שבט לוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבט לוי''' הם צאצאיו של לוי, בנו השלישי של [[יעקב אבינו]]. | '''שבט לוי''' הם צאצאיו של [[לוי]], בנו השלישי של [[יעקב אבינו]]. השבט מחולק לשניים: [[כהנים]] ו'''לויים'''. | ||
תפקידיו המיוחדים של שבט לוי היה להיות השוערים והמשוררים בבית המקדש. בזמן שהותם במדבר הוטלה עליהם גם החובה לשאת את המשכן וכליו במהלך המסעות. | |||
==מעלתם== | ==מעלתם== | ||
זרע לוי מובדל לעבודת המקדש שנאמר בעת ההיא הבדיל | זרע לוי מובדל לעבודת המקדש שנאמר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=3&hilite= רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש ה"א]}}. | ||
שלושה עבודות מיוחדין לשבט לוי. | שלושה עבודות מיוחדין לשבט לוי. | ||
| שורה 9: | שורה 12: | ||
ב. שוערין - לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו. | ב. שוערין - לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו. | ||
ג. [[משוררין]] - לשורר על הקרבן בכל יום. | ג. [[משוררין]] - לשורר על הקרבן בכל יום. | ||
בזמן ש[[הקב"ה]] בחר לו את [[ישראל]] לעם{{הערה|שיחת שבת פרשת ראה תשמ"ז}}, כבר ראה במעלתם של שבט לוי ובייחודיותם ולכן לא נתן להם לטעות השאר העם, נתן עליהם את רוחו, הוציא מהם נביאים{{הערה|וראה בספר מוצא דבר פרק י}} וקם ממנו [[משה רבינו]]{{הערה|יעב"ץ תולדות ישראל ח"א}}. | |||
בזמן [[חטא העגל]], שבט לוי הוא היחיד שלא השתתף בחטא, ורואים שבזמן ש[[משה]] ירד מ[[הר סיני]], כשלוחות הברית בידו קרא "מי לה' אלי" ובני לוי התקרבו אליו. וכפי שנאמר על כך במדרש במדבר רבה{{הערה|ד, ו}}: "אמר הקב"ה "אני נתתי {{מונחון|פרוקופי|גדולה, כבוד}} לבכורות ועשיתי אותן גדולים בעולם, וכפרו בי ועמדו והקריבו לפני את העגל, הרי אני מוציא את הבכורות ומכניס את בני לוי". לאור כך, כאשר הוקם ה[[משכן]], הקב"ה אמר למשה{{הערה|במדבר ג, ו}}: "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו" וכן{{הערה|במדבר יח, ב}} "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אליך וילוו עליך וישרתוך". | |||
כמו כן, כפי שאמרה התורה{{הערה|במדבר ח, ו}}: "קח את הלוווים מתוך בני ישראל וטהרת אותם", אמרו על כך [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת שמחות]] ד, לב}}: "לוי וישראל שמצאו מת מצווה, יטמא ישראל ואל יטמא לוי", ובירושלמי נאמר{{הערה|מסכת נזיר פרק ו}}: "אימתי, בזמן שביהמ"ק קיים משום דוכן, אבל בזמן הזה יטמא מי שירצה", אך למרות זאת נאמר ב[[גמרא]] ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|דף עא ע"א}}: "כשהקב"ה מטהר את השבטים שבטו של לוי מטהר תחילה". | |||
בעת מסע בני ישראל במדבר תפקדו הלוויים על פי ציווי ה' כנושאי המשכן וכליו. וכן היו ממונים על פירוקו והקמתו. הם התחלקו לשלוש משפחות: משפחת הגרשוני נשאה (בעגלות מובלות על ידי צמד שוורים) את יריעות הכיסוי, הווילונות והגדרות של המשכן והחצר. משפחת המררי נשאה (גם היא בעגלות) את הקורות, האדנים ורכיבי המבנה האחרים. ומשפחת הקהתי נשאה על הכתפיים את כלי המקדש המקודשים. | |||
שבט לוי נמנה באופן נפרד משאר שבטי ישראל, "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו", ובשונה מהשאר שנמנו מגיל 20 ומעלה הלווים נמנו מגיל חודש ימים ומעלה{{הערה|במדבר ב, מח. וברש"י שם. במדבר ג, טו.}} | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
