יוסף יצחק אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (שוחזר מעריכה של טראכט גוט... (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
אין תקציר עריכה
 
(385 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ"ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ומנכ"ל [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].  
{{דמות
אהרונוב מתגורר ב[[כפר חב"ד]].
|שם=יוסף יצחק אהרונוב
|תמונה=1111 אהרונוב.jpeg|ממוזער|שמאל
|תיאור= הרב אהרונוב בכינוס שלוחי חינוך.
|תאריך לידה=[[תשי"ד]]
|תחומי עיסוק= עסקנות
|אב=[[מנחם מענדל אהרונוב|מנחם מענדל]]
|מקום פעילות=[[ ארץ ישראל]]
|בת זוג=שפרה
}}
הרב '''יוסף יצחק הכהן אהרונוב''' (נולד ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]], 2 בספטמבר 1954) היה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], [[ילדי צ'רנוביל|חב"ד לילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר הרב אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש רשמית מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.


הוא בנו של ר' [[מענדל אהרונוב]] מ[[קנדה]]. 
==תולדות חיים==
   
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בטורונטו, קנדה. נישא עם שפרה בת ר' צבי הירש ריבקין ב[[ד' שבט]] [[תשל"ו]] ב[[תל אביב]]. הוא עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.
בעבר שימש כמנכ"ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].  


ב[[חודש כסלו]] [[תשס"ח]], נחקר אהרונוב בחשד להלבנת הון באמצעות עמותה [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צא"ח]] שבראשותו{{מקור}}.
===פעילותו הציבורית===
{{ערך חסר}}
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]]  
כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב ינהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]
 
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]
בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.
 
בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.
 
בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה'] באתר {{COL}}.}}.
 
===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת [[תש"נ]].
 
בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "[[שיחת השבוע]]" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".
 
על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מיוחדים מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ל[[יחידות]]) לשיחה בת חצי שעה{{מקור}}.
 
באותן שנים הצליח לבסס את הארגון כארגון מסודר וחזק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה ואיכותית תמורת תשלום מצד בתי חב"ד{{הערה| היו"רים הקודמים העניקו חומר מודפס חינם}}. [[הרבי]] כתב אז ש{{ציטוטון|צעירי אגודת חב"ד על יד וליד הכהן הריי"צ שי' אהרונוב עשו עבודה נפלאה ובאופן דפעולה נמשכת ובהוספה וכו' לדורי דורות...}}{{הערה|מענה הרבי למזכירות מ[[א' אדר]] [[תש"נ]], פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 350.}}. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] ביקש ר' [[יוסף יצחק גוטניק]]{{הערה|ששהה אז בארץ בשליחות אישית של הרבי להבהרת דעתו בנושא [[שלימות הארץ]] ושלילת הקמת ממשלה בראשות [[שמעון פרס]] והצורך בממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]]}} במכתב למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לשאול שוב את דעת הרבי לאור ההוראה שקיבל שלא לעמוד בקשר עם העסקנים בארץ האם זה בסדר שעומד בקשר עם אהרונוב (בהתאם לזה שהרב גרונר אמר לו שזה בסדר ושהרבי יודע ומסכים לכך) בהיות שרואה הוא את אהרונוב כ"אחד שהפקיר את חייו לעניני כ"ק אדמו"ר שליט"א". בתשובתו מתח הרבי קו תחת המילים "עניני כ"ק אדמו"ר שליט"א", על מה ששאל "אם זה בסדר" סימן הרבי קו מחיקה על המילה "אם" והוסיף: "גמור" (כך שנתקבל: "זה בסדר גמור"){{הערה|מצילום המכתב והעתקת מענה הרבי}}.
 
בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ט]] כאשר העלו חברי ה[[הועד למען שלימות העם]] הצעה שיטול על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק 'מיהו יהודי' דחה זאת הרבי כשכותב{{ציטוטון|6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה}}.
 
בשנים [[תשמ"ז]] - [[תש"נ]] מספר גורמים התנכלו והפריעו לעבודתו של אהרונוב בצאגו"ח. באחת מהמענות שקיבל באותה תקופה, כתב לו [[הרבי]]: {{ציטוטון|ה' יתברך יצליחו ואת חבריו בצאגו"ח להמשיך בעבודת הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב, '''ושיפסיקו המפריעים להפריע,''' ובפרט שהמפריעים מלכתחילה יודעים שאין כוונתם לשם שמים אלא שטועים שהעולם האט א טעות טועה, וקל להבין. אזכיר על הציון}}{{הערה|מענה שקיבל מ[[כ"ח אדר]] [[תשמ"ט]], פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 98.}}.
 
