כרובים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לשכתב}}
 [[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של הכרובים]]
-'''כרובים''' הם שני דמויות שהיו עשויות במקשה אחת עם ה[[כפורת]] על [[ארון הברית]]. הכרובים היו ב[[משכן]] במדבר וב[[בית המקדש הראשון]]. בסוף תקופת בית המקדש הראשון, בימי יאשיהו המלך, נטמן [[ארון הברית]] עם הכרובים, ובכל תקופת [[בית המקדש השני]] לא היו הארון והכרובים מונחים בבית [[קודש הקדשים]]. לפי דיעה אחת בתלמוד, היו מעין הכרובים בבית שני כצורות בכותל{{הערה|"רב אחא בר יעקב אמר לעולם במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי דכתיב (מלכים א ו, כט) ואת כל קירות הבית מסב קלע (מלכים א ו, לה) כרובים ותמרות ופטורי ציצים וצפה זהב מישר על המחוקה". ומסביר על כך [[רש"י]]: '''כרובים דצורתא''' - מצויירין בכותל במיני סממנים או חקוקין בקירות העץ מלפנים מכותלי האבנים. תלמוד בבלי, מסכת יומא, סוף דף נא עמוד א'}}.
+ה'''כרובים''' היו שני דמויות שהיו עשויות במקשה אחת עם ה[[כפורת]] על [[ארון הברית]]. הכרובים היו ב[[משכן]] במדבר וב[[בית המקדש הראשון]]. בסוף תקופת בית המקדש הראשון, בימי יאשיהו המלך, נטמן [[ארון הברית]] עם הכרובים, ובכל תקופת [[בית המקדש השני]] לא היו הארון והכרובים מונחים ב[[קודש הקדשים]]. לפי דיעה אחת בגמרא, בבית שני היו צורות בכותל מעין הכרובים{{הערה|"רב אחא בר יעקב אמר לעולם במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי דכתיב (מלכים א ו, כט) ואת כל קירות הבית מסב קלע (מלכים א ו, לה) כרובים ותמרות ופטורי ציצים וצפה זהב מישר על המחוקה". ומסביר על כך [[רש"י]]: '''כרובים דצורתא''' - מצויירין בכותל במיני סממנים או חקוקין בקירות העץ מלפנים מכותלי האבנים. תלמוד בבלי, מסכת יומא, סוף דף נא עמוד א'}}.
 ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי הכרובים מורים על [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].
-==ענינם==
+==הכרובים==
 בתחילת פרשה תרומה, מצווה משה על בנין [[ארון הברית]], ושם נאמר (שמות כ"ה, י"ח-י"ט): "ועשית שנים כרבים [[זהב]] מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת: ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו".
+מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם [[כנפיים]] פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה.
+הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים - 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח{{הערה|1=סוכה ה}}. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת.
+קצה ה[[כנפיים]] היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת ה[[שפע]] מלמעלה{{הערה|1=הרמב"ם, על פי רבנו בחיי - פר' תרומה}}.) כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד{{הערה|1=רש"י - שמות כ"ה, כ"ב.}}.
+בעת ש[[ישראל]] נהגו כ[[רצון]] ה' היו הכרובים מעורים זה בזה, היינו שפניהם זה כלפי זה. ובשעה שישראל נהגו שלא כרצון ה' היו הכרובים עם פניהם שלא כלפי זולתו.
+עם זאת, הגמרא מספרת שבשעת החורבן, שנכנסו ל[[היכל]] מצאו את הכרובים מעורים זה בזה. הטעם לכך, מסביר הרבי, שדווקא בשעת ההעלם הגדול ביותר ישנו גילוי הפנימי ביותר, וכמבואר לגבי רב ותלמיד, שכאשר מתגלה לרב שכל (השכלה) חדש ועמוק ביותר, הרי בהכרח שהרב יצטרך לשתוק על מנת לברר אצלו את עומק הדבר ולסדרו על מנת שיוכל להעבירו לתלמיד. ולכאורה בשעה זו הוא העלם והסתר מהתלמיד. אולם, לאמיתתם של דברים הרי העלם זה הוא הגילוי העמוק ביותר.
+כך הוא גם לגבי ה[[גאולה]] וה[[גלות]], שהעלם הגלות אינו אלא הסתר פנים בלבד שמטרתו גילוי, ולכן דוקא בשעה זו ישנו פנימיות הגילוי האמיתית - כרובים מעורים זה בזה.
+==בפנימיות העניינים==
 ב[[אצילות]] נקראים הכרובים אדם הגדול ואנפי רברבי כיוון ש[[אור אין סוף]] מלובש גם ב[[כלים]] ולזאת [[איהו וגרמוהי חד]]. ועל ידי ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]] שצמצם [[הקדוש ברוך הוא]] [[שכינה|שכינתו]] מבין בדי ארון בעשיה אזי נקרא [[זכר ונקבה]] אנפי זוטרי בגמרא והן הן הכרובים.