עיר, מושבה וקיבוץ באה”ק.
בהמשך האגרת ממנה כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע את הרבנים: [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] להיות חברי ועד המייסד אגודת חסידי [[חב”ד]] בכל עיר, מושבה וקיבוץ ב[[ארץ הקודש]].


עם הקמת [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] ע”י [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה לצעירים תחת אגו”ח, מוצאים אנו בסדרת ה'[[אגרות קודש]]', כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של אגו”ח וצאגו”ח, כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי צאגו”ח, והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ”ש, ושאר צרכי אנ”ש והנהגתם נשארת בידי אגו”ח.  
עם הקמת [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] ע”י [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה לצעירים תחת אגו”ח, מוצאים אנו בסדרת ה'[[אגרות קודש]]', כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של אגו”ח וצאגו”ח, כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי צאגו”ח, והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ”ש, ושאר צרכי אנ”ש והנהגתם נשארת בידי אגו”ח.  
12,624

עריכות