בשנת [[תשמ"ט]] התגלעו חילוקי דעות קשים בין [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] לצא"ח בהנהלתו של אהרונוב בקשר לניהול סניפי הבתי חב"ד בארץ. [[בית דין רבני חב"ד]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול נתון בידי אהרונוב. ארגון הגג הגיש ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכירים [[בנימין קליין]] ו[[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגיש ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צא"ח. בין השאר התבטא הרבי במהלך השיחה: {{ציטוטון|הוא [אהרונוב] היו"ר של צא"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת, ושימשיך בפעולותיו}}{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.
 
בשנת [[תש"נ]], אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב מיידנצ'יק עסקה בהעלאת הקבוצה הראשונה של '[[ילדי צ'רנוביל]]', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזמו הרב [[יצחק קוגן]] והרב [[אורי יהודה כהן]] וניהחו בפועל הרב מיידנצ'יק. והיו שותפים לו גם הרב אהרונוב כסגן יו"ר אגו"ח, הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי הרב אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].
 
לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.
 
===עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק===
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מענה הרבי בענין כניסתו כחבר אגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב התנגדות למינויו כיושב ראש אגו"ח]]
בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] כללו [[בית דין רבני חב"ד]] את אהרונוב בהנהלה החדשה שמינו ל[[אגודת חסידי חב"ד]] וכן בשלושת חברי ההנהלה שמונו לייצג כלפי חוץ. אהרונוב כתב לרבי שמסופק אם עליו לקבל את המינויים והרבי השיב: "בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צא"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצא"ח. אזכיר על [[הציון]]"{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, מענה רצב. ישנם הטוענים שהרבנים אמרו לו שאכן על ידי כך "יוגרע עבודתו בצא"ח", ולכן יישאר רק בצא"ח אך לא הקשיב להם ([https://drive.google.com/file/d/1WQv2wMPbvY83BDDlKxKrDj-Kg0AdFxai/view?usp=drivesdk מכתב הרב שמואל גרייזמאן לבית דין רבני חב"ד]).}}.
 
משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.
 
בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב:"לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל"{{הערה|1=[[:קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|צילום 'מכתב התנגדות למינוי']]}}.
 
לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית "כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.
 
בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים. בפועל לא צורפו הששה האחרים.
 
בחודש ניסן [[תשפ"ד]] בתום שורה של דיונים בבית המשפט המחוזי בנוגע לתפקודה המוטה של אגו"ח בהנהלתו נפסק שימונו חברים '''רשמיים''' חדשים שנמנים על המשיחסטים למרות התנגדותו של אהרונוב. לאחר הפסדו של אהרונוב בדיון באופן שערורייתי הורה ליד ימינו [[אריאל למברג]] לשלוח בקשה לפירוקה של אגודת חסידי חב"ד - וכל זאת רק בגלל הפסדו במשפט כפי שכותב במפורש במכתבו, הדבר גרם להלם זעזוע ותדהמה בקרב חסידי חב"ד וביקורת עצומה{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב בו מבקש ידי ימינו של אהרונוב אריאל למברג מהשופט המחוזי לפרק את אגו"ח בעקבות הפסדו במשפט]}}.
 
===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.
 
עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת בית דין רבני חב"ד סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.
 
בחול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו לאחר ניכוי שליש, והתקבל ב[[התוועדות]] ב-[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.
 
===חב"ד ופוליטיקה===
לקראת ה[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת בשנת תשמ"ט]] בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לקמפיין עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור'''{{הערה|[[:קובץ:Michtav tashan.JPG| צילום המכתב]] {{תמונה}}.}}.
 
בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי למרות התנגדות הרבי להתערבות חב"דית בפוליטיקה, יש להתערב באופן חד פעמי ולהביא לבחירתו לראשות הממשלה.
 
