אמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:11, 2 באפריל 2024

ערך זה עוסק בעניית 'אמן'. אם התכוונתם לעניית 'אמן יהא שמיה רבה', ראו אמן יהא שמיה רבה.

		ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אחר ברכה, בקדיש ובחזרת הש"ץ, השומע חייב לענות: "אמן". פירוש המילה הוא אישור והסכמה.

פירוש המילה 'אמן'[עריכה | עריכת קוד מקור]

למילה 'אמן' יש שתי משמעויות:

1. אחרי דברי שבח אנו עונים 'אמן' שמשמעותה 'אמת', כלומר, אמת הברכה שבירך ואני מאמין בה.

2. אחרי ברכה, קדיש, וכדומה, אנו עונים 'אמן', שהיא מלשון "נאמן" או "תאמן", כלומר, תאמן את הבקשות שאנחנו ביקשנו.

בברכות שיש בהם את שתי המשמעויות, כגון: "שים שלום", "רצה", וכדומה, צריך לכוון את שתי המשמעויות.

המילה 'אמן, היא ראשי תיבות "א-ל מלך נאמן, שמשמעותה, הכרת תודה לה' וקבלת מלכותו יתברך. לכן ברגע עניית 'אמן' צריך להרהר שהוא "א-ל מלך נאמן".

חשיבות עניית 'אמן'[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת ברכות^[1] נאמר: "גדול העונה אמן יותר מן המברך".

במסכת שבת^[2] נאמר: "אמר ריש לקיש, כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר (בישעיה) 'פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים', אל תיקרי שומר אמונים, אלא שאומרים אמן".

במסכת סנהדרין^[3] נאמר: "תינוק מאיזה שעה הוא בן העולם הבא? אמר רבי מאיר, משעה שעונה אמן".

ידוע הפתגם^[4]: "אומרים על הרב נחום מטשרנביל שהיה שמן בגופו מענית "אמן יהא שמיא רבא".

אמר הסבא מקלם, ש"היה שווה לקב"ה לברוא את העולם הזה ששת אלפים שנה, על מנת שיהודי יעמוד בבריאה ויאמר "ברוך הוא וברוך שמו". ואלף פעמים "ברוך הוא וברוך שמו" שוות בערכן לפעם אחת עניית 'אמן'... ולכל זאת היה שווה להקב"ה לברוא כל הבריאה".

כל עניית 'אמן' מחזקת את הברכה, ממהרת את קיום הבקשות, מוסיפה זכויות רבות, ומבטלת גזֵרות קשות מעל עם ישראל.

עניית 'אמן' בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדם חייב לענות 'אמן' על כל ברכה ששומע מאדם אחר.

אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן יתומה... וכל המאריך ב'אמן' מאריכין לו ימיו ושנותיו^[5].

במיוחד צריך להשים לב בעניית 'אמן' שאחריה הקהל אומר משהו נוסף, כגון: ברכת הגומל, ברכת מחיה המתים, ועוד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ דף נ"ג עמ' ב'
↑ דף קי"ט עמ' ב'
↑ דף ק"י עמ' ב'
↑ תבנית:היום יום/ט"ו תמוז
↑ מסכת ברכות, דף מ"ז עמ' א

[1] דף נ"ג עמ' ב'

[2] דף קי"ט עמ' ב'

[3] דף ק"י עמ' ב'

[4] תבנית:היום יום/ט"ו תמוז

[5] מסכת ברכות, דף מ"ז עמ' א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פירוש נוסף|נוכחי=עניית 'אמן'|אחר=עניית 'אמן יהא שמיה רבה'|ראו=[[אמן יהא שמיה רבה]]}}
+{{קשר חב"די|}}
 אחר [[ברכה]], ב[[קדיש]] וב[[חזרת הש"ץ]], השומע חייב לענות: '''"אמן"'''. פירוש המילה הוא אישור והסכמה.
@@ שורה 10: / שורה 12: @@
 בברכות שיש בהם את שתי המשמעויות, כגון: "שים שלום", "רצה", וכדומה, צריך לכוון את שתי המשמעויות.
-המילה 'אמן, היא ראשי תיבות "'''א'''-ל '''מ'''לך '''נ'''אמן, שמשמעותה, הרכת תודה לה' וקבלת מלכותו יתברך. לכן ברגע עניית 'אמן' צריך להרהר שהוא "א-ל מלך נאמן".
+המילה 'אמן, היא ראשי תיבות "'''א'''-ל '''מ'''לך '''נ'''אמן, שמשמעותה, הכרת תודה לה' וקבלת מלכותו יתברך. לכן ברגע עניית 'אמן' צריך להרהר שהוא "א-ל מלך נאמן".
 == חשיבות עניית 'אמן' ==
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 ידוע הפתגם{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט"ו תמוז]]}}: "אומרים על הרב [[נחום מטשרנביל]] שהיה שמן בגופו מענית "אמן יהא שמיא רבא".
+אמר הסבא מקלם, ש"היה שווה לקב"ה לברוא את העולם הזה ששת אלפים שנה, על מנת שיהודי יעמוד בבריאה ויאמר "[[ברוך הוא וברוך שמו]]". ואלף פעמים "[[ברוך הוא וברוך שמו]]" שוות בערכן לפעם אחת עניית 'אמן'... ולכל זאת היה שווה להקב"ה לברוא כל הבריאה".
 כל עניית 'אמן' מחזקת את ה[[ברכה]], ממהרת את קיום הבקשות, מוסיפה זכויות רבות, ומבטלת גזֵרות קשות מעל [[עם ישראל]].
@@ שורה 29: / שורה 33: @@
 *במיוחד צריך להשים לב בעניית 'אמן' שאחריה הקהל אומר משהו נוסף, כגון: [[ברכת הגומל]], ברכת מחיה המתים, ועוד.
+{{תפילה}}
 ==ראו גם==
 * [[יהא שמיה רבא]]
+* [[ברוך הוא וברוך שמו]]
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:תפילה]]