אוקראינה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

אוקראינה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה. היא גובלת בים השחור בדרום, ברוסיה במזרח ובצפון-מזרח, בבלארוס בצפון, בפולין בצפון-מערב, בסלובקיה ובהונגריה במערב, וברומניה ובמולדובה בדרום-מערב.

בעבר היה שטח המדינה שייך לאימפריה הרוסית וחלק מברית המועצות. את עצמאותה קיבלה בעקבות התפרקות ברית המועצות.

בכ"ג אדר א' תשפ"ב פלש צבא רוסיה למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה^[1].

רבה הראשי של המדינה, הוא הרב יונתן בנימין מרקוביץ.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קייב שימשה בעבר כעיר הבירה של "רוס של קייב" (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך רוסיה, בלארוס ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מפולין ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקראינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.

בשנת ה'שכ"ט אוחד מרבית שטחה של אוקראינה עם פולין וליטא, מה שקיבל את השם "האיחוד הפולני ליטאי", והשלטון אילץ את התושבים להמיר את דתם לאורח חייהם של הרוזנים. עם זאת העבדות הפולנית הדגישה שכלכלת האיחוד מבוססת על ניצול כוחני של החלקאים האוקראינים.

הקוזקים שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) "זפורוז'סקיה סץ". בעקבות זאת הרימו הקוזקים את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, פתחו מרד נגד השלטון המרכזי וערכו פוגרומים ביהודים ופולנים בהם גזירות ת"ח ות"ט הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית לרוסיה, בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת פולין רק בשנת תקנ"ו.

תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן מלחמת העולם הראשונה הכריזה אוקראינה על עצמאותה כ"הרפובליקה העממית של אוקראינה", אך כוחות האופוזיציה לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית ובין מתנגדיה. באותו זמן סבלו היהודים מאוד מהפרעות בידי כנופיות.

בשנת תרע"ט הגה סטלין את "תוכנית חומש" במהלכה העבודה החקלאית מרוכזת סביב משקים שיתופיים השייכים לממשלה הסובייטית. התוכנית נישלה מליוני בני אדם מאדמותיהם וגרמה לשנות רעב מהקשות שהיו בעולם. במהלך שנות הרעב מתו כ-10,000,000 איש (שליש מאוכלוסיית המדינה).

מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך מלחמת העולם השנייה אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו גטאות, יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת היהודים וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא באבי יאר, בפאתי קייב. בשנת תש"ד, לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות אסון צ'רנוביל והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת תנש"א, עם התפרקותה של ברית המועצות זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

באדר א' תשפ"ב פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה^[2] וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.

יהדות אוקראינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות תחום המושב, אך בעקבות הפוגרומים, היגרו מאוקראינה יהודים רבים.

עד למלחמת העולם השנייה הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות ברית המועצות מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה בשנות הת"ש לארץ ישראל

כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.

היסטוריה חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות^[3].

לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית ^[4].

בתקופת השואה, נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד ^[5].

האדיטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – האדיטש

האדיטש הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של אדמו"ר הזקן.

אדמו"ר הזקן הסתלק בכ"ד טבת תקע"ג בכפר פיענא בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.

קרמנצ'וג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרמנצ'וג

קרמנצ'וג^[6] היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב יוסף תומרקין והרב רפאלוביץ, ה"בעראלאך": ר' בערעל משה'ס (דברוסקין), ר' בערעל מאשייעוו ור' חיים דובער וילנסקי, האחים גוראריה: ר' שמואל גוראריה ר' נתן גוראריה ור' מנחם מענדל גוראריה, ומנהלי הישיבה והחדרים המחתרתיים: ר' ישראל נח בליניצקי ור' בן ציון מרוז. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.

חרקוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חרקוב

חרקוב הינה עיר שהייתה מחוץ לתחום המושב על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או הקנטוניסטים המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה חסידי חב"ד, בקומה העליונה התפללו בנוסח האר"י, ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.

בדרך ליאלטה ובחזור ממנה לליובאוויטש עצר אדמו"ר הרש"ב למשך כמה שבועות בחרקוב, שם -במעשאנסקי- התוועד עם החסידים, ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת תרע"ה בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.

דנייפרופטרובסק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דנייפרופטרובסק

העיר נקראה בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת תרפ"ו לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.

לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.

כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.

קאמינסקוי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קאמינסקוי

קאמינסקוי (בעבר: דנייפרדרז'ינסק) היא עיר במדינת אוקראינה. שליח הרבי ורבה הראשי של העיר הוא הרב לוי יצחק סטמבלר. בשנת תשס"ח, חנכו השלוחים את מרכז חב"ד שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו 770. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.

חרסון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חרסון

בעיר חרסון שבדרום מזרח אוקראינה, התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.

עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה^[7], רומנובקה^[8] בריסלב^[9].

בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' ישראל צ'רטוק, האחים בזפלוב (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' נטע הנזבורג, ר' אריה לייב ננס ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' אברהם יעקב שקליאר ור' משה חריטונוב.

קרלביץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרלביץ

קרלביץ היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו קייב-מוסקבה. בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו מנהגי חב"ד. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".

האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.

אניפולי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אניפולי

עוד בזמן נשיאותו של המגיד ממעזריטש התיישב רבי זושא בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות רוסיה ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'.

כאשר אדמו"ר הזקן חזר מאחד מביקוריו אצל המגיד ממעזריטש, האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את צורת האותיות החדשה שהורה לו רבם לתקן.

בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש, בשנת תקל"ב, פרצה מגיפה קשה במעזריטש, והמגיד החל לנדוד, עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו^[10].

מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם רבי יהודה לייב הכהן, בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים.

בחודשים האחרונים לחייו של המגיד ממעזריטש, הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת רבי אברהם המלאך, אדמו"ר הזקן, ועוד.

מחוזות והרפובליקה האוטונומית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם ברונפמן, יהדות אוקראינה, לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61

מנחם זיגלבוים, ‏שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק, שבועון בית משיח, גיליון 1349 עמוד 18-23 (תשפ"ג)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק - באתר חב"ד אינפו
חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן - באתר חב"ד אינפו
איזו לחרב ואיזו לשלום, עיתון משפחה תשרי תשפ"ג
הצלת יהדות אוקראינה, מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין

ערים באוקראינה

אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסק • מחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנו • מחוז חמילנצקי - אניפולי • מחוז חרסון • סלאוויטא • מחוז לבוב • מחוז מיקולאייב • מחוז סומי - רומני • מחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקה • מחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וג • מחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'ין • פאהאר • מחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ' • מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוג • מחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'

עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏‏

מדינות ברית המועצות לשעבר

רוסיה - ארמניה - אוקראינה - בלארוס - לטביה - ליטא - טורקמניסטן - גאורגיה - אסטוניה - אזרבייג'ן - קזחסטן - קירגיזסטן - מולדובה - אוזבקיסטן - טג'יקיסטן - • המחוז היהודי האטונומי •

מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן¹ · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה² · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה¹ · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה¹ · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן¹ · קפריסין² · קרואטיה · רומניה · רוסיה¹ · שבדיה · שווייץ

1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

‏

הערות שוליים

↑ נכון לאייר תשפ"ד
↑ נכון לחשוון תשפ"ג
↑ תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
↑ אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг
↑ בה התגורר בין השאר החסיד רבי יואל איטקין (אלכסנדריה)
↑ רבה של העיר היה רבי שמאי איטקין
↑ בה שימש כרב ר' חיים מרדכי פרלוב
↑ על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב ישראל גרוסמן עמוד 241.

[1] נכון לאייר תשפ"ד

[2] נכון לחשוון תשפ"ג

[3] תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית

[4] תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית

[5] תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית

[6] אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг

[7] בה התגורר בין השאר החסיד רבי יואל איטקין (אלכסנדריה)

[8] רבה של העיר היה רבי שמאי איטקין

[9] בה שימש כרב ר' חיים מרדכי פרלוב

[10] על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב ישראל גרוסמן עמוד 241.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
+[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
-'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה ב[[מזרח אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.
+'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.
-בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחר [[התפרקות ברית המועצות]].
+בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[התפרקות ברית המועצות]].
-ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים ממנה וערים רבות נפלו בקרב.
+ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לאייר תשפ"ד}}.
-רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[משה ראובן אסמן]].
+רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]].
 == היסטוריה ==
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.
-ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[סיוון]] [[תשפ"ב]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.
+ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[חשוון]] [[תשפ"ג]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.
 ===יהדות אוקראינה===
-[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
+[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
 אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.
-עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]] אך קהילות גדולות קיימות גם ב[[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[קנדה]] ו[[גרמניה]].
+עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]]
-כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים!
+כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.
 == היסטוריה חב"דית ==
+חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
+לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
+בתקופת [[השואה]], נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
 ===האדיטש===
 {{ערך מורחב|האדיטש}}
-[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].
+[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].
 [[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.
@@ שורה 46: / שורה 52: @@
 ===קרמנצ'וג===
 {{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
-[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]
+[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]
 '''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.
@@ שורה 54: / שורה 60: @@
 ===חרקוב===
 {{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
-[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.
+[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.
 הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.
@@ שורה 73: / שורה 79: @@
 '''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''')  היא עיר במדינת אוקראינה.
 [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.
-בשנת תשס"ח, חנכו השלוחים את מרכז חב"ד שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו 770. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.
+[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.
 ===חרסון===
@@ שורה 80: / שורה 86: @@
 עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.
-[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
+[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
-[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
+[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
 בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].
@@ שורה 105: / שורה 111: @@
 ===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
-{| style="margin:0 0 0 0;line-height:1.35em;"
-|+
 # [[צ'רקאסי]]
 # [[חמלניצקי]]
@@ שורה 132: / שורה 136: @@
 # [[חרסון]]
 # [[רובנו]]
-|}
 ==לקריאה נוספת==
 *[[מנחם ברונפמן]], '''יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61
+{{בית|מנחם זיגלבוים|שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק|1349|18-23|תשפ"ג}}
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
 *[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}
+*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין
 {{עיירות באוקראינה}}