אמירת קדושה: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (ערך מורחב) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (למחיקה - כיון שכלול בערך קדוש קדוש קדוש) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{למחיקה|סיבה='''איחוד עם הערך [[קדוש קדוש קדוש]], שכולל את כל התוכן של דף זה'''.}} | |||
'''אמירת קדושה''' היא אמירת הפסוק [[קדוש קדוש קדוש]] ה' צבאות מלא כל הארץ. | '''אמירת קדושה''' היא אמירת הפסוק [[קדוש קדוש קדוש]] ה' צבאות מלא כל הארץ. | ||
גרסה מ־14:56, 11 באפריל 2013
|
דף זה מועמד למחיקה. הסיבה: איחוד עם הערך קדוש קדוש קדוש, שכולל את כל התוכן של דף זה. | ||
| תבנית זו נועדה לבקש מחיקה של דפים המתאימים למחיקה לפי מדיניות המחיקה. | |||
אמירת קדושה היא אמירת הפסוק קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ.
בפסוק זה אומרים כי הקב"ה קדוש בשמי השמים, קדוש על הארץ, וקדוש לעולמי עולמים, כמו שאומרים בארמית בקדושה שב"ובא לציון": קדיש בשמי מרומא, קדיש על ארעא עובד גבורתיה, קדיש לעלם ולעלמי עלמיא.
| ערך מורחב – קדוש קדוש קדוש. |
ישנן שלוש קדושות:
א. קדושה מיושב שביוצר אור.
ב. קדושה מעומד שבחזרת הש"ץ.
ג. קדושה שובו לציון.
את הפסוק קדוש וברוך כבוד אומרים גם המלאכים, אך את הפסוק ימלוך אין הם אומרים, ולכן ישנה מחלוקת בשולחן ערוך, האם כשמפסיקים לאמירת קדושה באמצע תפילה, אם מפסיקים גם לאמירת הפסוק ימלוך, ישנה דיעה שאין מפסיקים, ואנו קיי"ל שמפסיקים[1].
לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. אדמו"ר הזקן מסביר, כי כל מלאך עבודתו הוא באופן אחר, למשל המלאך מיכאל עבודתו באהבה והמלאך גבריאל עבודתו ביראה, וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש[2].
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, אור התורה במדבר, פרשת פנחס.
- ↑ ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.