ברוך כבוד ה' ממקומו: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''ברוך''' - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך. | '''ברוך''' - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך. | ||
'''כבוד הוי'''' - {{הדגשה|פי' כבוד ה' היינו בחינת ממכ"ע כבודו היינו זיו יקריה. שהיא בחי' מדת מלכותו ית' שנקר א ג"כ חכמה תתאה שהיא מקור דבי"ע. אך שרשה ומקורה מבחינת חכמה עילאה שהיא הנק' כבוד עילאה; ובה הוא השראת אור א"ס ב"ה ממש, שעל זה נאמר הראני נא את כבודך}}{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' א.}}. | '''כבוד הוי'''' - {{הדגשה|פי' כבוד ה' היינו בחינת ממכ"ע כבודו היינו זיו יקריה. שהיא בחי' מדת מלכותו ית' שנקר א ג"כ חכמה תתאה שהיא מקור דבי"ע. אך שרשה ומקורה מבחינת חכמה עילאה (<small>כבוד עילאה - ל"ב נתיבות החכמה</small>) שהיא הנק' כבוד עילאה; ובה הוא השראת אור א"ס ב"ה ממש, שעל זה נאמר הראני נא את כבודך}}{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' א.}}. | ||
'''ממקומו''' - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו. | '''ממקומו''' - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו. | ||
גרסה מ־21:53, 11 באפריל 2013
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול
- ברוך כבוד הוי' ממקומו.
— יחזקאל ג, יב
ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע סגי דמשבחין ואמרין:
- בריך יקרא דה' מאתר בית שכינתיה.
— תרגום יונתן
תוכן השבח
ברוך - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך.
כבוד הוי' - "פי' כבוד ה' היינו בחינת ממכ"ע כבודו היינו זיו יקריה. שהיא בחי' מדת מלכותו ית' שנקר א ג"כ חכמה תתאה שהיא מקור דבי"ע. אך שרשה ומקורה מבחינת חכמה עילאה (כבוד עילאה - ל"ב נתיבות החכמה) שהיא הנק' כבוד עילאה; ובה הוא השראת אור א"ס ב"ה ממש, שעל זה נאמר הראני נא את כבודך" [1].
ממקומו - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו.
שירת האופנים
האופנים נמצאים בעולמות הנמוכים, שם מקבלים חיות מהמיות נה"י ולכן הם עובדים את ה' במידות הטבעיים. והשגתם היא באופן של עיגולים, כלומר, באופן מקיף. שאין להם השגה באור הא"ס, אלא הם עובדים באופן של הודאה לכללות מציאות הבורא ולא לפי דרגות והמשכות (שזוהי עבודת השרפים באמירתם קדוש).
הם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", כלומר, שכאשר שומעים הם את השרפים משבחים את הקב"ה, אזי כמו אדם השומע דבר נעלה ממנו, אך שאינו יכול להבינו אף שיודע שהוא דבר גדול, הרי הוא מתפעל במאוד. וכן השרפים מתפעלים במאוד ולכן מרעשים לעומתם.
פעולתה
האדמור הזקן מסביר ש"מה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", ושממשיך את גילוי כבוד ה' לבי"ע, הוא "כמ"ש ואתה קדוש יושב. פי', בחי' ישיבה - השפלה, שמשפיל א"ע בחי' קדוש להיות יושב ונמשך למטה ע"י תהלות ישראל דוקא". והוא ע"י פרסה דוקא, והאור בוקע אותה[2].