שמחה עלברג: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 66: | שורה 66: | ||
בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], כשב[[ארץ ישראל]] שרתה בהלה גדולה, רצו רבים מהתושבים לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ: "קרן אור גדול מחצרות ליבאוויטש" שב"אימרה מוצקה ומוחלטת" אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל". | בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], כשב[[ארץ ישראל]] שרתה בהלה גדולה, רצו רבים מהתושבים לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ: "קרן אור גדול מחצרות ליבאוויטש" שב"אימרה מוצקה ומוחלטת" אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל". | ||
בההתועדות [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". בגליון 221 פורסם ראיון מקיף שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]] ועל האפשרות | בההתועדות [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". בגליון 221 פורסם ראיון מקיף שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]] ועל האפשרות שהייתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"}}. | ||
ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים | ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים הצטרפו ותמכו בתהלוכות. לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי. במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת [[תנש"א]] כתב על מסירות נפשו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה. | ||
בשנת [[תשנ"ב]] כאשר הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו "יחי המלך" על הלכות מלכים ב[[רמב"ם]] נתן הרב עלברג את הסכמתו לספר. | בשנת [[תשנ"ב]] כאשר הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו "יחי המלך" על הלכות מלכים ב[[רמב"ם]] נתן הרב עלברג את הסכמתו לספר. | ||
גרסה מ־13:06, 29 במאי 2011
| הרב שמחה עלברג | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]יושב ראש אגודת הרבנים בארצות הברית | |
| לידה | שנת תרע"א |
| וורשה, פולין | |
| פטירה | ח' בחשוון, תשנ"ו |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | ניו יורק |
| רבותיו | הרב אליהו יהודה ליפשיץ, רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג |
| חיבוריו | ראו ספריו |
הרב שמחה עלברג היה גאון בתורה וידידם של גדולי ישראל רבים, שימש כחבר ויו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית במשך חמישים שנה, מחברם של הספרים "מנחת ביכורים", "שלמה שמחה" ועורך הבטאון התורני "הפרדס". היה בקשרי ידידות מיוחדים עם הרבי ומקרוב מאוד ל חסידות חב"ד. נולד בשנת תרע"א בוורשה ונפטר ביום רביעי ח' בחשוון תשנ"ו. מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
קורות חיים
הרב עלברג נולד בשנת תרע"א בוורשה לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ שהיה אב"ד בעיר גריצה בפולין באותה תקופה, שהיה מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.
בשנת תרצ"ו, בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא[1], הרב שפיגלגס והאדמו"ר מסוקולוב.
בתקופת מלחמת העולם השניה עבר לישיבת סלבודקה בעיר קובנה, בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את ליטא[2] והגיע לישיבת מיר בשנחאי. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מאמשינוב ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. באותה תקופה גם התיידד עם הרב מאיר אשכנזי, חסיד חב"ד ורבה של שנחאי דאז[3].
לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג לארצות הברית, שם הוכרה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל בארה"ב, ולעוזרו האישי של הרב משה פיינשטיין[4]. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסום דברי התורה של גדולי ישראל. בשנת תשנ"ה ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבותיו גאוני פולין.
בערב חג הסוכות שנת תשנ"ו לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי ח' בחשוון תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
הקשר לחב"ד
הרב עלברג היה מעריץ גדול של הרבי, עוד לפני קבלת הנשיאות. בשנת תשי"א, כשהרבי קיבל את הנשיאות באופן רשמי, כתב על כך ב"הפרדס" והפליא במעלת הרבי[5]. תקופה קצרה לאחר מכן, כתב שוב על תנופת הפעילות של הרבי ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו.
במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי, הרבה לבקר ב-770 ובעיקר היה משתתף בהתוועדויותיו המרכזיות של הרבי. בין השיחות שנאמרו בהתוועדות היה משוחח מידי פעם עם הרבי על הנושאים עליהם דיבר הרבי.
עם הזמן הלכו והתחזקו קשריו של עלברג עם הרבי והוא הפך למעין חסיד חב"ד. הוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם בזמנים שלא נועדו ליחידות והפגישות ביניהם היו ארוכות. גם כשהרבי הפסיק לקבל אנשים ליחידות, היה נפגש עם הרבי בשולחן מיוחד שסודר ב"[[גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-770), שם הייתה נערכת פגישתם. היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים הלכתיים, הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה").
באחד ממכתביו, העוסק בעניין מצה עשירה, הוא כותב לרבי:
הוד כ"ק אדמו"ר מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי פסח דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי הרב בשולחן ערוך סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה . . הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי . . ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו . . בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.
— ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'
בכינוסי-תורה שנערכו אחרי החגים ב-770, היה הרב עלברג משתתף-נואם קבוע. בימים שאחרי הכינוס, היה הרבי מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם.
בראש חודש ניסן שנת תשל"ד הגיע הרב משה פיינשטיין ליחידות אצל הרבי והרב עלברג התלווה אליו והיה עד לשיחה התורנית שהייתה ביניהם, שנמשכה כשעה.
בשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא שניאורסון, הגיע הרב עלרבג לנחם את הרבי. שיחתם עסקה בכך שאין אזכור להספד של אברהם או יצחק על שרה לאחר פטירתה[6].
ביום כ"ז בטבת תשנ"א עבר בחלוקת דולרים והרבי חייך אליו ואמר לו: "בתוך כל הנערים"?! באותה הזדמנות מסר ספר חדש שהדפיס וכן מכתב פדיון נפש עם שמות שביקש להתפלל עבורם. הרבי דיבר עמו אודות "קול קורא" שיצא אז מאת "אגודת הרבנים".
שופרו של הרבי
בשנים תשט"ו-תשי"ח ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את הנסיעה באוניות ישראליות בשבת והבהיר שהיא אסורה על פי ההלכה. הרב עלברג פירסם את דעתו של הרבי בבטאון "הפרדס" והפרסום עורר הדים בעולם התורה. מאוחר יותר גם כתב בנושא מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי. בין היתר כתב: "תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו"[דרוש מקור].
בחודש אייר שנת תשכ"ד ביקש הרבי מהרב עלברג להוציא לאור גליון של "הפרדס" מיוחד לרגל מלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן. הבקשה נענתה בחיוב[7]. בחודש סיון תש"ל גם כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי.
בהתוועדות שנערכה ביום י' בשבט תשל"ו בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא שלמות הארץ[8]. במוצאי חג אחרון של פסח בשנת תשל"ח מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל, בין היתר התבטא על תנועת "שלום עכשיו" - "תנועה הכי מסוכנת לעם ישראל". הרב עלברג, שנכח בהתוועדות ושוחח במהלכה עם הרבי, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו לאחר מכן בשבועון כפר חב"ד[9].
בתקופת מלחמת ששת הימים, כשבארץ ישראל שרתה בהלה גדולה, רצו רבים מהתושבים לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ: "קרן אור גדול מחצרות ליבאוויטש" שב"אימרה מוצקה ומוחלטת" אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל".
בההתועדות י"ט בכסלו שנת תשמ"ו שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". בגליון 221 פורסם ראיון מקיף שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון חוק מיהו יהודי ועל האפשרות שהייתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת[10].
ביום כ"ז בניסן תשמ"ח יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום תהלוכות ל"ג בעומר המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים הצטרפו ותמכו בתהלוכות. לקראת סיום הרמב"ם בשנת תש"נ כתב מכתב אוהד על תקנת הרמב"ם של הרבי. במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת תנש"א כתב על מסירות נפשו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.
בשנת תשנ"ב כאשר הוציא הרב שלום דובער וולפא את ספרו "יחי המלך" על הלכות מלכים ברמב"ם נתן הרב עלברג את הסכמתו לספר.
מילאנו
בשנת תש"כ ביקר הרב עלברג בעיר מילאנו וביקש להיפגש עם שליח הרבי בעיר, הרב גרשון מנדל גרליק. הם קבעו להיפגש והרב גרליק הכין ארוחה לכבודו, אליה הוזמנו מנכבדי העיר. כאשר נשא הרב עלברג את נאומו, הזכיר בפליאה את התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים להסתלקות הבעל שם טוב, שחל באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין הזה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מזכירו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי. בעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר בניו-יורק, שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.
אחד מבקוריו של הרב עלברג במילאנו היה בתקופת "בין הזמנים" כאשר הבחורים יצאו לפעילות הפצת המעיינות עם טנק המבצעים ("טנקיסטים"). בהיותו במילאנו, קביל הרב עלברג הוראה ממזכירות הרבי שישוחח עם הבחורים בעניינים תורניים ויצטלם איתם.
