מאיר הרליג – הבדלי גרסאות
מ ←קישורים חיצוניים: עדכון, תיקון קישור |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
נולד ב[[ו' אלול]] [[תרצ"ו]] ב[[ציריך]] שב[[שוויץ]] לאביו הרב מרדכי הארליג{{הערה|1=עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בקראון הייטס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12566_27.pdf הפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25].}}, [[אב בית דין]] קהילת 'בית דוד' ב[[קראון הייטס]] שנמנה על [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]] וכן הי' הראשון לבנות מקוה טהרה בור על גבי בור בקראון הייטס. אביו ר' מרדכי היה בן אחותו של הרב [[מאיר שפירא מלובלין]] (היות שהרב שפירא נפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), סב סבתו היה הגאון הרב שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'. | נולד ב[[ו' אלול]] [[תרצ"ו]] ב[[ציריך]] שב[[שוויץ]] לאביו הרב מרדכי הארליג{{הערה|1=עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בקראון הייטס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12566_27.pdf הפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25].}}, [[אב בית דין]] קהילת 'בית דוד' ב[[קראון הייטס]] שנמנה על [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]] וכן הי' הראשון לבנות מקוה טהרה בור על גבי בור בקראון הייטס. אביו ר' מרדכי היה בן אחותו של הרב [[מאיר שפירא מלובלין]] (היות שהרב שפירא נפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), סב סבתו היה הגאון הרב שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] ועוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי, כשהראשון שבהם | למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] ועוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי, כשהראשון שבהם בתשי"ב בו ציווה לו הרבי לשמור על הפדיונות ביום הכיפורים. הוא יצר קשרים קרובים עם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] ועבד יחד איתו בענינים רבים והיה מסייע בכל הנדרש. | ||
בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים. | בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה לו | ||
שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים. | |||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק) וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו. היה צמוד לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א במידה מסויימת יותר משאר חברי המזכירות. | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק) וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו. היה צמוד לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א במידה מסויימת יותר משאר חברי המזכירות. | ||
היה ממונה לאורך השנים על | היה ממונה לאורך השנים על היין והמזונות להתוועדויות של הרבי, ו[[משקה]] לכוס של ברכה ולצורך כך הוקצה לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה של 770, שם איחסן את הדברים. | ||
בשנת תשכ"ב ביום השני של חג הסוכות נתן הרבי את הד' מינים להרב הארליג שיתן לקהל לברך עליהם, והרב הארליג החזירם לרבי לפני הלל, וכן נמשך הסדר כל השנים (עד תשכ"ד היה זה בכל יום חוץ מהיום הראשון, ומתשכ"ה כל יום בחג). הרב | בשנת תשכ"ב ביום השני של חג הסוכות נתן הרבי את הד' מינים להרב הארליג שיתן לקהל לברך עליהם, והרב הארליג החזירם לרבי לפני הלל, וכן נמשך הסדר כל השנים (עד תשכ"ד היה זה בכל יום חוץ מהיום הראשון, ומתשכ"ה כל יום בחג). בתשנ"ב כשהרבי עמד במשך כל התור לנטילת לולב הרב הארליג עמד ומסר לעוברים את הלולב ואתרוג, הרב הארליג היה גם מכניס את המזונות והשתיה לסוכה של הרבי אחרי הברכה על הלולב. | ||
בתשרי תשי"א הלך מיוזמתו (יחד עם הרב שלמה שי' קונין) ובנה סוכה פרטית לרבי והרבי שאל אותו למי יש את המפתחות לסוכה וענה שלו וגם הכין מפתח עבור הרב, הרבי ענה לו שטוב ושהוא יחזיק אצלו מפתחות. ובמשך השנים הי' מהאחראים על בניית הסוכה של הרבי מחוץ ל770. | |||
כחלק מתפקידיו, היה מכין לחלוקה את הלעקאח שהרבי מחלק לפני יום כיפור ושמיני עצרת. | כחלק מתפקידיו, היה מכין לחלוקה את הלעקאח שהרבי מחלק לפני יום כיפור ושמיני עצרת. | ||
הרב הארליג היה מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת [[תשל"ט]], וארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה, עד שנת תשע"ו. בשנת [[תשמ"ו]], כשהתמימים בבית משיח ארגנו החגיגה השנתית השניה של יום הבהיר כ"ח סיון, עלה הרב | הרב הארליג היה מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת [[תשל"ט]], וארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה, עד שנת תשע"ו. בשנת [[תשמ"ו]], כשהתמימים בבית משיח ארגנו החגיגה השנתית השניה של יום הבהיר כ"ח סיון, עלה הרב הארליג בהתוועדות הרבי באותו יום וקיבל משקה עבור ההתוועדות במוצאי שבת, וכן קיבל משקה והנחה ההתוועדות בשנים שאחר כך. | ||
לאורך השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו ולוח הזמנים של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע לנסיעה לאוהל בימים מסויימים בשנה קודמת (יש אומרים שזה היה בנוגע לשלשת הימים המיוחדים י"ג י"ד וט"ו אייר, לברר באיזה מהם נסע בפעם הקודמת שהיתה קביעות זהה. ואולי זה היה בנוגע לנסיעה בהושענא רבה). כמו"כ פעם א' בעת הסעודה בדירת הרבי הריי"ץ, כשדיברו על ענין מסויים, פנה אליו הרבי ואמר "אני יודע שתשלח את החדשות לכל העולם, ודבר זה אל תשלח". | לאורך השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו ולוח הזמנים של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע לנסיעה לאוהל בימים מסויימים בשנה קודמת (יש אומרים שזה היה בנוגע לשלשת הימים המיוחדים י"ג י"ד וט"ו אייר, לברר באיזה מהם נסע בפעם הקודמת שהיתה קביעות זהה. ואולי זה היה בנוגע לנסיעה בהושענא רבה). כמו"כ פעם א' בעת הסעודה בדירת הרבי הריי"ץ, כשדיברו על ענין מסויים, פנה אליו הרבי ואמר "אני יודע שתשלח את החדשות לכל העולם, ודבר זה אל תשלח". | ||