| שורה 17: | שורה 30: | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ']] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי עבודת הלוים שהיא "אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה", היא שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו: | ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ']] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי עבודת הלוים שהיא "אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה", היא שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת ה[[זהב]] על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר"י]] על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת ה[[זהב]] על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר"י]] על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים הייתה להרים קול רינה ותודה ב[[שירה]] וזמרה בניגון ונעימה בבחינת [[רצוא ושוב]], שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמרא [פ"ב ד[[מסכת חגיגה|חגיגה]]]{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] כותב אחר כך אודות הבנת הדברים: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא [[טוב]] ו[[אור]] הגנוז בנפשו המ[[שכל]]ת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו.}}}}. | ||
ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת בשלח ד"ה אך עמ' ס"ב ע"ב.}} מסייג [[אדמו"ר הזקן]] את הדברים, ונראה מדבריו כי עבודה זו שהיא "אהבה כרשפי אש", באה מתוך התבוננות דווקא לשאר אנשים העובדים את ה' בבחינת "מקיף", אבל הלוים עצמם עובדים את ה' בצורה נעלה יותר של "ממלא", ולכן דרך עבודתם היא "התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו", היינו למטה מטעם ודעת. | ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת בשלח ד"ה אך עמ' ס"ב ע"ב.}} מסייג [[אדמו"ר הזקן]] את הדברים, ונראה מדבריו כי עבודה זו שהיא "אהבה כרשפי אש", באה מתוך התבוננות דווקא לשאר אנשים העובדים את ה' בבחינת "מקיף", אבל הלוים עצמם עובדים את ה' בצורה נעלה יותר של "ממלא", ולכן דרך עבודתם היא "התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו", היינו למטה מטעם ודעת. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אבל עבודת הלוים מדה אחרת | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אבל עבודת הלוים מדה אחרת הייתה בם, היא ממטה למעלה, דכתיב "ועבד הלוי הוא", שבחינת עבודתו היא בבחינה [[עלמא דאתכסייא]] שלא יהיה בחינת ומדרגת [[עלמא דאתגלייא]] נראה לבחינת ומדרגה כלל, ולא יהיה תופס מקום כלל, כמו שכתוב אתה הוא הוי' לבדך וגו', שאינו בגדר עלמין כלל לא בגדר [[ממלא]] ולא בגדר [[סובב]] ולזה הייתה עבודתם ב[[שירה]] וזמרה ב[[ניגון]]. כי ענין הנגון הוא שאין בו רק התפעלות הנפש מפני גילוי התנועות ולא מפני שיש בתנועות ההם מצד עצמם שום [[שכל]] והתחדשות אלא מפני גילוי התנועה מתעורר גילוי הלב. ולכן אפילו בניגון ישן יש התעוררות והתפעלות, מפני גילוי התנועה שבה, כך הוא ענין עבודת הלוי בשירה, להיות בחינת התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו כו', מאחר שעבודתו בבחינות הוא בחינת אתה הוא ה' לבדך וגו' ד[[לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל]], אלא התפעלות רעותא דלבא, שיהיה נוגע עד הנפש נקודת הלב ולא להיות בחינת מקיף לבד}} | ||
עם זאת, בדברי [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|נר מצוה ותורה אור, שער האמונה, עח, א}} נראה כי גם שיר הלוים הוא על ידי התבוננות בגדלות ה': {{ציטוטון | עם זאת, בדברי [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|נר מצוה ותורה אור, שער האמונה, עח, א}} נראה כי גם שיר הלוים הוא על ידי התבוננות בגדלות ה': {{ציטוטון | ||
