גלות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 84: / שורה 84: @@
 הרבי מסביר כי גם במצב של גאולה רוחנית, גאולה פרטית, או במצב של רווחה בגשמיות וברוחניות - ההכרח לזעוק "עד מתי" ולדרוש את הגאולה הוא בתקפו. וזאת משום שלגבי גילוי הקשר של בני ישראל עם הקדוש ברוך הוא, וגילוי האלוקות בעולם, שיהיה בגאולה - גם השלימות היחסית בגלות, אינה נחשבת למאומה{{הערה|שיחת כ"ה אלול תנש"א. ספר המאמרים מלוקט חלק ו' ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ט'. ועוד.}}.
-== העבודה בזמן הגלות ==
+==גלות פרטית==
-{{ערך מורחב|עבודת הגלות}}
+בנוסף לענינה של הגלות הכללית - גלות השכינה ועם ישראל - ניתן דגש בתורת החסידות גם על הגלות הפרטית ב[[עבודת ה']] של כל יהודי.
-כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל ב[[גאולה]], "תלויים במעשינו ו[[עבודה|עבודתינו]] כל זמן משך הגלות"{{הערה| [[תניא]] תחילת פרק ל"ז.}}. לפי שעבודת ישראל בגלות, הן בגלות זו האחרונה והן בכל הגלויות, היא זו שממשיכה את הגילוי שבא לאחריה בגאולה. אולם ישנה ייחודיות בעבודה בגלות הרביעית - האחרונה - שממנה באים ל[[גאולה האמיתית והשלימה]], מאחר שאמרו [[חז"ל]]{{הערה|[[סוטה]] יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב ח, א.}}: "אין המצוה נקראת אלא על שם גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, תגמר ותסתיים גם מטרת ותכלית כל הגלויות (שהרי ה[[גאולה]] מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות). מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה - פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/27&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA ענינה של תורת החסידות].}}.
+בחסידות {{הערה|[[תניא]] [[אגרת הקודש - פרק ד'|אגרת הקודש סימן ד']]. לקוטי תורה במדבר ב, ב. ועוד.}} מבואר כי העובדה שפנימיות הלב, [[עצם הנשמה]] של היהודי נמצא בהעלם והסתר, והיהודי איננו מרגיש בגלוי את [[נשמה|נשמתו האלוקית]] שרצונה להדבק בה' גובר על שאר הרצונות האחרים - הוא לפי שהניצוץ האלוקי שבנשמתו נמצא בגלות, והוא מכוסה ומוסתר בעניני העולם והתאוות.
+כאשר יהודי עובר [[עבירה]], הוא גורם לירידה וגלות חמורה יותר כאשר הוא מסתיר על גילוי נשמתו עוד יותר וממשיך השפעה אלוקית ל[[קליפות]]. כאשר יהודי חוזר ב[[תשובה]], הוא מגלה את נשמתו שוב ומסלק את השפעת השכינה מהקליפות חזרה למקומה, בדומה לשיבת השכינה הכללית בגאולה{{הערה|[[תניא - פרק י"ז|תניא פרק י"ז]]. [[אגרת התשובה - פרק ו'|אגרת התשובה פרק ו']]. ועוד.}}.
+כשם שבגלות ישראל הכללית נאמר{{הערה|שם=מגילה}} ש"בכל מקום שגלו שכינה עמהן", כך גם בגלות הנשמה האלוקית - על יהודי לזכור שלמרות היותו נמצא במצב שפל ואינו מרגיש את אור הנשמה, השכינה נמצאת עמו בכך שניתן לו הכח להתבונן ב[[אחדות ה']] וכך להרגיש אלוקות{{הערה|לקוטי תורה בחוקותי מח, ד. ועוד.}}.
+אמנם, הכח לצאת מהגלות הפרטית כיום אינו בשלימות; ואף שעל ידי ההתבוננות יכול היהודי לגלות את פנימיות נשמתו בשעת ה[[תפילה]] וכדומה - בסופו של דבר עדיין תשאר הנשמה בהסתר מסויים. ושלימות יציאת הנשמה מהגלות תהיה רק כשיבוא ה[[משיח]] בגאולה הכללית, והנשמה תתגלה בשלימות{{הערה|אגרת הקודש שם.}}.
 ==ראו גם==