מנחם בן ציון גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י"א אב]] [[תש"ה]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[ישראל גרוסמן]] (לימים - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ולאימו מרת גוטע פערל (פנינה). | נולד ב[[י"א אב]] [[תש"ה]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[ישראל גרוסמן]] (לימים - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ולאימו מרת גוטע פערל (פנינה). | ||
בצעירותו התחנך | בצעירותו התחנך בעץ חיים בירושלים, ולאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את מרת חיה שרה בת הרב [[ירחמיאל משה קעניג]] ירושלים , וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], והצטרף להנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] שקמה באותם שנים, ועסק בגיוס משאבים יחד עם ה[[משפיע]] החסידי ומנהל הישיבה, הרב [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]]. | ||
באחת היחידויות שלו אצל הרבי, הגיש רשימה של בני משפחתו, כשהרבי קרא את שמה של בתו לאה, שאל אם היא מדליקה נרות שבת קודש, כשנענה הרבי בחיוב הוציא שטר של דולר עבור הבת, ואמר לו שיגיד להם שהיא צריכה להשפיע על עוד ילדות להדליק נרות, ואכן, הילדה השפיע על אחת משכנותיה להדליק נרות וכתוצאה מזה לאחר מכן כל בני הבית שלה התחילו לשמור שבת, בהמשך הרבי הזכיר את המעשה הזה{{הערה|דיבר על זה בכינוס השלוחות תשפ"ד}}. | |||
היה מבאי ביתו ומקורביו של רבי [[ישראל אבוחצירא]] (הבבא סאלי). | |||
גם | במשך תקופה היה מחבר צוות המוסד "חסד לאברהם", שהוקם על ידי האדמו"ר [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מסקולען, ועסק בהכוונת ילדי משפחות עולים לחינוך החרדי. | ||
עסק בגיוס כספים והקמת מוסדות מגדל אור בשיתוף עם אחיו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], במסגרת זו זכה להיות אצל הרבי ביחידויות ובהתוועדויות רבות ונהיה לחסיד חב"ד. בעידודו של הרבי עבר לגור במגדל העמק, שם שימש תקופה ארוכה כראש ישיבה בישיבה לאסירים. כיום הינו משפיע בקהילת חב"ד, ומוזמן כל העת להתוועדויות והרצאות בכל רחבי הארץ. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
כששמע שאחד הנואמים בכינוס [[סיום הרמב"ם]] בטבריה זלזל באמונת החסידים הכריז הרב גרוסמן [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. הנואם הבא שהיה רב ספרדי שיבח אותו על מעשה זה{{הערה|מאוחר יותר התקשר אליו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והודה לו על כך. מספר שנים לאחר מכן, ב[[ברכת החמה]] שנערכה בכפר חב"ד, הכריז הרב אשכנזי את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]] וקיבל על זה (גם) תגובות לא חיוביות. כששמע על כך הרב גרוסמן, התקשר אליו והביע את הערכתו למעשה זה.}}. | כששמע שאחד הנואמים בכינוס [[סיום הרמב"ם]] בטבריה זלזל באמונת החסידים הכריז הרב גרוסמן [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. הנואם הבא שהיה רב ספרדי שיבח אותו על מעשה זה{{הערה|מאוחר יותר התקשר אליו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והודה לו על כך. מספר שנים לאחר מכן, ב[[ברכת החמה]] שנערכה בכפר חב"ד, הכריז הרב אשכנזי את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]] וקיבל על זה (גם) תגובות לא חיוביות. כששמע על כך הרב גרוסמן, התקשר אליו והביע את הערכתו למעשה זה.}}. | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
*חתנו, הרב נחום רפאל ברגר - [[רב]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] במרכז שיקום גראבסקי ב[[מגדל העמק]], ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק#מחלקת 'אור מנחם'|מחלקת אור מנחם בישיבה]]. | *חתנו, הרב נחום רפאל ברגר - [[רב]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] במרכז שיקום גראבסקי ב[[מגדל העמק]], ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק#מחלקת 'אור מנחם'|מחלקת אור מנחם בישיבה]]. | ||
*חתנו הרב אברהם בורשטין | *חתנו הרב אברהם בורשטין | ||
*חתנו הרב יצחק מאיר | *חתנו הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק | ||
*חתנו, הרב מנחם מענדל קרסיק | *חתנו, הרב מנחם מענדל קרסיק | ||
*בנו, הרב מרדכי גרוסמן - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה| | *בנו, הרב מרדכי גרוסמן - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] במקום. | ||
*חתנו, הרב אלימלך טאלער | *חתנו, הרב [[יעקב אלימלך טאלער]] - עסקן ציבורי, איש [[צבאות ה']], ושליח הרבי בשכונת רמה ד' ב[[בית שמש]] | ||
*חתנו יצחק מאיר וויס (בנו של הרב [[נפתלי צבי ווייס]], נינו של הרב [[שמואל וואזנר]]) | *חתנו הרב יצחק מאיר וויס (בנו של הרב [[נפתלי צבי ווייס]], נינו של הרב [[שמואל וואזנר]]) רמת שלמה ירושלים | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־23:32, 8 באוקטובר 2024
הרב מנחם בן ציון גרוסמן (יליד שנת תש"ה, 1945) הוא משפיע בקהילת חב"ד במגדל העמק, ומרצה מבוקש בכל שכבות הציבור. בעבר היה מחברי ההנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"א אב תש"ה בירושלים, לאביו הרב ישראל גרוסמן (לימים - ראש ישיבת תומכי תמימים לוד) ולאימו מרת גוטע פערל (פנינה).
