אמת ויציב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (להתראות העביר את הדף משתמש:להתראות/אמת ויציב לשם אמת ויציב בלי להשאיר הפניה) |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ביטויים אלו כוללים 15 אותיות של ו' החיבור, שה[[גימטריא]] של כולם יחד הוא 90 (15X6) המכוונים כנגד 3 פעמים שם הוי' עם אותיותיו (26+4). | ביטויים אלו כוללים 15 אותיות של ו' החיבור, שה[[גימטריא]] של כולם יחד הוא 90 (15X6) המכוונים כנגד 3 פעמים שם הוי' עם אותיותיו (26+4). | ||
[[ | רבי [[חיים ויטאל]] מצביע על העובדה שבתפילה זו אנו חוזרים שש פעמים על הביטוי אמת, כנגד שש הפעמים של צירופי אמת בפרשת בריאת העולם{{הערה|שער הקדושה יב. שש הצירופים הם כדלהלן: א) בר'''א''' אלוקי'''ם''' א'''ת'''. ב) ויר'''א''' אלוקי'''ם''' א'''ת'''. ג) ויבר'''א''' אלוקי'''ם''' א'''ת'''. ד) ויבר'''א''' אלוקי'''ם''' א'''ת'''. ה) ויר'''א''' אלוקי'''ם''' א'''ת'''. ו) בר'''א''' אלוקי'''ם''' לעשו'''ת'''.}}. | ||
==סמיכת גאולה לתפילה== | ==סמיכת גאולה לתפילה== | ||
גרסה אחרונה מ־20:28, 23 ביולי 2023
ברכת הגאולה המוכרת יותר בשם אמת ויציב על שם המילים הפותחות קטע תפילה זה, הוא הברכה החותמת של ברכות קריאת שמע. הברכה עוסקת באמיתות דברי התורה אותם קראנו בקריאת שמע, וכן גאולת ישראל מידי אויביו, ובייחוד יציאת מצרים. הברכה נחתמת בברכת "גאל ישראל", והן על פי הלכה והן על פי סוד ופנימיות התורה, יש להצמיד את סיום ברכת גאל ישראל לתחילת תפילת שמונה עשרה.
מקור הברכה ונוסחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברכה זו מופיעה כבר במשנה במסכת תמיד כחלק מהברכות שהיו הכוהנים אומרים בבית המקדש לפני ואחרי קריאת שמע: ברכה אחת לפניה (ובגמרא מבואר שמדובר בברכת אהבה), ושלוש ברכות לאחריה: "אמת ויציב", "עבודה" ו"ברכת כוהנים".
חז"ל קובעים בגמרא[1] שכל שלא אמר 'אמת ויציב' בשחרית ו'אמת ואמונה' בערבית לא יצא ידי חובתו, ולומדים זאת מהפסוק 'להגיד בבוקר חסדך ואמונך בלילות', כיון שברכת אמת ויציב התוכן שלה נסוב על החסד שעשה השם בגאולת עם ישראל.
ברכה זו היא המשך ישיר לפרשיות האחרונות של קריאת שמע, עד שהמילה האחרונה שבקריאת שמע ('אמת') היא גם המילה הראשונה שבקטע תפילה זה.
בחלק מהסידורים מודפסת כל התפילה ברצף ב-2 חלקים, כשהחלק הראשון מסתיים במילים "ואין לנו עוד אלוקים זולתך סלה", ובחלקם הקטע הראשון עצמו מחולק לשניים ומופיע הפסק נוסף אחרי המילים "ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך", ולאחריו מתחיל קטע חדש במילים "על הראשונים ועל האחרונים".
בסידור תורה אור לא מופיעה החלוקה באמצעו של הקטע הראשון, וכך גם כשהרבי עובר לפני העמוד - לא שומעים את הרבי מסיים את הקטע בקול.
בשונה מהרבה נוסחים, השמיט אדמו"ר הזקן את הנוסח המקובל לקראת סיום הברכה "צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל", הן מכיון שהדבר לא מתאים עם הכוונה הפנימית שהחלק האחרון של הברכה כולל מ"א תיבות בלבד, והן מכיון שעל פי פשט ברכה זו כוללת את שבחי הקב"ה בלבד ונוסח זה משמעותו תפילה ובקשה[2].
על מנת להימנע מעניין אמן על סיום הברכה אותה שומעים מהשליח ציבור, צריך השליח ציבור לסיים את הברכה בקול, והציבור צריך לכוון ולסיים יחד עמו, וכך נפטר מלענות אמן ולהיכנס לספקות.
רמזים בתפילה זו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקטע הראשון של התפילה פותח בששה עשר ביטויים של אמת וקיום, המקבילים ל-16 הפסוקים של 2 הפרשיות הראשונות של קריאת שמע העוסקות באחדות הבורא וקבלת מצוותיו הקיימות לעד.
ביטויים אלו כוללים 15 אותיות של ו' החיבור, שהגימטריא של כולם יחד הוא 90 (15X6) המכוונים כנגד 3 פעמים שם הוי' עם אותיותיו (26+4).
רבי חיים ויטאל מצביע על העובדה שבתפילה זו אנו חוזרים שש פעמים על הביטוי אמת, כנגד שש הפעמים של צירופי אמת בפרשת בריאת העולם[3].
סמיכת גאולה לתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי סדר התפילה, חז"ל קבעו כי יש לסמוך גאולה לתפילה[4] ולהתחיל מיד לאחר סיום הברכה 'גאל ישראל' את תפילת שמונה עשרה.
ענינה של סמיכת גאולה לתפילה מבואר רבות בתורת חסידות חב"ד[5].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ברכת גאולה, עיון בתוכן ונוסח הברכה, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 16
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ברכות יב, א
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד תקפב. ויכוחא רבה עמוד יז. שער הכולל פרק ז' סעיף יח.
- ↑ שער הקדושה יב. שש הצירופים הם כדלהלן: א) ברא אלוקים את. ב) וירא אלוקים את. ג) ויברא אלוקים את. ד) ויברא אלוקים את. ה) וירא אלוקים את. ו) ברא אלוקים לעשות.
- ↑ ברכות ד, ב.
- ↑ ראו לדוגמא תניא פרק ל"א. תניא פרק מ"ז.