זלמן גופין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 15: שורה 15:
|השתייכות=
|השתייכות=
}}
}}
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ('''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]]. חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], מראשי ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 29: שורה 29:


לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].
לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].
[[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ"ב)]]
לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.


לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.
בשנת [[תשנ"ג]] נהג ללכת עם ידידו המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בהמשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.


לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה.
לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה.


הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור א' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.
הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.


משנת [[תש"ע]] הוא [[משפיע]] ב"מרכז [[מעייני ישראל]]" בירושלים, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא.
משנת [[תש"ע]] הוא [[משפיע]] ב"מרכז [[מעייני ישראל]]" בירושלים, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא.
שורה 56: שורה 58:
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
* '''מאמרי הרבי- משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
* '''מאמרי הרבי- משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
*'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע"ט]]


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
שורה 64: שורה 67:
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בסביוני ים
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
* חתנו, הרב ‏‏‏‏[[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]]
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 77: שורה 80:
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־23:02, 14 בספטמבר 2024

הרב זלמן גופין

בהרצאה
לידה כ"ב אלול תש"ה
רבותיו שלמה חיים קסלמן

הרב שניאור זלמן מנחם אברהם גופין (מכונה ר' זלמן; יליד שנת תש"ה) הוא המשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, משפיע בית הכנסת בית נחום יצחק בכפר חב"ד, יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש וארגון הפנסאים בארץ הקודש, מראשי ארגון מעייני ישראל, חבר הנהלת תורת חב"ד לבני הישיבות, מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד כ"ב אלול תש"ה לר' ישעיה גופין ושרה רעלקא בסמרקנד מיד אחרי סיום מלחמת העולם השנייה.

בשנת תש"ז עברה המשפחה מרוסיה דרך גבול פולין למחנה פליטים בצרפת ומשם עלתה בשנת תש"ט לישראל והתיישבה בכפר חב"ד שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת תומכי תמימים בלוד ובכפר חב"ד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, נסע ללמוד בניו יורק במרכז חב"ד העולמי במסגרת ה"קבוצה" אצל הרבי, שם שהה בשנת תשכ"ו.

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לו ולבחורים הרב אברהם גרליצקי, הרב שלום בער לויטין הרב שלמה זרחי והרב יהודה לייב שפירא ומינה אותם לסייע לרב יואל כהן בחזרות והנחות, אז הקימו את "ועד הנחות התמימים".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת הקבוצה, פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל770 על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת תשכ"ח עד לחזרתו לארץ בסוף השנה[1].

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' יוסף משה וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת תשל"ו למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, לצד המשפיע הראשי, הרב מנחם מנדל פוטרפס.

הרב גופין (תשפ"ב)

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי מכתב כללי - פרטי עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה "בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד"[2].

בשנת תשנ"ג נהג ללכת עם ידידו המשפיע ר' חיים לוי יצחק גינזבורג ולהחתים יהודים על קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח, בחודש תשרי תשנ"ה נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בהמשך הנסיעה לרבי ובנצחיות חייו[3].

לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת תשנ"ה מונה למשפיע הראשי בישיבה.

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' בהמשך תרס"ו. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

משנת תש"ע הוא משפיע ב"מרכז מעייני ישראל" בירושלים, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא.

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד החסידות.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב שמעון גופין ונדפסים תחת קה"ת. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "מעיינותיך" ובקובצי הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

נכון לשנת תשפ"ב יצאו לאור 21 ספרים:

  • המשך שבועות תרס"ה - שני חלקים ביאור על ההמשך של אדמו"ר הרש"ב מחג השבועות תרס"ה. יצא לאור בשנת תשס"ה.
  • שער היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה מספר התניא. יצא לאור בשנת תשס"ו. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת תשע"א
  • ללמוד איך להתפלל - ביאורי תפילה על-פי תורת החסידות; חלק א' - ביאור התפילה מברכות השחר ועד קרבנות. יצא לאור בשנת תשס"ט. חלק ב' - ביאור בתפילת שחרית מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת תש"ע. חלק ג מ"אשרי" עד קריאת שמע יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת תשע"ב. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת תשע"ה. חלק ו' על סעודות השבת בשנת תשע"ו.
  • איתא במדרש תילים עם ביאור יצא לאור בשנת תשע"א.
  • לדעת את המידות (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש מנחם אב בשנת תשע"ד.
  • א חסידישע בר מצווה ביאור במאמרי הבר מצווה יצא לאור תשע"ד.
  • וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
  • ללמוד את המועדים - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
  • המשך תרס"ו - שני חלקים ביאור על ההמשך של אדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
  • מאמרי הרבי- משיח וגאולה, ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
  • התוועדות עם הרב שניאור זלמן גופין, ספריית מעיינותיך, תשע"ט

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "תחיינו" גליון מספר 9 עמוד 17
  2. ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18
  3. מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.