בצעירותו התחנך בעץ חיים בירושלים, ולאחר סיום מסלול הלימודים נשא את מרת חיה שרה בת הרב ירחמיאל משה קעניג ירושלים , וקבע את מגוריו בירושלים, והצטרף להנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד שקמה באותם שנים, ועסק בגיוס משאבים יחד עם המשפיע החסידי ומנהל הישיבה, הרב מוט'ל קוזלינר.
באחת היחידויות שלו אצל הרבי, הגיש רשימה של בני משפחתו, כשהרבי קרא את שמה של בתו לאה, שאל אם היא מדליקה נרות שבת קודש, כשנענה הרבי בחיוב הוציא שטר של דולר עבור הבת, ואמר לו שיגיד להם שהיא צריכה להשפיע על עוד ילדות להדליק נרות, ואכן, הילדה השפיע על אחת משכנותיה להדליק נרות וכתוצאה מזה לאחר מכן כל בני הבית שלה התחילו לשמור שבת, בהמשך הרבי הזכיר את המעשה הזה[1].
היה מבאי ביתו ומקורביו של רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי).
במשך תקופה היה מחבר צוות המוסד "חסד לאברהם", שהוקם על ידי האדמו"ר אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען, ועסק בהכוונת ילדי משפחות עולים לחינוך החרדי.
עסק בגיוס כספים והקמת מוסדות מגדל אור בשיתוף עם אחיו הרב יצחק דוד גרוסמן, במסגרת זו זכה להיות אצל הרבי ביחידויות ובהתוועדויות רבות ונהיה לחסיד חב"ד. בעידודו של הרבי עבר לגור במגדל העמק, שם שימש תקופה ארוכה כראש ישיבה בישיבה לאסירים. כיום הינו משפיע בקהילת חב"ד, ומוזמן כל העת להתוועדויות והרצאות בכל רחבי הארץ.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
כששמע שאחד הנואמים בכינוס סיום הרמב"ם בטבריה זלזל באמונת החסידים הכריז הרב גרוסמן יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. הנואם הבא שהיה רב ספרדי שיבח אותו על מעשה זה[2].
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמן ששון מחבריך - שותף באיסוף החומר, ג' תמוז תשנ"ה.
- צנצנת המן, הנהגות ונפלאות של ר' אהרון רוקח מבעלזא, תשע"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב אברהם שמעון גרוסמן
- חתנו, הרב אריה וועג - שליח הרבי בכפר ברוך.
- בנו הרב שניאור זלמן גרוסמן
- בנו הרב נחמן גרוסמן
- חתנו, הרב נחום רפאל ברגר - רב בית הכנסת במרכז שיקום גראבסקי במגדל העמק, ור"מ במחלקת אור מנחם בישיבה.
- חתנו הרב אברהם בורשטין
- חתנו הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק
- חתנו, הרב מנחם מענדל קרסיק
- בנו, הרב מרדכי גרוסמן - משלוחי הרבי במוסקבה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים במקום.
- חתנו, הרב יעקב אלימלך טאלער - עסקן ציבורי, איש צבאות ה', ושליח הרבי בשכונת רמה ד' בבית שמש
- חתנו הרב יצחק מאיר וויס (בנו של הרב נפתלי צבי ווייס, נינו של הרב שמואל וואזנר) רמת שלמה ירושלים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל לפידות, מהפכת החסידות - זה הרבי
שבועון בית משיח גליון 952 - י"ט כסלו תשע"ה
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ דיבר על זה בכינוס השלוחות תשפ"ד
- ↑ מאוחר יותר התקשר אליו הרב מרדכי שמואל אשכנזי והודה לו על כך. מספר שנים לאחר מכן, בברכת החמה שנערכה בכפר חב"ד, הכריז הרב אשכנזי את הכרזת הקודש יחי וקיבל על זה (גם) תגובות לא חיוביות. כששמע על כך הרב גרוסמן, התקשר אליו והביע את הערכתו למעשה זה.