תפילת ערבית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{תפילה}} '''תפילת ערבית''' היא התפילה הראשונה שביום, לפי הסדר של יום הולך אחר הלילה. תפילה זו תיקן […)
 
 
(25 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תפילה}}
'''תפילת ערבית''' היא ה[[תפילה]] הראשונה שביום, לפי הסדר של [[יום]] הולך אחר ה[[לילה]]. בשונה משאר התפילות, אין בה חזרת הש"ץ.
'''תפילת ערבית''' היא ה[[תפילה]] הראשונה שביום, לפי הסדר של [[יום]] הולך אחר ה[[לילה]].


תפילה זו תיקן [[יעקב אבינו]], ובסדר ה[[קרבנות]] היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה.
תפילה זו תיקן [[יעקב אבינו]], ובסדר ה[[קרבנות]] היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה.


נשים אינן מחויבות להתפלל תפילה זו.
[[נשים]] אינן מחויבות להתפלל תפילה זו.


== תפילת ערבית היא סיום ושלימות ה[[עבודה]] ==
== תפילת ערבית היא סיום ושלימות ה[[עבודה]] ==


בעבודת התפלה ישנם: היגיעה לגלות אור [[נשמה|נשמתו]], ע"י התעוררות [[אהבה|אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] [[לב|בלבו]] (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפלה); ואח"כ ישנו הדיבור דתפלה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפלה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה ב[[ספר התניא]], שזהו לפי שתכלית התפלה היא לזכך את ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] שבאדם, שלזה צריכים (גם) הדיבור דתפלה.
בעבודת התפילה ישנם: היגיעה לגלות אור [[נשמה|נשמתו]], על ידי התעוררות [[אהבה|אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] [[לב|בלבו]] (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפילה); ואחר כך ישנו הדיבור דתפילה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפילה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה ב[[ספר התניא]], שזהו לפי שתכלית התפילה היא לזכך את ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] שבאדם, שלזה צריכים (גם) ה[[דיבור]] דתפילה.
 
והם שני הסדרים שבג' התפילות:
 
בענין [[דביקות]] ה[[נשמה]] ב[[אלקות]], הרי התחלת עבודת היום היא ב[[תפילת שחרית]], יום ו[[אור]]; והסיום ושלימות ד[[דביקות]] זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של [[ביטול]] מוחלט להקב"ה.
 
ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, [[תפילת ערבית]] היא למעלה מ[[תפילת שחרית]] ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות.


והם שני הסדרים שבג' התפלות:
== סדר התפילות להלכה ==


בענין דביקות הנשמה ב[[אלקות]], הרי התחלת עבודת היום היא ב[[תפילת שחרית]], יום ואור; והסיום ושלימות דדביקות זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של ביטול מוחלט להקב"ה.
אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפילות הוא [[ערבית]] [[שחרית]] ומנחה.


ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, תפילת ערבית היא למעלה מתפילת שחרית ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות.
הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של [[בריאת העולם]] וירידת ה[[נשמה]] למטה היא לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] דוקא, כמבואר בארוכה ב[[ספר התניא]], דהיינו ב[[עולם הזה]] [[גשמיות|הגשמי]] שהוא "תחתון.. שאין תחתון למטה ממנו, בענין [[צמצום|הסתר אורו ית']] וחושך כפול ומכופל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/4/1&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AAלקוטי שיחות פרשת ויצא]}}


אבל להלכה נקטינן (כנ"ל), שסדר ג' התפלות הוא ערבית שחרית ומנחה, כי תכלית הכוונה של בריאת העולם וירידת הנשמה למטה היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים דוקא, כמבואר בארוכה בספר התניא, דהיינו בעוה"ז הגשמי שהוא "תחתון. . שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל"</REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/4/1&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AAלקוטי שיחות פרשת ויצא]</REF>
== מנהגים ==
 
העובר לפני התיבה ב[[מעריב]] ומנחה - אינו מתעטף בטלית{{הערה|ספר המנהגים.}}.
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה אחרונה מ־16:17, 20 במאי 2024

תפילת ערבית היא התפילה הראשונה שביום, לפי הסדר של יום הולך אחר הלילה. בשונה משאר התפילות, אין בה חזרת הש"ץ.

תפילה זו תיקן יעקב אבינו, ובסדר הקרבנות היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה.

נשים אינן מחויבות להתפלל תפילה זו.

תפילת ערבית היא סיום ושלימות העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבודת התפילה ישנם: היגיעה לגלות אור נשמתו, על ידי התעוררות אהבת ה' ויראתו בלבו (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפילה); ואחר כך ישנו הדיבור דתפילה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפילה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה בספר התניא, שזהו לפי שתכלית התפילה היא לזכך את הגוף והנפש הבהמית שבאדם, שלזה צריכים (גם) הדיבור דתפילה.

והם שני הסדרים שבג' התפילות:

בענין דביקות הנשמה באלקות, הרי התחלת עבודת היום היא בתפילת שחרית, יום ואור; והסיום ושלימות דדביקות זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של ביטול מוחלט להקב"ה.

ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, תפילת ערבית היא למעלה מתפילת שחרית ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות.

סדר התפילות להלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפילות הוא ערבית שחרית ומנחה.

הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של בריאת העולם וירידת הנשמה למטה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים דוקא, כמבואר בארוכה בספר התניא, דהיינו בעולם הזה הגשמי שהוא "תחתון.. שאין תחתון למטה ממנו, בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל"[1]

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

העובר לפני התיבה במעריב ומנחה - אינו מתעטף בטלית[2].

הערות שוליים

  1. שיחות פרשת ויצא
  2. ספר המנהגים.