הרב אהרונוב, כיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]], הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, אף הוציא הודעה לתקשורת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, וצדד בדעת הרבי שלא להתערב בבחירות הללו, וכן פרסם הודעת הבהרה בעיתונות הישראלית בה הכחיש כל קשר בין חסידות חב"ד לבין הקמפיין וכן גינה כל שימוש בשם חב"ד ללא מתן אישור מאגו"ח - הגוף הממונה על חסידות חב"ד בישראל. לעומתו, טען הרב אהרונוב כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך מעולם לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. לאידך, הרב [[משה נפרסטק]] העיד שכל הרבנים שהכיר דעתם הייתה נרחצת נגד התערבות חב"דית בחירות וזאת בהתאם לדעת הרבי, אך הן פחדו להגיד את דעתם בציבור בעקבות התנכלויות אישיות כלפיהם{{הערה|קונטרס אגו"ח ותפקידיה, עמוד 39}}.
 
לאור הקמפיין רבים ניתקו קשר עם חב"ד, ובמשרדי הממשלה חב"ד נרשמה כארגון פוליטי, דבר שהתבטא בעיקר בבסיסי הצבא שם מנעו כניסת חסידי חב"ד בטענה כי הם פעילים פוליטיים{{הערה|כך לדוגמא יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין והיה מחובר ליהדות, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות, ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.
 
בהמשך ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] חזר בו מהתמיכה בקמפיין{{הערה|[https://col.org.il/news/118889 עדיין טוב ליהודים? גוטניק מאוכזב מהתנהגות רה"מ נתניהו] {{col}}}}.
 
==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב [[שלום דובער אהרונוב]] - צעירי אגודת חב"ד, כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[חיים מאיר ליברמן (קיסריה)|חיים מאיר ליברמן]] - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.
 
==לקריאה נוספת==
* [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'יום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}
 
{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=[[ישראל ברוך בוטמן]]|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}
 
{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

גרסה אחרונה מ־01:24, 11 ביוני 2024

יוסף יצחק אהרונוב

הרב אהרונוב בכינוס שלוחי חינוך.
לידה תשי"ד
מקום פעילות ארץ ישראל
תחומי עיסוק עסקנות
בת זוג שפרה
אב מנחם מענדל

הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב (נולד בד' אלול תשי"ד, 2 בספטמבר 1954) היה יו"ר צעירי אגודת חב"ד בישראל, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים, חב"ד לילדי צ'רנוביל. בנוסף חבר הרב אהרונוב בארגון אגודת חסידי חב"ד באה"ק ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת[1]. בהמשך פרש רשמית מתפקידיו[2].

תולדות חיים

נולד לרב מנחם מענדל אהרונוב בטורונטו, קנדה. נישא עם שפרה בת ר' צבי הירש ריבקין בד' שבט תשל"ו בתל אביב. הוא עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

פעילותו הציבורית

עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. בשנת תשמ"ו החל לסייע בפעילות ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ז מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב ינהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"[3].

בשנת תנש"א נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי לרוסיה לפדות חלק גדול מספריית חב"ד, בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת תשנ"ו התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר ועד כפר חב"ד, אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת תשפ"ב נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'[4].

עבודתו בצעירי אגודת חב"ד

הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב גרשון מענדל גרליק

בשנת תשמ"ו החל לסייע בפעילות ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. באותה תקופה מונה למנהל עיתון כפר חב"ד שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת תשמ"ז מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון צעירי אגודת חב"ד, שבראשו עמד הרב ישראל לייבוב. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מיוחדים מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה[דרוש מקור].

באותן שנים הצליח לבסס את הארגון כארגון מסודר וחזק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה ואיכותית תמורת תשלום מצד בתי חב"ד[5]. הרבי כתב אז ש"צעירי אגודת חב"ד על יד וליד הכהן הריי"צ שי' אהרונוב עשו עבודה נפלאה ובאופן דפעולה נמשכת ובהוספה וכו' לדורי דורות..."[6]. בל"ג בעומר תש"נ ביקש ר' יוסף יצחק גוטניק[7] במכתב למזכיר הרב יהודה לייב גרונר לשאול שוב את דעת הרבי לאור ההוראה שקיבל שלא לעמוד בקשר עם העסקנים בארץ האם זה בסדר שעומד בקשר עם אהרונוב (בהתאם לזה שהרב גרונר אמר לו שזה בסדר ושהרבי יודע ומסכים לכך) בהיות שרואה הוא את אהרונוב כ"אחד שהפקיר את חייו לעניני כ"ק אדמו"ר שליט"א". בתשובתו מתח הרבי קו תחת המילים "עניני כ"ק אדמו"ר שליט"א", על מה ששאל "אם זה בסדר" סימן הרבי קו מחיקה על המילה "אם" והוסיף: "גמור" (כך שנתקבל: "זה בסדר גמור")[8].

