ברכות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברכות השחר''' | {{תפילה}} | ||
'''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים לברך בבוקר. | |||
המתפלל בנוסח האר"י מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה. | == נוסח הברכות == | ||
מברכים על פי הנוסח אשר ייסד [[אדמו"ר הזקן]], הנודע בשם [[נוסח האר"י]]. | |||
המתפלל בנוסח [[האר"י]] מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה. | |||
מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות. | מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות. | ||
| שורה 8: | שורה 13: | ||
מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה. | מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה. | ||
== חגירת אבנט == | |||
באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[אדמו"ר שליט"א]], כותב כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט. | באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[אדמו"ר שליט"א]], כותב כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט. | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||
גרסה מ־00:33, 17 במרץ 2010
ברכות השחר הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים לברך בבוקר.
נוסח הברכות
מברכים על פי הנוסח אשר ייסד אדמו"ר הזקן, הנודע בשם נוסח האר"י.
המתפלל בנוסח האר"י מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה.
מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות.
את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.
מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה.
חגירת אבנט
באחד ממכתבי רבי לוי יצחק, אביו של אדמו"ר שליט"א, כותב כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט.