המשך והחרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי")
 
(14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].
'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].


ההמשך כולל שתים עשרה מאמרי חסידות. מתחיל מדיבור המתחיל "והחרים ה' את לשון ים מצרים", [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.
ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.


ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן הודפס מחדש באותיות מרובעות מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[קה"ת]] ניו יורק, תשס"ה}} ההמשך נדפס בשם [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] שער ב'.
ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי{{הערה|אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ"פליטת הקולמוס", מוער ע"כ בשולי הדף.
 
ההמשך נדפס בשם [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] שער ב'.


==אודותיו==
==אודותיו==
[[הרבי]] ביאר{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א}}, שעניינם של המשך והחרים וכן של [[המשך וככה תרל"ז]] קשורים עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתם היתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 163}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113}}.
[[הרבי]] מבאר{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א.}}, שעניינו של המשך והחרים (וכן של [[המשך וככה תרל"ז]]) קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו ([[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"א ע' 163).}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ ([[דברי משיח]] [[תש"נ]] ח"א ע' 80).}}.


ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת [[תש"ה]], נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"[[המשך]]" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות: "הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם היתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים '''בהמשך''' למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.
ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת [[תש"ה]], נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"[[המשך]]" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות:
 
{{ציטוטון|הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים '''בהמשך''' למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.


כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.
כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.


יתן על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, '''לכתחילה''' בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים".  
יתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, '''לכתחילה''' בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים"}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
==לקריאה נוספת==
*סקירה על ההמשך, בבטאון פנימיות גליון 124 אלול תשפ"ג


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://beta.hebrewbooks.org/15796 ספר המאמרים - תרל"א (חלק א')] באתר [[היברו בוקס]]
*[https://beta.hebrewbooks.org/15796 ספר המאמרים - תרל"א (חלק א')] באתר [[היברו בוקס]]
*[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/1/38/index.htm המשך והחרים תרל"א] באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]
*[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/1/38/index.htm המשך והחרים תרל"א] {{ספרייה}}
*[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=112041 שיעורים על ההמשך] מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=112041 שיעורים על ההמשך] מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=87844 הרבי שהתבטא "קורץ און שארף"] מאמר מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על [[אדמו"ר המהר"ש]], דרכו וספריו, לרגל הדפסת ה"המשכים" בשנת תש"ה, ב'קובץ ליובאוויטש' (גיליון 8). מתורגם על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש]]

גרסה אחרונה מ־01:42, 30 בדצמבר 2024

המשך והחרים תרל"א הוא ההמשך הראשון של מאמרי חסידות מאדמו"ר המהר"ש.

ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מדיבור המתחיל "והחרים ה' את לשון ים מצרים"[1], שביעי של פסח תרל"א, ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" חג השבועות תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ה על ידי הרבי[2] מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' שמואל סופר. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת תשע"ה, הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי[3] מגוף כתב יד קודש של אדמו"ר המהר"ש. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ"פליטת הקולמוס", מוער ע"כ בשולי הדף.

ההמשך נדפס בשם לקוטי תורה - תורת שמואל שער ב'.

אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מבאר[4], שעניינו של המשך והחרים (וכן של המשך וככה תרל"ז) קשור עם עניינו של אדמו"ר המהר"ש - לכתחילה אריבער. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה בחג הפסח שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "המשכים" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת[5]. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מסדר. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של לכתחילה אריבער[6].

ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת תש"ה, נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"המשך" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות:

"הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים בהמשך למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.

כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.

יתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, לכתחילה בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים"".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • סקירה על ההמשך, בבטאון פנימיות גליון 124 אלול תשפ"ג

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ישעי' יא, טו.
  2. שהיה ממונה על הדפסת ספרים קה"ת באותה עת.
  3. אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).
  4. שיחת אדר"ח אייר תשמ"א.
  5. שיחת י"ג תשרי תשמ"ו (התוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 163).
  6. שיחת י"ג תשרי תש"נ (דברי משיח תש"נ ח"א ע' 80).