בחודש כסלו תשמ"ט כאשר העלו חברי ההועד למען שלימות העם הצעה שיטול על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק 'מיהו יהודי' דחה זאת הרבי כשכותב"6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה".

בשנים תשמ"ז - תש"נ מספר גורמים התנכלו והפריעו לעבודתו של אהרונוב בצאגו"ח. באחת מהמענות שקיבל באותה תקופה, כתב לו הרבי: "ה' יתברך יצליחו ואת חבריו בצאגו"ח להמשיך בעבודת הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב, ושיפסיקו המפריעים להפריע, ובפרט שהמפריעים מלכתחילה יודעים שאין כוונתם לשם שמים אלא שטועים שהעולם האט א טעות טועה, וקל להבין. אזכיר על הציון"[9].

בשנת תשמ"ט התגלעו חילוקי דעות קשים בין ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק לצא"ח בהנהלתו של אהרונוב בקשר לניהול סניפי הבתי חב"ד בארץ. בית דין רבני חב"ד הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול נתון בידי אהרונוב. ארגון הגג הגיש ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכירים בנימין קליין ויהודה לייב גרונר והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגיש ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צא"ח. בין השאר התבטא הרבי במהלך השיחה: "הוא [אהרונוב] היו"ר של צא"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת, ושימשיך בפעולותיו"[10].

בשנת תש"נ, אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב מיידנצ'יק עסקה בהעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזמו הרב יצחק קוגן והרב אורי יהודה כהן וניהחו בפועל הרב מיידנצ'יק. והיו שותפים לו גם הרב אהרונוב כסגן יו"ר אגו"ח, הרב שמואל חפר והרב דובער שיף. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי הרב אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק רייטשיק, עד לפטירתו בחודש אלול תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב בתשנ"ד נתמנה גם ליו"ר הארגון.

עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק

מענה הרבי בענין כניסתו כחבר אגו"ח
מכתב התנגדות למינויו כיושב ראש אגו"ח

בחודש תמוז תש"נ כללו בית דין רבני חב"ד את אהרונוב בהנהלה החדשה שמינו לאגודת חסידי חב"ד וכן בשלושת חברי ההנהלה שמונו לייצג כלפי חוץ. אהרונוב כתב לרבי שמסופק אם עליו לקבל את המינויים והרבי השיב: "בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו בצא"ח, באם ספק, ימשיך רק בצא"ח. אזכיר על הציון"[11].

משנת תשנ"ו בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב שלמה מיידנצ'יק, ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת תשס"ד, לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב שלמה מיידנצ'יק, מינו חלק מרבני בית דין רבני חב"ד את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב:"לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה במחשבה תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל"[12].

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, ובחודש אייר תשע"ג התקבלה ההחלטה הסופית "כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה"[13].

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים. בפועל לא צורפו הששה האחרים.

בחודש ניסן תשפ"ד בתום שורה של דיונים בבית המשפט המחוזי בנוגע לתפקודה המוטה של אגו"ח בהנהלתו נפסק שימונו חברים רשמיים חדשים שנמנים על המשיחסטים למרות התנגדותו של אהרונוב. לאחר הפסדו של אהרונוב בדיון באופן שערורייתי הורה ליד ימינו אריאל למברג לשלוח בקשה לפירוקה של אגודת חסידי חב"ד - וכל זאת רק בגלל הפסדו במשפט כפי שכותב במפורש במכתבו, הדבר גרם להלם זעזוע ותדהמה בקרב חסידי חב"ד וביקורת עצומה[14].

