![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אחינו כל בית ישראל (תפילה) – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
לא אומרים 'השתקע' על דבר שהפסיק לנהוג... |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
וְנֹאמַר אָמֵן</poem> | וְנֹאמַר אָמֵן</poem> | ||
}} | }} | ||
"'''אחינו כל בית ישראל'''" הוא קטע [[תפילה]], אותו נוהגים לומר לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מ[[תפילת שחרית]] בימים שני וחמישי, בהמשך ל[[קריאת התורה]] כחלק מאמירת ארבעה "[[יהי רצון]]". | "'''אחינו כל בית ישראל'''" הוא קטע [[תפילה]], אותו נוהגים לומר לפי נוסח [[אשכנזי|אשכנז]] ונוסח [[נוסח ספרד|ספרד]] כחלק מ[[תפילת שחרית]] בימים שני וחמישי, בהמשך ל[[קריאת התורה]] כחלק מאמירת ארבעה "[[יהי רצון]]". | ||
התפילה כוללת בקשה מהקב"ה שיציל את כל היהודים שנמצאים בצרה בכל מקום שהם, ומדגישה בעיקר את הבקשה לשחרורם של אנשים הנתונים בשבי, ומסיימת בבקשה שההצלה תתרחש עכשיו, במהרה ובקרוב (ב[[ארמית]]: "השתא בעגלא ובזמן קריב"). | התפילה כוללת בקשה מהקב"ה שיציל את כל היהודים שנמצאים בצרה בכל מקום שהם, ומדגישה בעיקר את הבקשה לשחרורם של אנשים הנתונים בשבי, ומסיימת בבקשה שההצלה תתרחש עכשיו, במהרה ובקרוב (ב[[ארמית]]: "השתא בעגלא ובזמן קריב"). | ||
התפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי, וכנראה חוברה בתקופת הגאונים. בסדר רב עמרם גאון ובאבודרהם היא מופיעה (יחד עם ארבעת "יהי רצון") ב[[שבת מברכים]] כחלק מ[[ברכת החודש]]. במחזור ויטרי היא מופיעה ב[[תפילת מנחה של שבת]]. בפועל, המנהג היום הוא לאמרה בימי חול, ולא בשבת (בנוסח ספרד נאמרים ארבעה "יהי רצון" בשבת, אך לא נאמרת אחריהם תפילת "אחינו"), אולי מפני שתפילה זו עוסקת בצרות שאין להזכירם ב[[שבת]]{{הערה|1=ראו שו"ת 'דברי יציב' חלק אורח חיים, סימן עה.}}. | התפילה מופיעה כבר בסדר [[רב עמרם גאון]] [[מחזור ויטרי|ובמחזור ויטרי]], וכנראה חוברה בתקופת הגאונים. בסדר רב עמרם גאון ובאבודרהם היא מופיעה (יחד עם ארבעת "יהי רצון") ב[[שבת מברכים]] כחלק מ[[ברכת החודש]]. במחזור ויטרי היא מופיעה ב[[תפילת מנחה של שבת]]. בפועל, המנהג היום הוא לאמרה בימי חול, ולא בשבת (בנוסח ספרד נאמרים ארבעה "יהי רצון" בשבת, אך לא נאמרת אחריהם תפילת "אחינו"), אולי מפני שתפילה זו עוסקת בצרות שאין להזכירם ב[[שבת]]{{הערה|1=ראו שו"ת 'דברי יציב' חלק אורח חיים, סימן עה.}}. | ||
בעבר, אכן נהגו לומר תפילה זו גם בחלק מקהילות חב"ד, אך המנהג | בעבר, אכן נהגו לומר תפילה זו גם בחלק מקהילות חב"ד, אך המנהג נעלם במשך השנים וכיום הדבר אינו נהוג לפועל{{הערה|'נשיא וחסיד' עמוד 60. קובץ הערות וביאורים אהלי תורה תש"פ (ראש השנה תש"ס) עמוד 21.}}. | ||
מתוך נוסח תפילה זו, חדרו מטבעות לשון רבים, בהם השתמשו גם רבותינו נשיאינו, דוגמת הפתיחה "אחינו כל בית ישראל" שאדמו"ר הריי"צ השתמש בה רבות, וכן "הנתונים בצרה ובשביה", ניסוח בו השתמש הרבי פעמים רבות כאשר דיבר על היהודים הנתונים ברוסיה מעבר ל[[מסך הברזל]]{{הערה|ראו | מתוך נוסח תפילה זו, חדרו מטבעות לשון רבים, בהם השתמשו גם רבותינו נשיאינו, דוגמת הפתיחה "אחינו כל בית ישראל" שאדמו"ר הריי"צ השתמש בה רבות, וכן "הנתונים בצרה ובשביה", ניסוח בו השתמש הרבי פעמים רבות כאשר דיבר על היהודים הנתונים ברוסיה מעבר ל[[מסך הברזל]]{{הערה|ראו לדוגמה מאמר 'תקעו בחודש שופר' תשכ"ז, ועוד.}}. | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילת שחרית]] | [[קטגוריה:תפילת שחרית]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:35, 7 במאי 2025
אחינו כל בית ישראל
|
|---|
|
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל |
"אחינו כל בית ישראל" הוא קטע תפילה, אותו נוהגים לומר לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מתפילת שחרית בימים שני וחמישי, בהמשך לקריאת התורה כחלק מאמירת ארבעה "יהי רצון".
התפילה כוללת בקשה מהקב"ה שיציל את כל היהודים שנמצאים בצרה בכל מקום שהם, ומדגישה בעיקר את הבקשה לשחרורם של אנשים הנתונים בשבי, ומסיימת בבקשה שההצלה תתרחש עכשיו, במהרה ובקרוב (בארמית: "השתא בעגלא ובזמן קריב").
התפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי, וכנראה חוברה בתקופת הגאונים. בסדר רב עמרם גאון ובאבודרהם היא מופיעה (יחד עם ארבעת "יהי רצון") בשבת מברכים כחלק מברכת החודש. במחזור ויטרי היא מופיעה בתפילת מנחה של שבת. בפועל, המנהג היום הוא לאמרה בימי חול, ולא בשבת (בנוסח ספרד נאמרים ארבעה "יהי רצון" בשבת, אך לא נאמרת אחריהם תפילת "אחינו"), אולי מפני שתפילה זו עוסקת בצרות שאין להזכירם בשבת[1].
בעבר, אכן נהגו לומר תפילה זו גם בחלק מקהילות חב"ד, אך המנהג נעלם במשך השנים וכיום הדבר אינו נהוג לפועל[2].
מתוך נוסח תפילה זו, חדרו מטבעות לשון רבים, בהם השתמשו גם רבותינו נשיאינו, דוגמת הפתיחה "אחינו כל בית ישראל" שאדמו"ר הריי"צ השתמש בה רבות, וכן "הנתונים בצרה ובשביה", ניסוח בו השתמש הרבי פעמים רבות כאשר דיבר על היהודים הנתונים ברוסיה מעבר למסך הברזל[3].