הבדלים בין גרסאות בדף "מצווה"
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | מצווה | + | {{בעבודה מתמשכת}} |
| + | מצווה היא ציווי מ[[הקדוש ברוך הוא]] על ה[[אדם]], על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. [[עם ישראל]] הצטווה ב[[מתן תורה]] לקיים את ה[[תרי"ג מצוות]] המצוות מפורשות ב[[תורה שבכתב]] ובפירוט ב[[תורה שבעל פה]], ועליהם נוספו שבע [[מצוות דרבנן]]. [[אומות העולם]] הצטוו לקיים את [[שבע מצוות בני נח]]. | ||
| − | על | + | ==היסטוריה== |
| + | {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}{{ערך מורחב|מתן תורה}} | ||
| + | עוד בראשית ה[[בריאה]], אחרי [[בריאת אדם וחווה|בריאתו]] של [[אדם הראשון]], הונח ב[[גן עדן]] והוזהר על ידי [[הקב"ה]]: {{ציטוטון|וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ {{מונחון|מוֹת תָּמוּת|תתחייב מיתה (רמב"ן)}}}}{{הערה|[[בראשית]], ב', ט"ז-י"ז.}}. ציווי זה כלל [[מצוות עשה]] לאכול מכל עצי הגן, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לאכול מ[[עץ הדעת]]. אך הנחש הכשיל אותו ואת אשתו [[חוה]] ב[[חטא עץ הדעת]], ובאי-קיום מצוות ה' היה זה ה[[חטא]] הראשון בהיסטוריה האנושית. | ||
| − | חכמי ישראל הוסיפו עוד שבע מצוות | + | אחרי ה[[מבול]] בו נמחה [[כדור הארץ]] על יושביו עקב חטאיהם היו [[נח]] ובניו היחידים על פני הארץ ומהם התיישב העולם מחדש. ביצאם מ[[תיבת נח|התיבה]] הצטוו בשבע מצוות השייכות לכלל בני האדם ובהם תלוי קיום העולם{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] נו, א.}}. [[הרמב"ם]] סובר כי בשש מהן כבר הצטווה אדם הראשון{{הערה|[[משנה תורה]] הלכות מלכים ט, א. ראו גם [[רש"י]] [[מסכת סנהדרין]] נז, א דיבור המתחיל למישרי}}. |
| + | |||
| + | [[אברהם אבינו]] הצטוה [[ברית מילה|למול]] את עצמו, וכן את בניו. [[ישמעאל]] נימול בגיל 13 ו[[יצחק]] נימול ביום השמיני. על אברהם נאמר: {{ציטוטון|עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי}}{{הערה|בראשית כו, ה.}}. מזה למדו [[חז"ל]] שאברהם (ולאחר מכן יצחק ו[[יעקב]]) קיימו את כל ה[[תרי"ג מצוות]] מרצונם, אף שעדיין לא [[מתן תורה|ניתנה התורה]]{{הערה|[[יומא]] כח, א. [[מדרש רבה|ויקרא רבה]] ב, י. [[רש"י]] על הפסוק.}}. | ||
| + | |||
| + | המצווה הראשונה שהצטוו [[עם ישראל]] באמצעות [[משה רבינו]] היתה מצות [[קידוש החודש]]. לאחר מכן ביציאתם מ[[מצרים]] הצטוו על הקרבת [[קרבן פסח]] ובדרכם ל[[הר סיני]] על ה[[שבת]], ומצוות נוספות. לאחר מכן בשעת [[גיור|התגיירותם]] והפיכתם הסופית לעם הצטוו ב[[תרי"ג מצוות]], כולל התחייבות מחודשת באלו שהצטוו כבר - בשעת מעמד [[מתן תורה]] על [[הר סיני]]. עשרה מהמצוות נאמרו אז על ידי הקב"ה בקולות וברקים והם [[עשרת הדיברות]]. גם בני נח הצטוו אז מחדש ב[[שבע מצוות בני נח|שבע המצוות]] שלהם. בני ישראל קיבלו עליהם את המצוות, באומרם: {{ציטוטון|כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' [[נעשה ונשמע|נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע]]}}.{{הערה|[[שמות]] כד,ז.}} | ||
| + | |||
| + | בהיותם ב[[מדבר סיני|מדבר]] היו כמה מצוות שקיומם נועד להיות חד-פעמי, לדוגמא: אי העליה להר קודם מתן תורה ו[[קרבנות הנשיאים]]. | ||
| + | |||
| + | ==מנין המצוות== | ||
| + | {{ערך מורחב|תרי"ג מצוות}}{{ערך מורחב|מצוות דרבנן}} | ||
| + | מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו ה[[ראשונים]] בחלוקה המדוייקת. ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"א קע, ב.}} הובא, שרמ"ח (248) [[מצוות עשה]] הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) [[מצוות לא תעשה]] כנגד שס"ה הגידים שבאדם. | ||
| + | |||
| + | [[חז"ל|חכמי ישראל]] הוסיפו עוד [[מצוות דרבנן|שבע מצוות]], ביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] קריאת [[מגילה]]. | ||
| + | |||
| + | ==ברכת המצוות== | ||
| + | על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, [[ברכה|מברכים]] "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו". | ||
