אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של ה[[בר מצווה]] שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.  

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}

עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]] {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של [[העדה החרדית]] שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ [[העדה החרדית]] בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}} }}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד ו[[צדקה]] לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}}

"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא גם כןבמהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, [[ירושלים]] [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חלק ז' אגרת ב'ה}}  

וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת [[שבת]] לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חלק י"ב אגרת ג'תתקעו}}"

הנה בספרו של הרה"ג והרב מו"ה חיים נאה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חלק י"ב אגרת ד'נא}}"

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מ[[גור]], והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מ[[סאטמר]]. הרב מ[[בריסק]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.  

מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם [[הראשון לציון]] הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 182}}.

בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב [[יעקב שנור]] חבר עיריית [[ירושלים]] לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן [[בית כנסת חב"ד בית ישראל]] בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ]}}