כתב האישום ועסקת הטיעון

מכתב הרבנים

בשנת תשס"ז החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו תשע"ו הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ולבית דין רבני חב"ד, תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מנחם מענדל גלוכובסקי המשמשים כהנהלת בית דין רבני חב"ד סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק, לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

בחול המועד דחג הפסח תשע"ז שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו לאחר ניכוי שליש, והתקבל בהתוועדות ב-770 בכפר חב"ד, בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

חב"ד ופוליטיקה

לקראת הבחירות לכנסת בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לקמפיין עבור רשימת אגודת ישראל, אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: עיקרו של דבר, כל אשר לו ריח פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור[15].

בשנת תשנ"ו כשבנימין נתניהו התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי למרות התנגדות הרבי להתערבות חב"דית בפוליטיקה, יש להתערב באופן חד פעמי ולהביא לבחירתו לראשות הממשלה.

הרב אהרונוב, כיו"ר צעירי אגודת חב"ד, הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, אף הוציא הודעה לתקשורת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, התנגד להתערבות בבחירות, וצדד בדעת הרבי שלא להתערב בבחירות הללו, וכן פרסם הודעת הבהרה בעיתונות הישראלית בה הכחיש כל קשר בין חסידות חב"ד לבין הקמפיין וכן גינה כל שימוש בשם חב"ד ללא מתן אישור מאגו"ח - הגוף הממונה על חסידות חב"ד בישראל. לעומתו, טען הרב אהרונוב כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך מעולם לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. לאידך, הרב משה נפרסטק העיד שכל הרבנים שהכיר דעתם הייתה נרחצת נגד התערבות חב"דית בחירות וזאת בהתאם לדעת הרבי, אך הן פחדו להגיד את דעתם בציבור בעקבות התנכלויות אישיות כלפיהם[16].

לאור הקמפיין רבים ניתקו קשר עם חב"ד, ובמשרדי הממשלה חב"ד נרשמה כארגון פוליטי, דבר שהתבטא בעיקר בבסיסי הצבא שם מנעו כניסת חסידי חב"ד בטענה כי הם פעילים פוליטיים[17].

בהמשך ר' יוסף יצחק גוטניק חזר בו מהתמיכה בקמפיין[18].

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ראו בהמשך
  2. ↑ ראו #כתב האישום ועסקת הטיעון
  3. ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב.
  4. ↑ יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה' באתר .
  5. ↑ היו"רים הקודמים העניקו חומר מודפס חינם
  6. ↑ מענה הרבי למזכירות מא' אדר תש"נ, פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 350.
  7. ↑ ששהה אז בארץ בשליחות אישית של הרבי להבהרת דעתו בנושא שלימות הארץ ושלילת הקמת ממשלה בראשות שמעון פרס והצורך בממשלה צרה בראשות יצחק שמיר
  8. ↑ מצילום המכתב והעתקת מענה הרבי
  9. ↑ מענה שקיבל מכ"ח אדר תשמ"ט, פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 98.
  10. ↑ צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.
  11. ↑ ליקוט מענות קודש תש"נ, מענה רצב. ישנם הטוענים שהרבנים אמרו לו שאכן על ידי כך "יוגרע עבודתו בצא"ח", ולכן יישאר רק בצא"ח אך לא הקשיב להם (מכתב הרב שמואל גרייזמאן לבית דין רבני חב"ד).
  12. ↑ צילום 'מכתב התנגדות למינוי'
  13. ↑ אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח
  14. ↑ צילום של המכתב בו מבקש ידי ימינו של אהרונוב אריאל למברג מהשופט המחוזי לפרק את אגו"ח בעקבות הפסדו במשפט
  15. ↑ צילום המכתב קובץ תמונה.
  16. ↑ קונטרס אגו"ח ותפקידיה, עמוד 39
  17. ↑ כך לדוגמא יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין והיה מחובר ליהדות, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' שלמה מיידנצ'יק התנגד לקמפיין בחריפות, ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.
  18. ↑ עדיין טוב ליהודים? גוטניק מאוכזב מהתנהגות רה"מ נתניהו
הקודם:
ישראל לייבוב 		יושב ראש צא"ח
מתשנ"ד 		הבא:
-
הקודם:
דוד חנזין 		יושב ראש הרשת
מתשנ"ו 		הבא:
ישראל ברוך בוטמן
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יוסף_יצחק_אהרונוב&oldid=689960"