הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
באופן מסורתי, הכינוס נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] במרכז [[כפר חב"ד]]. בשנים הראשונות נערך הכינוס בתל אביב, ובחדר האוכל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | באופן מסורתי, הכינוס נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] במרכז [[כפר חב"ד]]. בשנים הראשונות נערך הכינוס בתל אביב, ובחדר האוכל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
החל משנת [[תשנ"ה]], במקביל לכינוס המתקיים על ידי אגודת חסידי חב"ד, מתקיים כינוס במתכונת דומה ובמטרות זהות גם על ידי ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]. | |||
===יחס הרבי לכינוס=== | ===יחס הרבי לכינוס=== | ||
גרסה מ־18:37, 18 בפברואר 2021
הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש, הוא כינוס שנתי הנערך על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש מאז היווסדה, כינוס שזכה ליחס אישי מהרבי לכל אורך שנות קיומו.
הכנס נערך מידי שנה בחודש חשון, ומשולב בקבלת פנים לחסידים שחזרו מהשהות בחצר הרבי בחודש תשרי.
היסטוריה
החל משנת תשי"ד קיימה אגודת חסידי חב"ד כינוס שנתי, ובשנים הראשונות התקיימו הכינוסים בחול המועד של חג הפסח[1], והחל משנת תשכ"ב הפכו הכינוסים השנתיים לכינוס ארצי המיועד לכלל חסידי חב"ד בארץ.
המטרה בעריכת הכינוס במתכונת ארצית דווקא, אף שהדבר שונה מהאופי הרגיל של התוועדות חסידית, הודגשה פעמים רבות על ידי הדוברים השונים לאורך השנים:
- קבלת פנים לחסידים שחזרו מהשהות בחצר הרבי בחודש תשרי, לשמוע מהם פרישת שלום ממה שראו ושמעו
- חיזוק כללי בדרכי החסידות ובפעילות בשליחות הרבי בהפצת המעיינות וחיזוק היהדות
- חיזוק האחדות והמשפחתיות בין החסידים
באופן קבוע חלק מזמן הכינוס הוקדש לפריסת שלום מהשוהים בחצרות קודשנו בחודש תשרי, ובפרט לזוכה בגורל בנסיעה לרבי באותה שנה.
בשנת תשע"ב הוקדש נושא הכינוס הארצי להתעוררות סביב הפעילות בהפצת בשורת הגאולה של הרבי, במלאות עשרים שנה לשנת תשנ"ב בה הניח הרבי דגש גדול בנושא ונתן אישור ליוזמות רבות סביב פרסום בשורת הגאולה[2].
באופן מסורתי, הכינוס נערך בבית הכנסת בית מנחם במרכז כפר חב"ד. בשנים הראשונות נערך הכינוס בתל אביב, ובחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים לוד.
החל משנת תשנ"ה, במקביל לכינוס המתקיים על ידי אגודת חסידי חב"ד, מתקיים כינוס במתכונת דומה ובמטרות זהות גם על ידי ארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה.
יחס הרבי לכינוס
מלבד היחס הכללי של הרבי לכנס באמצעות המארגנים, כאשר הרבי שלח בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בכינוס[3], שיגר מברקים ומכתבים באופן קבוע לקראת הכינוס, עודד הרבי באופן פרטי חסידים להשתתף בכנס ולשאוב ממנו כוחות[4], ואף היה מעורב באופן פעיל בפרטי הכינוס, כגון אורך הזמן שהוא יימשך[5].
בחלק מהמכתבים למארגנים בהמשך לכינוס, עורר אותם הרבי לעקוב אחר ביצוע החלטות הכנס, דבר שיעורר ויעודד את המשתתפים לממש את ההחלטות שהתקבלו[6].
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, חסידי חב"ד מכל הארץ מתכנסים, יריעה היסטורית מלווה בתמונות מהכינוסים הראשונים ודיווחי העיתונות באותה תקופה, שבועון בית משיח י"ט חשון תשפ"א עמוד 34
קישורים חיצוניים
- סקירה: הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש, שבועון התקשרות גליון 1372 עמוד 10
- פרוטוקול הכינוס הארצי בשנת תשכ"ב, ניצוצי רבי שבועון התקשרות גליון 797
- פחות לדבר יותר לעשות, ניצוצי רבי שבועון התקשרות גליון 1165
- היו ימים: תכנית מפורטת של הכינוס הארצי הי"ח, כ' חשון תשל"ט
- גלריה לדוגמא, מהכינוס הארצי ה-58
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ח' עמוד שמ. חלק ט' עמוד כט. חלק י"ח עמוד שכז.
- ↑ דיווח באתר COL.
- ↑ כאשר אחד מהמארגנים לקח בקבוק משקה בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה הביע הרבי את פליאתו על כך שלא ניגשו וביקשו שוב גם בשבת שקודם הכינוס (משיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון תשמ"ז. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז כרך א, עמוד 517).
- ↑ ראו לדוגמא ב'התקשרות' גליון יד עמוד 12.
- ↑ במברק לרב חנוך גליצנשטיין, כ"ז סיון תשי"ז: "לפלא קצת מה שכתב שבתכניתם הוא שהכנוס יארך לכל היותר שתי שעות! והרי מה מגבילם בזה".
- ↑ אגרות קודש כרך כב עמ סז-סח.