יוסף רוזין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תיקון קישור |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב (תואר)|רב]] בעיר דווינסק]] | [[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב (תואר)|רב]] בעיר דווינסק]] | ||
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' [[גרשון מהדילוביץ]], מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו. | הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר [[רהצ'וב|רוגצ'וב]] שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' [[גרשון מהדילוביץ]], מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו. | ||
בהיותו אצל אדמו"ר הצמח צדק, הורה לו הרבי ללמוד [[מסכת נזיר]], ומזה הבין שעליו לנהוג ב[[נזירות]], וכל חייו גידל את [[שיער]]ו (אף כי בשאר הענינים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים). | בהיותו אצל אדמו"ר הצמח צדק, הורה לו הרבי ללמוד [[מסכת נזיר]], ומזה הבין שעליו לנהוג ב[[נזירות]], וכל חייו גידל את [[שיער]]ו (אף כי בשאר הענינים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים). | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
}} | }} | ||
בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]]. | בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]]. [<nowiki/>[[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי|כתביו של אדמו"ר האמצעי בנגלה]] אמנם היו ידועים אז ליודעים, אבל לא נדפסו ולכן לא היו מפורסמים]. | ||
===עם אדמו"ר הצמח צדק=== | ===עם אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
ומספר שנים מאוחר יותר,כאשר חלה, כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות. {{הערה|אגרת [[ב' שבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}. | ומספר שנים מאוחר יותר,כאשר חלה, כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות. {{הערה|אגרת [[ב' שבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}. | ||
מאידך גיסא אנחנו מוצאים באגרת אמו, [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]]<ref>שנדפסה בתשורה אדלר, ד' ניסן תשפ"ה, סימן א' - ע' 7 ואילך.</ref> מאותה תקופה (כ"ו שבט [תרצ"ו]) לר' [[אליהו חיים אלטהויז]] את המשפט הפלאי הבא [מתורגם מאידית]: בנוגע להגאון מרוגצוב שליט"א - ישלח לו השם יתברך רפואה שלמה בקרוב, ושיזכה לעשות [[תשובה עילאה|תשובה]] באמת לאמתו, אודות מה זה אינו סוד לאיש. | |||
===עם הרבי=== | ===עם הרבי=== | ||
| שורה 120: | שורה 122: | ||
המכתב הראשון הנדפס ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין. | המכתב הראשון הנדפס ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין. | ||
פעם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר{{מקור}}. | פעם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר. וצע״ג בדבר שמועה זו. וראה ספר הרב יאיר בורוכוב שמוכיח שלא היה נזיר עיי״ש.{{מקור}}. | ||
==הרבי ושיטת הרגצ'ובר== | ==הרבי ושיטת הרגצ'ובר== | ||
הרב [[מנחם מענדל כשר]] שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערה|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין. | הרב [[מנחם מענדל כשר]] שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערה|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין. | ||
בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערה|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם הייתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערה|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת ז'קעא.}}. | הרוגוצ'ובר התנגד לציונות, וכתב למשל "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים". וכן בירחון הפלס משנת תרס"ה כתב נגד תנועת המזרחי, מכתב ט' (עמ' 138–139). בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערה|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם הייתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערה|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת ז'קעא.}}. | ||
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כ'''אירוע''' מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של [[הרמב"ם]] כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}. | |||
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי | |||
שיטתו של הרב רוזין בתורה הייתה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}. | שיטתו של הרב רוזין בתורה הייתה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}. | ||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
באחת מהערותיו לספר של הרב [[מנחם מענדל כשר]] מתורת הגאון כתב הרבי: {{ציטוטון|להעיר מהמבואר בספרי קבלה . . והרי הגאון הרגצובי למד גם קבלה. וכידוע לכמה מאלה ששוחחו אתו פנים-אל-פנים, אף שאין מציין לספרים אלו בפירוש . . ואולי גם על-זה יש-לומר לא ראינו אינו ראיה, ויש לחפש ציונים אלו בפרט בכתבי-יד שלו על התורה}}{{הערה|הערות ל[[צפנת פענח]] [[מסכת מכות]] - [[אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200920403 חלק י"ח עמוד תכא].}}. | באחת מהערותיו לספר של הרב [[מנחם מענדל כשר]] מתורת הגאון כתב הרבי: {{ציטוטון|להעיר מהמבואר בספרי קבלה . . והרי הגאון הרגצובי למד גם קבלה. וכידוע לכמה מאלה ששוחחו אתו פנים-אל-פנים, אף שאין מציין לספרים אלו בפירוש . . ואולי גם על-זה יש-לומר לא ראינו אינו ראיה, ויש לחפש ציונים אלו בפרט בכתבי-יד שלו על התורה}}{{הערה|הערות ל[[צפנת פענח]] [[מסכת מכות]] - [[אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200920403 חלק י"ח עמוד תכא].}}. | ||
[[שיטת הלימוד של הרבי מליובאוויטש|שיטת הלימוד של הרבי]] מבוססת (בין היתר) על שיטת הלימוד של הרוגוצ'ובר. | |||
חידושיו בנגלה מוזכרים כמה פעמים במאמרי הרבי, ומהם המאמר "תורה ציווה" משנת [[תשכ"ג]]{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}. | חידושיו בנגלה מוזכרים כמה פעמים במאמרי הרבי, ומהם המאמר "תורה ציווה" משנת [[תשכ"ג]]{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}. | ||
| שורה 143: | שורה 145: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*בקצרה ניתן לומר, כי ספריו הינם: שאלות ותשובות [בכמה שמות], על התורה, על הש"ס, על משנה תורה להרמב"ם, מורה נבוכים, וגליונות על ספרים. כל השאר [כללי התורה והמצווה, ועוד] - הם ליקוטים. ליתר פירוט: | |||
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) ובקובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן. | *הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) ובקובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן. | ||
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם. | *צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם. | ||
| שורה 148: | שורה 151: | ||
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים). | *צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים). | ||
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש) בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות. | *צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש) בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות. | ||
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה | *שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובל יצא לאור במהדורה חדשה ע"י נכדי הרב סובל בשיתוף עם צפע"נ החדשות בשנת תשפ"ג. | ||
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא. | *מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא. | ||
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השנייה. השו"ת יצא בשתי מהדורות: | *צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השנייה. השו"ת יצא בשתי מהדורות: | ||
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא | מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרון). | ||
#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]] | #חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]] | ||
| שורה 166: | שורה 169: | ||
===חיבורים על חיבוריו=== | ===חיבורים על חיבוריו=== | ||
[[קובץ:הרוגוצ'ובי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]] | [[קובץ:הרוגוצ'ובי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]] | ||
[[קובץ:הרוגוצובי מהדורת אלול פג.jpeg|ממוזער|שמאל|הרוגוצ'ובי מהדורת | [[קובץ:הרוגוצובי מהדורת אלול פג.jpeg|ממוזער|שמאל|הרוגוצ'ובי מהדורת ה'תשפ"ג]] | ||
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר. | *מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר. | ||
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח). | *רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח). | ||