| + | ==המטרה בקיום המצוות== | ||
ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו. | ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | נתאווה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך, [[דירה בתחתונים]], דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו [[תפילין]] מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון [[הקב"ה]] על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את [[שכינה|שכינתו]] וקדושתו של [[הקב"ה]] וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא ה[[גאולה]] שאז יתבטל ה[[רע]] וישאר ה[[טוב]]. | + | נתאווה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך, [[דירה בתחתונים]], דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו [[תפילין]] מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון [[הקב"ה]] על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את [[שכינה|שכינתו]] וקדושתו של [[הקב"ה]] וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא ה[[גאולה]] שאז יתבטל ה[[רע]] וישאר ה[[טוב]]. |
| + | |||
| + | כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול [[רמ"ח איברין דמלכא|איברי המלך]], הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים [[אלוקות]]{{מקור}}. | ||
==לעתיד לבוא== | ==לעתיד לבוא== | ||
| − | {{ | + | {{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}} |
| + | נחלקו בה ה[[אמוראים]] בתלמוד האם [[לעתיד לבוא]] יתבטל קיומם של המצוות{{הערה|למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.}}, ובקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת [[רבי יוחנן]] הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של [[נצחיות התורה]], והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות. | ||
| + | |||
| + | [[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה{{הערה|ראו בהרחבה בקונטרס "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=35 הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם]", [[תשרי]] [[תשנ"ב]], ובמקומות שצוינו שם.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[תרי"ג מצוות]] | *[[תרי"ג מצוות]] | ||
*[[מצוות דרבנן]] | *[[מצוות דרבנן]] | ||
| + | *[[עשרת המבצעים]] | ||
| + | *[[תורה]] | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *הרב איסר שפרינגער, '''הכשר מצווה''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43 | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=97&CategoryID=200&SubjectID=10 תורה, מצוות וההבדל ביניהן]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] | ||
| + | *'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=43&CategoryID=200 דקדוקי המצוות]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] | ||
| + | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2076379 מצוות: כיצד?]''', באתר {{בית חבד}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:11, 15 בפברואר 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מצווה היא ציווי מהקדוש ברוך הוא על האדם, על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. עם ישראל הצטווה במתן תורה לקיים את התרי"ג מצוות המצוות מפורשות בתורה שבכתב ובפירוט בתורה שבעל פה, ועליהם נוספו שבע מצוות דרבנן. אומות העולם הצטוו לקיים את שבע מצוות בני נח.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכה]
| ערך מורחב – שבע מצוות בני נח |
|
| ערך מורחב – מתן תורה |
עוד בראשית הבריאה, אחרי בריאתו של אדם הראשון, הונח בגן עדן והוזהר על ידי הקב"ה: "וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת"[1]. ציווי זה כלל מצוות עשה לאכול מכל עצי הגן, ומצוות לא תעשה שלא לאכול מעץ הדעת. אך הנחש הכשיל אותו ואת אשתו חוה בחטא עץ הדעת, ובאי-קיום מצוות ה' היה זה החטא הראשון בהיסטוריה האנושית.