|וכמו '''שיר הלוים ב[[בית המקדש]] בשמחה על ידי ההשגה אלקי', לפי ערך מעלת ההשגה כך תגדל ההתפעלות בשמחה וענג אלקי''', (דעיקר התגלות על ידי בבינה, ונקראענג שבשכל המושג שבא במורגש, וכל שישיג יותר בכי טוב כ[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] על ידי בחינת בינה, יותר ירגיש העונג (בל"א דער קוועל אין שכל), וכמו כן מוליד בהתפעלות הלב שמחה וענג, והוא השיר והניגון שנעשה בלב, רק על פי אופן '''העונג שבשכל דוקא כשיר הלוים כו'''' והיינו [[בינה]] לבא שהלב מבין ומתפעל גם כן בענג ושמחה כו') ואם כן איך אמר דבינה דינין מתערין מינה שהדינין הוא הרוגז והכעס שהוא היפך גמור מן השמחה וענג כו'}}. | |וכמו '''שיר הלוים ב[[בית המקדש]] בשמחה על ידי ההשגה אלקי', לפי ערך מעלת ההשגה כך תגדל ההתפעלות בשמחה וענג אלקי''', (דעיקר התגלות על ידי בבינה, ונקראענג שבשכל המושג שבא במורגש, וכל שישיג יותר בכי טוב כ[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] על ידי בחינת בינה, יותר ירגיש העונג (בל"א דער קוועל אין שכל), וכמו כן מוליד בהתפעלות הלב שמחה וענג, והוא השיר והניגון שנעשה בלב, רק על פי אופן '''העונג שבשכל דוקא כשיר הלוים כו'''' והיינו [[בינה]] לבא שהלב מבין ומתפעל גם כן בענג ושמחה כו') ואם כן איך אמר דבינה דינין מתערין מינה שהדינין הוא הרוגז והכעס שהוא היפך גמור מן השמחה וענג כו'}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''שבט לוי''', פתגמי רבותינו נשיאינו, שבועון בית משיח כ"ח אייר תש"פ עמוד 8 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:השבטים|ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:11, 24 בנובמבר 2022
שבט לוי הם צאצאיו של לוי, בנו השלישי של יעקב אבינו. השבט מחולק לשניים: כהנים ולויים.
תפקידיו המיוחדים של שבט לוי היה להיות השוערים והמשוררים בבית המקדש. בזמן שהותם במדבר הוטלה עליהם גם החובה לשאת את המשכן וכליו במהלך המסעות.
מעלתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
זרע לוי מובדל לעבודת המקדש שנאמר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי[1].
שלושה עבודות מיוחדין לשבט לוי.
א. שומרין את המקדש.
ב. שוערין - לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו.
ג. משוררין - לשורר על הקרבן בכל יום.
בזמן שהקב"ה בחר לו את ישראל לעם[2], כבר ראה במעלתם של שבט לוי ובייחודיותם ולכן לא נתן להם לטעות השאר העם, נתן עליהם את רוחו, הוציא מהם נביאים[3] וקם ממנו משה רבינו[4].
בזמן חטא העגל, שבט לוי הוא היחיד שלא השתתף בחטא, ורואים שבזמן שמשה ירד מהר סיני, כשלוחות הברית בידו קרא "מי לה' אלי" ובני לוי התקרבו אליו. וכפי שנאמר על כך במדרש במדבר רבה[5]: "אמר הקב"ה "אני נתתי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פרוקופי לבכורות ועשיתי אותן גדולים בעולם, וכפרו בי ועמדו והקריבו לפני את העגל, הרי אני מוציא את הבכורות ומכניס את בני לוי". לאור כך, כאשר הוקם המשכן, הקב"ה אמר למשה[6]: "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו" וכן[7] "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אליך וילוו עליך וישרתוך".
כמו כן, כפי שאמרה התורה[8]: "קח את הלוווים מתוך בני ישראל וטהרת אותם", אמרו על כך חז"ל[9]: "לוי וישראל שמצאו מת מצווה, יטמא ישראל ואל יטמא לוי", ובירושלמי נאמר[10]: "אימתי, בזמן שביהמ"ק קיים משום דוכן, אבל בזמן הזה יטמא מי שירצה", אך למרות זאת נאמר בגמרא במסכת קידושין[11]: "כשהקב"ה מטהר את השבטים שבטו של לוי מטהר תחילה".
בעת מסע בני ישראל במדבר תפקדו הלוויים על פי ציווי ה' כנושאי המשכן וכליו. וכן היו ממונים על פירוקו והקמתו. הם התחלקו לשלוש משפחות: משפחת הגרשוני נשאה (בעגלות מובלות על ידי צמד שוורים) את יריעות הכיסוי, הווילונות והגדרות של המשכן והחצר. משפחת המררי נשאה (גם היא בעגלות) את הקורות, האדנים ורכיבי המבנה האחרים. ומשפחת הקהתי נשאה על הכתפיים את כלי המקדש המקודשים.
שבט לוי נמנה באופן נפרד משאר שבטי ישראל, "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו", ובשונה מהשאר שנמנו מגיל 20 ומעלה הלווים נמנו מגיל חודש ימים ומעלה[12]
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי דבריו של אדמו"ר הזקן בכמה מקומות, שורש נשמתם של בני לוי שהוא מגבורה, גורם לכך שדרך עבודתם היא להתקרב להקב"ה בכלות הנפש על ידי שירי געגועים.
