י' בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נולדו) |
(תיקון פרמטרים) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*'''[[תש"י]] - יום תחילת [[נשיאות|נשיאותו]] של [[הרבי]], לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]]'''. | *'''[[תש"י]] - יום תחילת [[נשיאות|נשיאותו]] של [[הרבי]], לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]]'''. | ||
*'''[[תשי"א]] - במהלך [[התוועדות]] במוצאי היום (ליל [[י"א שבט]]), [[הרבי]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו את הנשיאות]] באופן רשמי באמירת [[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]]'''. | *'''[[תשי"א]] - במהלך [[התוועדות]] במוצאי היום (ליל [[י"א שבט]]), [[הרבי]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו את הנשיאות]] באופן רשמי באמירת [[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]]'''. | ||
* | *[[תשנ"ג]] - נערך מעמד '[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]]' ב-[[770]] בו ניגנו לפני [[הרבי]] את הכרזת "{{יחי}}". מעמד זה שודר באמצעות רשתות הטלויזיה לעולם כולו. | ||
*[[תשנ"ו]] - נערך מעמד '[[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ו)|סאטלייט]]' בו השתתפו [[חסידי חב"ד]] מכל העולם וקיבלו את מלכותו של [[הרבי]] בהכרזת "{{יחי}}". | *[[תשנ"ו]] - נערך מעמד '[[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ו)|סאטלייט]]' בו השתתפו [[חסידי חב"ד]] מכל העולם וקיבלו את מלכותו של [[הרבי]] בהכרזת "{{יחי}}". | ||
*[[תשע"א]] - הוכרז רשמית על פתיחת [[ישיבת תומכי תמימים יצהר]]. | *[[תשע"א]] - הוכרז רשמית על פתיחת [[ישיבת תומכי תמימים יצהר]]. | ||
גרסה מ־16:42, 15 בינואר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י' בשבט הוא היום העשירי בחודש שבט ויום הסתלקות אדמו"ר הריי"צ וקבלת הנשיאות של הרבי. חסידי חב"ד נוהגים במנהגים מיוחדים ביום זה[1].
אירועים ביהדות
- שכ"ה - רבי מאיר קצנלבויגן (מהר"ם פאדווא) נפטר.
- תקל"ז - רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש), בעל סידור רחובות הנהר, ראש ישיבת המקובלים בית אל שבעיר העתיקה בירושלים, נפטר.
- תש"ה - הרב ישכר שלמה טייכטל, מחבר שו"ת 'משנה שכיר' וספר 'אם הבנים שמחה', נרצח הי"ד.
- תשי"ט - רבי רחמים חויתה חי הכהן, ראב"ד ג'רבא ומחבר הספרים 'מנחת כהן' ו'שמחת כהן' ו'מגיד דבריו ליעקב' (על ההגדה של פסח), נפטר.
- תשי"ב - הרב יצחק אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקא בליטא[2], ואחר כך בבני ברק, מחבר הספר, אברהם אבינו, נפטר.
ימי חב"ד
אירועים
- תקכ"ט - תלמידי המגיד ממעזריטש התאספו בעיירה הורודוק אצל ר' מנחם מענדל מויטבסק והחליטו שר' מנחם מענדל יהיה אחראי על החסידים ברוסיה הלבנה.
- תש"י - יום תחילת נשיאותו של הרבי, לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
- תשי"א - במהלך התוועדות במוצאי היום (ליל י"א שבט), הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי באמירת מאמר ד"ה באתי לגני.
- תשנ"ג - נערך מעמד 'סאטלייט' ב-770 בו ניגנו לפני הרבי את הכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". מעמד זה שודר באמצעות רשתות הטלויזיה לעולם כולו.
- תשנ"ו - נערך מעמד 'סאטלייט' בו השתתפו חסידי חב"ד מכל העולם וקיבלו את מלכותו של הרבי בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
- תשע"א - הוכרז רשמית על פתיחת ישיבת תומכי תמימים יצהר.
נולדו
- תרצ"א - הרב יעקב דב כץ, ראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ורב בית כנסת חב"ד בבני ברק.
