ברכת החודש – הבדלי גרסאות

{{חלונית

| ניקוד = כן

| תוכן = {{כתב קטן| המנהג ברוב הקהילות להודיע זמן [[מולד הלבנה]], וה[[שליח ציבור|חזן]] לוקח [[ספר תורה|ספר התורה]] ומחזיקו בידו}}  

{{ש}}[[ראש חודש|ראשׁ חֹדֶשׁ]] (פלוני) בַּיוֹם (הפלוני) הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה:

{{ש}}יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.}}

המנהג מופיע בנושאי כלי השולחן ערוך{{הערה|אורח חיים סימן תיז, מגן אברהם.}}, כשהם מבארים שהמנהג אינו בדוגמת [[קידוש החודש]] שהיה נעשה על ידי בית דין, אלא עיקר מטרת המנהג היא להודיע למתפללים מתי יחול [[ראש חודש]] (ככל הנראה, כיון שבעבר לא היו [[לוח שנה|לוחות שנה]] מצויים, ורבים מהמתפללים אף לא היו מתפללים בבית הכנסת בימות החול, בגלל שהיו טרודים במלאכה, לכן הכריזו על החודש הקרב בשבת, ביום שבו כולם היו באים ל[[בית הכנסת]]){{הערה|שע"א שער י' סימן לד.}}.

יש הסומכים את המנהג על דברי רבי יוסי: "מימי לא התפללתי מוסף כל זמן שלא ידעתי אימתי ראש חודש"{{הערה|תלמוד ירושלמי סנהדרין פ"ה ה"ג.}}.

נוסח ההכרזה על חודש עצמו הוא "ראש חודש (פלוני) ביום (פלוני) '''הבא''' עלינו לטובה", ואומרים זאת בלשון יחיד גם כאשר ישנם שני ימים של ראש חודש, כיון שכוונת הנוסח היא על החודש ולא על הימים.

המנהג הוא לברך את החודש לאחר קריאת התורה והפטרה, כשהחזן{{הערה|ויש הנוהגים שהחזן יהיה דווקא המובחר שבציבור, דוגמת קידוש החודש שדווקא ראש בית הדין אמר 'מקודש' וכל העם חזרו אחריו (משמרת שלום סימן ל' סעיף א. על פי הרמב"ם בקידוש החודש פרק ב' הלכה ח'.}} נוטל בידיו את ספר התורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=470&CategoryID=402 החזקת ספר תורה בברכת החודש], הרב שד"ב חייקין התקשרות גליון 486.}} ועומד ליד בימת הקריאה, והציבור כולו עומד סביבו{{הערה|1=דיון הלכתי בטעמי המנהג לעמוד, ראו מאמרו של ר' צבי רייזמן [olamot.net/shiurim/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-2/ באתר עולמות].}} ואומר את נוסח הפתיחה 'מי שעשה ניסים', ולאחר מכן החזן מכריז באיזה ימים יחול ראש החודש הקרוב ומבקש שהחודש יתברך בבשורות טובות והקהל עונה אמן לאחד כל אחת מהבקשות.

===ידיעת זמן המולד===

עם זאת, למנהג חב"ד בשבת מברכים החודש סיון, אומרים אב הרחמים גם בראש חודש, בגלל הצרות שאירעו בימים האלו{{הערה|רמ"א שם, כתב "מלבד בימי הספירה", כלומר גם בשבת מברכים אייר וגם בשבת מברכים סיון, אך למנהג חב"ד רק בשבת מברכים סיון, הקשורה עם [[פרעות ת"ח ות"ט]].}}.

מכיון שהמשכת ה[[ברכה]] לחודש הבא תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.  

*[[אחינו כל בית ישראל (תפילה)]]

*[[ניגון לר' אברהם חריטונוב]] (ניגון סט בספר הניגונים על המילים 'יחדשהו')

==קישורים חיצוניים==