אחרי המבול בו נמחה כדור הארץ על יושביו עקב חטאיהם היו נח ובניו היחידים על פני הארץ ומהם התיישב העולם מחדש. ביצאם מהתיבה הצטוו בשבע מצוות השייכות לכלל בני האדם ובהם תלוי קיום העולם[2]. הרמב"ם סובר כי בשש מהן כבר הצטווה אדם הראשון[3].
אברהם אבינו הצטוה למול את עצמו, וכן את בניו. ישמעאל נימול בגיל 13 ויצחק נימול ביום השמיני. על אברהם נאמר: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי"[4]. מזה למדו חז"ל שאברהם (ולאחר מכן יצחק ויעקב) קיימו את כל התרי"ג מצוות מרצונם, אף שעדיין לא ניתנה התורה[5].
המצווה הראשונה שהצטוו עם ישראל באמצעות משה רבינו היתה מצות קידוש החודש. לאחר מכן ביציאתם ממצרים הצטוו על הקרבת קרבן פסח ובדרכם להר סיני על השבת, ומצוות נוספות. לאחר מכן בשעת התגיירותם והפיכתם הסופית לעם הצטוו בתרי"ג מצוות, כולל התחייבות מחודשת באלו שהצטוו כבר - בשעת מעמד מתן תורה על הר סיני. עשרה מהמצוות נאמרו אז על ידי הקב"ה בקולות וברקים והם עשרת הדיברות. גם בני נח הצטוו אז מחדש בשבע המצוות שלהם. בני ישראל קיבלו עליהם את המצוות, באומרם: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[6]
בהיותם במדבר היו כמה מצוות שקיומם נועד להיות חד-פעמי, לדוגמא: אי העליה להר קודם מתן תורה וקרבנות הנשיאים.
מנין המצוות[עריכה]
|
| ערך מורחב – תרי"ג מצוות |
|
| ערך מורחב – מצוות דרבנן |
מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו הראשונים בחלוקה המדוייקת. בזוהר[7] הובא, שרמ"ח (248) מצוות עשה הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) מצוות לא תעשה כנגד שס"ה הגידים שבאדם.
חכמי ישראל הוסיפו עוד שבע מצוות, ביניהם נטילת ידיים נרות שבת קריאת מגילה.
ברכת המצוות[עריכה]
על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, מברכים "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו".
המטרה בקיום המצוות[עריכה]
בחסידות מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר היהודי עם הקב"ה. וזהו "שכר מצוה מצוה", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם עצמותו ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו.
נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך, דירה בתחתונים, דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו תפילין מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון הקב"ה על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את שכינתו וקדושתו של הקב"ה וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא הגאולה שאז יתבטל הרע וישאר הטוב.
כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול איברי המלך, הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים אלוקות[דרוש מקור].
לעתיד לבוא[עריכה]
|
| ערך מורחב – מצוות בטלות לעתיד לבוא |
נחלקו בה האמוראים בתלמוד האם לעתיד לבוא יתבטל קיומם של המצוות[8], ובקרב פוסקי ההלכה התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של נצחיות התורה, והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.
תורת החסידות אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי המצוות במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת האלקות הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה[9].
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב איסר שפרינגער, הכשר מצווה, בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תורה, מצוות וההבדל ביניהן, באתר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
- דקדוקי המצוות, באתר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
- מצוות: כיצד?, באתר
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
- ↑ בראשית, ב', ט"ז-י"ז.
- ↑ מסכת סנהדרין נו, א.
- ↑ משנה תורה הלכות מלכים ט, א. ראו גם רש"י מסכת סנהדרין נז, א דיבור המתחיל למישרי
- ↑ בראשית כו, ה.
- ↑ יומא כח, א. ויקרא רבה ב, י. רש"י על הפסוק.
- ↑ שמות כד,ז.
- ↑ זוהר ח"א קע, ב.
- ↑ למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.
- ↑ ראו בהרחבה בקונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם", תשרי תשנ"ב, ובמקומות שצוינו שם.