- תרצ"א - הרב זלמן נחמיה גולדברג (מכונה "הגרז"ן"), פוסק הלכה נודע, חבר מערכת האנציקלופדיה תלמודית, ומתושבי שיכון חב"ד בירושלים.
- תרצ"א - ר' חיים ריבקין , היה מגבאי ומקימי בית הכנסת בית מנחם שבכפר חב"ד.
נפטרו
- תרע"ד - הרבנית רבקה שניאורסון, אשת אדמו"ר המהר"ש, נפטרה ומנוחתה כבוד בליובאוויטש.
- תש"י - אדמו"ר הריי"צ הסתלק ומנוחתו כבוד באוהל בניו יורק.
- תשט"ו - הרב ישראל יוסף שניאורסאהן, מחסידי אדמו"ר הריי"צ ושד"ר 'תורת אמת'.
- תשמ"ה - הרב דב בעריש רוזנברג, סופר סת"ם משפיע שיכון חב"ד בלוד.
- תשנ"ד - הרב אריה דב איידלמן, שוחט ובודק מחסידי חב"ד בפריז.
- תשע"ח - הרב בן ציון בנימין אלטהויז, מאנ"ש בקווינס, מחנך בישיבת תומכי תמימים ב'בדפורד'.
קישורים חיצוניים
- י' שבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים
- מאמר באתי לגני תשי"א - עם ביאור
- הלל זלצמן, זכרונות מיו"ד שבט תש"י, שבועון בית משיח
- הנשיא הוא הכל ● קובץ מרתק לרגל י' שבט, בהוצאת ועד חיילי בית דוד -
- מדיה
- הקלטה ממאמר "באתי לגני" תשי"א
- העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח, קטעי עיתונות י' שבט תשנ"ג
- הרבי בהתוועדות י' בשבט תשי"ב
- אתר COL - קטעי קבלת הנשיאות-מלכות - יו"ד שבט בשנים תשי"א, תש"ל, תשנ"ג תשנ"ו - אתר זמן הגאולה
- מנהגי יום ההילולא י' בשבט
- הרבי מתפלל לפני העמוד בי' שבט
- אירועים מיוחדים בי' שבט: תשי"א, תש"ל, תשנ"ג, תשנ"ו
| הפתגם היומי - י' בשבט - מלוח היום יום |
|---|
| תורה אור דיבור המתחיל "למען תהיה" סוף סעיף המתחיל "אמנם", "לא ישבות יומם מלראות" צריך להיות "לא ישבות יומם ולילה מלרצות".
אמי זקנתי (הרבנית מרת רבקה נ"ע) בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציוה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה, אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר הצמח צדק, אמר לה: א איד דארף זיין געזונד און א בעל כח. אויף מצות שטייט וחי בהם, איז דער טייטש וחי בהם, מען דארף אריינבריינגען א חיות אין מצות. בכדי אז מען זאל קענען אריינבריינגען א חיות אין מצות, מוז מען זיין א בעל כח און זיין בשמחה. וסיים: דו דארפסט ניט זיין קיין ניכטערע. בעסער עסען צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסען. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד). מאמר זה אמר אבי אדמו"ר לאחד על יחידות, והוסיף: און מען דארף עס טאן בשמחה. תרגום האידיש: יהודי צריך להיות בריא ובעל כח. על מצוות נאמר "וחי בהם", הפירוש וחי בהם, צריכים להכניס חיות במצוות. בכדי שיוכלו להחדיר חיות במצות, חייבים להיות בעל כח ולהיות בשמחה. וסיים: את לא צריכה להיות כפויה. עדיף לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד). מאמר זה אמר אבי אדמו"ר לאחד על יחידות, והוסיף: וצריכים לעשות זאת בשמחה. |
הערות שוליים
- ↑ ראה מכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון של אדמו"ר הריי"צ - י' בשבט שנת תשי"א.
- ↑ אשר זכה להיות חמיו של הרב דב אפרים לנדו מבני ברק, בעל זכר דבר, וראש ישיבת סלבודקא