פירסומים על הרבי
קבלת הנשיאות ב"הפרדס"
סיפור על הרב עלברג עם הרב גרשון מנדל גרליק
|
|---|
|
"באחת השנים באמצע זמן הקיץ הודיעו מהמזכירות של הרבי שהרב עלברג מגיע בשבוע הבא לאירופה ואני (הרב גרשון מענדל גרליק) מתבקש לעמוד לימינו. בדיוק באותו שבוע היתה צריכה להתקיים באנטוורפן חתונה של אברך אחד ששהה בעבר במילאנו, ומצאתי את עצמי במבוכה: מצד אחד אני מוכרח להופיע בחתונה, מאידך הרב עלברג אמור להגיע ואינני יודע באיזה יום, ואם לא אהיה בבית לא יהיה אפילו מי שיענה על הטלפון כשהאורח יגיע. החלטתי לבסוף לנסוע לאנטוורפן, אבל במשך כל הנסיעה והחתונה הייתי מוטרד מהמחשבה שנסעתי ממילאנו אף על פי שעלי לעמוד לימינו של הרב עלברג. המחשבה לא נתנה לי מנוח, ולכן החלטתי במהלך החתונה לנסוע בחזרה כבר למחרת בבוקר למילאנו. בינתיים לחצו עלי האברכים באנטוורפן להשאר עוד יום אחד ומשום מה נכנעתי להם. למחרת בבוקר יצאתי לבית הנתיבות, ובעודי ממתין לרכבת שמעתי פתאום שמישהו קורא לי מרחוק: "מה אתה עושה כאן הרי אני מחפש אותך", ואכן האיש שקרא לי היה לא אחר מאשר הרב עלברג! "הרב עלברג אמר לי שהוא נוסע עתה לעיירה מונטריי בכדי לבקר את הגאון רבי יחיאל ווינברג זצ"ל בעל ה"שרידי אש", וכיון שאני פנוי הוא מבקש שאתלווה אליו. "כאשר עלינו לאוטובוס ראינו באחד המושבים יהודי שפניו מעידות עליו שהוא רב ובר אורייין. כשהלה ראה אותי עם הרב עלברג הוא השמיע צעקה של הפתעה: "זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות" והוסיף: "דע לך שהרבי שלך הוא נביא בפועל"! וכך סיפר: אני והרב עלברג הגענו לאירופה בכדי להשתתף בדין תורה. לפני שיצאנו מניו יורק היינו ביחידות אצל הרבי מליובאוויטש, והרבי אמר להרב עלברג שבהיותו באירופה ילך לבקר את הרב גרליק. הרב עלברג שאל את הרבי: "היכן אוכל למצוא אותו, הרי זה באמצע הקיץ"? והרבי השיב: "כאשר תסיים עם הענינים שלך בודאי תמצא אותו". והנה לפני שעה וחצי סיימנו את הדין תורה והחלטנו לנסוע אל הרב ווינברג, התישבנו כבר באוטובוס והודיעו לנו שהנסיעה תצא בעוד חצי שעה. פתאום הרב עלברג קם ואמר שהוא מרגיש שעליו לרדת משום מה מהאוטובוס ולהסתובב כמה דקות בתחנת הרכבת. ועכשיו הוא חוזר איתך, בדיוק כפי שהרבי אמר. |
| שבועון כפר חב"ד גיליון 708 |
בחודש שבט שנת תשי"א, מיד לאחר שהרבי קיבל באופן רשמי את נשיאותה חסידות חב"ד, כתב הרב עלברג על הרבי:
האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שניאורסאהן הוא איש המעלה ומורם מעם בגאונותו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר, איש צדיק ותמים במעשיו ובעל מדות נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות נפשו ועדינות רוחו . . מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה והיראה ועסק בעבודת ה' על פי דרכי החסידות, אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי . . כבוד קדושת חותנו האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל שליט"א במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב דעתו התקיפה והישרה.
— ירחון "הפרד"ס", תשי"א
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס להנהגתו החדשה של הרבי את תנועת חב"ד:
עם בחירתו של הרבי החדש בתור מנהיג לעדת ליובאוויטש, הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש . . וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של תורת הנגלה והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן באמריקה.
— ירחון "הפרד"ס", תשי"א
בחודש אלול, לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:
האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא הדור השביעי לנשיאי חב"ד, ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת מאמרי חסידות חב"ד בכל שבת קודש מברכים, יו"ט ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"יחידות" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם.
— ירחון "הפרד"ס", תשי"א
מאמרים שונים
ציטוטים ממאמר של הרב עלברג
|
|---|
|
"בכל תקופה ישנם יחידים יוצאים מן הכלל, העומדים מעל לסביבה שבה הם חיים. בגדולה הגאונית העצומה שלהם בתחומים רבים ושונים, בחכמה ודעת שלהם, בצדקותם וביראתם, רחוקים הם מלהשתייך לדור ההווה השטחי והרדוד.. הם חיים בתוכנו.. כדי לשמש דוגמא מופתית, כיצד צריך להראות גדול תורני בעל מוח גאוני, כסמל של תורה במדרגה מרוממת וכמופת של צדקות על טבעית.. כדברי הנביא יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה".. "הרבי מליובאוויטש, בעוצם גדולתו העל טבעית, אינו שייך לדור יתום שלנו, גדול הוא בעוצמת תכונותיו ומעלותיו הנדירות והיחודיות, עד.. שבכמה תחומים הוא יחיד הדור. בגלל שורה של תכונות נדירות שקשה למצוא לו דומה בשורת גדולי המעלה שיוכלו להשתוות אליו.. "מה היו הצעדים הראשונים של ליובאוויטש על אדמת אמריקה, קודם כל היא שאפה לשבור בכל הכוחות את חומת האדישות.. מי היה התובע והמעורר אשר הניח את היסוד החדש.. שריכז את האנרגיה הגדולה, האומץ והאמונה לצאת ולהשפיע על ההמון היהודי הגדול.. מי היה מחונן ומבורך בכוחות השמימיים.. היה זה הרבי מליובאוויטש.. "הרבי מליובאוויטש הוא אב ואם, לא רק לחסידים המוגדרים והמובהקים שלו, אלא גם לכל כלל ישראל.. בלא הבדל היכן הוא נמצא.. חסידי ליובאוויטש לא רק מתיראים מהרבי אלא גם אוהבים אותו אהבה עצומה. הם חורדים ממבטו - כאַב, ואוהבים אותו בכל להט הנשמה - כאם. "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו היתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו.. "הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש. |
| ירחון "הפרדס" |
ב"הפרדס" בחודש שבט תש"ל כתב הרב עלברג על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את אדמו"רי חב"ד שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"[11] הוא כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה".
בחודש אייר שנת תשל"ב, לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" - על מעלת מסירות הנפש של החסידים ברוסיה והמשכו בארצות הברית. בין היתר הוא כותב:
מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.
— "הפרדס"
בחודש שבט תשל"ד כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף[12] הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופות שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש לשם, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"[13] הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת תשל"ט כתב "אלגמיינער ז'ורנאל" על יצירתה של חב"ד את תנועת התשובה ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכנפי השכינה. זאת למרות שתחילה לעגו לחב"ד, אבל כיום כולם מודים שטוב עשו.
לאחר התועדות י' בשבט תש"מ בה ביקר הרב סולוביצ'יק, כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת י"א ניסן תש"נ כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קדומים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.
ביום כ"ה באדר תשמ"ט נערך בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של אגרות קודש של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר:
המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי שליט"א, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה . . כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי חיים מבריסק.
ספריו
- מנחת ביכורים - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. הודפס בשנת תרצ"ו.
- וורשה של מעלה - תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני השואה. הודפס בשנת תשכ"ט.
- אמרי שמחה - מאמרים בעניני הגות ומחשבה. הודפס בשנת תשכ"ט.
- שלמי שמחה (חמשה כרכים) - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה.
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 12-30.
קישורים חיצונים
- הרב שמחה עלברג ב"חלוקת דולרים" אצל הרבי בג' סיוון תש"נ
- 
- הרב שמחה עלברג מכריז בהתוועדות של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)
- הרבי מזכיר את הרב עלרברג - אגרות קודש חלק כ"ג עמ' רכ"ב וכן בחלק כ"ז עמ' קס"ח
- ספריו
הרב שמחה עלברג, מנחת ביקורים, באתר HebrewBooks
הרב שמחה עלברג, שלמי שמחה (חלק א'), באתר HebrewBooks
הרב שמחה עלברג, שלמי שמחה (חלק ב'), באתר HebrewBooks
הרב שמחה עלברג, שלמי שמחה (חלק ה'), באתר HebrewBooks
הרב שמחה עלברג, אמרי שמחה, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ שכותב עליו: "אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה"
- ↑ באותה תקופה הייתה ליטא מסופחת בכח לברית המועצות, ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר
- ↑ בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: "עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל ניצוצי הקודש של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא היתה לחינם. הוא נעשה עובד ה'. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד . . כמה עבודת ה' היתה בכל תפילת שמונה-עשרה שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו – נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי – ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי"
- ↑ וכך כותב עליו הרב פיינשטיין "ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות".
- ↑ ראו להלן: שמחה עלברג#קבלת הנשיאות ב"הפרדס"
- ↑ דבריהם נדפסו בספר "והחי יתן אל לבו"
- ↑ אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא.
- ↑ הרב שמחה עלברג מכריז בהתוועדות של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)
- ↑ גיליון 734
- ↑ מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"
- ↑ גיליון 67 מערב ראש השנה תשמ"ג
- ↑ "הפרדס" חוברת ט' שנת תשל"ח
- ↑ גיליון 149