בליקוטי אמרים - פרק נ' כותב אדמו"ר הזקן כי עבודת הלוים שהיא "אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה", היא שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו:
יש עוד בחינת אהבה העולה על כולנה כמעלת הזהב על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי אש שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שבנפש האלהית, ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב האר"י על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים הייתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון ונעימה בבחינת רצוא ושוב, שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמרא [פ"ב דחגיגה][13]
.
בתורה אור[14] מסייג אדמו"ר הזקן את הדברים, ונראה מדבריו כי עבודה זו שהיא "אהבה כרשפי אש", באה מתוך התבוננות דווקא לשאר אנשים העובדים את ה' בבחינת "מקיף", אבל הלוים עצמם עובדים את ה' בצורה נעלה יותר של "ממלא", ולכן דרך עבודתם היא "התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו", היינו למטה מטעם ודעת.
אבל עבודת הלוים מדה אחרת הייתה בם, היא ממטה למעלה, דכתיב "ועבד הלוי הוא", שבחינת עבודתו היא בבחינה עלמא דאתכסייא שלא יהיה בחינת ומדרגת עלמא דאתגלייא נראה לבחינת ומדרגה כלל, ולא יהיה תופס מקום כלל, כמו שכתוב אתה הוא הוי' לבדך וגו', שאינו בגדר עלמין כלל לא בגדר ממלא ולא בגדר סובב ולזה הייתה עבודתם בשירה וזמרה בניגון. כי ענין הנגון הוא שאין בו רק התפעלות הנפש מפני גילוי התנועות ולא מפני שיש בתנועות ההם מצד עצמם שום שכל והתחדשות אלא מפני גילוי התנועה מתעורר גילוי הלב. ולכן אפילו בניגון ישן יש התעוררות והתפעלות, מפני גילוי התנועה שבה, כך הוא ענין עבודת הלוי בשירה, להיות בחינת התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו כו', מאחר שעבודתו בבחינות הוא בחינת אתה הוא ה' לבדך וגו' ד[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]], אלא התפעלות רעותא דלבא, שיהיה נוגע עד הנפש נקודת הלב ולא להיות בחינת מקיף לבד
עם זאת, בדברי אדמו"ר האמצעי[15] נראה כי גם שיר הלוים הוא על ידי התבוננות בגדלות ה': "וכמו שיר הלוים בבית המקדש בשמחה על ידי ההשגה אלקי', לפי ערך מעלת ההשגה כך תגדל ההתפעלות בשמחה וענג אלקי, (דעיקר התגלות על ידי בבינה, ונקראענג שבשכל המושג שבא במורגש, וכל שישיג יותר בכי טוב כנשמות נהנין מזיו השכינה על ידי בחינת בינה, יותר ירגיש העונג (בל"א דער קוועל אין שכל), וכמו כן מוליד בהתפעלות הלב שמחה וענג, והוא השיר והניגון שנעשה בלב, רק על פי אופן העונג שבשכל דוקא כשיר הלוים כו' והיינו בינה לבא שהלב מבין ומתפעל גם כן בענג ושמחה כו') ואם כן איך אמר דבינה דינין מתערין מינה שהדינין הוא הרוגז והכעס שהוא היפך גמור מן השמחה וענג כו'".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבט לוי, פתגמי רבותינו נשיאינו, שבועון בית משיח כ"ח אייר תש"פ עמוד 8
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש ה"א
- ↑ שיחת שבת פרשת ראה תשמ"ז
- ↑ וראה בספר מוצא דבר פרק י
- ↑ יעב"ץ תולדות ישראל ח"א
- ↑ ד, ו
- ↑ במדבר ג, ו
- ↑ במדבר יח, ב
- ↑ במדבר ח, ו
- ↑ מסכת שמחות ד, לב
- ↑ מסכת נזיר פרק ו
- ↑ דף עא ע"א
- ↑ במדבר ב, מח. וברש"י שם. במדבר ג, טו.
- ↑ אדמו"ר הזקן כותב אחר כך אודות הבנת הדברים: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו.
- ↑ פרשת בשלח ד"ה אך עמ' ס"ב ע"ב.
- ↑ נר מצוה ותורה אור, שער האמונה, עח, א
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |