עשרה בטבת – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
לגאולת עולמים (שיחה | תרומות) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:עשרה בטבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומת ירושלים]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י' בטבת}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י' בטבת}} | ||
'''עשרה בטבת''' הוא יום [[תענית]] לזכר המצור על העיר [[ירושלים]] שהחל בו, על ידי נבוכדנצר מלך בבל, שהוביל לחורבן [[בית המקדש הראשון]]. יום זה חמור מבין שאר הצומות ש[[מדרבנן]], בכך שהוא היחיד שצמים בו גם אם יחול ב[[שבת]] (כיום אפשרות זו אינה מעשית, מאז החל לנהוג [[הלוח העברי]] | '''עשרה בטבת''' הוא יום [[תענית]] לזכר המצור על העיר [[ירושלים]] שהחל בו, על ידי נבוכדנצר מלך [[בבל]], שהוביל לחורבן [[בית המקדש הראשון]]. יום זה חמור מבין שאר הצומות ש[[מדרבנן]], בכך שהוא היחיד שצמים בו גם אם יחול ב[[שבת]] (כיום אפשרות זו אינה מעשית, מאז החל לנהוג [[הלוח העברי]]). ב[[ביאת המשיח]], יהפך עשרה בטבת - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. | ||
==דינים ומנהגים== | ==דינים ומנהגים== | ||
===אכילה=== | ===אכילה=== | ||
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|1=[[סידור הרב]] 'סדר ספירת העומר' (שהצום מתחיל ב[[עלות השחר]]). וראה הנסמן ב'התקשרות', גיליון רפב עמ' 18 הע' 4.}} השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}}. | |||
קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}}. | |||
קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}} | |||
=== [[שחרית]] === | === [[שחרית]] === | ||
הציבור אומר | הציבור אומר ברכת "עננו" רק במנחה, אבל הש"ץ אומרה אף בתפילת ב[[שחרית]] (ב[[חזרת הש"ץ]]) בברכה בפני עצמה בין ברכת "גואל ישראל" לברכת "רפאנו", "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אחר כך) הורה כן למעשה, ואף ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}}, ואם אין - אומרו ב"שומע תפילה". | ||
סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' | סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' [[תורה אור]] בעבר, עד כולל מהדורת [[תשמ"ז]] עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש. | ||
אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ו[[וידוי]] כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם | אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ו[[וידוי]] כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם הייתה בזה הוראה כדלהלן: | ||
"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, | "ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראו בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה). | ||
לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר [[קדיש]] אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי | לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר [[קדיש]] אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי הייתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).}} | ||
אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו. | אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו. | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
=== קריאת התורה === | === קריאת התורה === | ||
קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|1=ספר-המנהגים שם. וש"נ.}} | קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|1=ספר-המנהגים שם. וש"נ.}} | ||
| שורה 49: | שורה 47: | ||
במנחה אומר גם היחיד 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע". אם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה), אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור', קודם 'יהיו לרצון' האחרון. הש"ץ אומרו כב[[שחרית]] בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. | במנחה אומר גם היחיד 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע". אם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה), אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור', קודם 'יהיו לרצון' האחרון. הש"ץ אומרו כב[[שחרית]] בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. | ||
הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי [[פולין]] וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, | הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי [[פולין]] וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראו בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]]. | ||
תחנון, 'אבינו מלכנו', [[קדיש]] תתקבל, עלינו, [[קדיש]] יתום, אל תירא, אך צדיקים. | תחנון, 'אבינו מלכנו', [[קדיש]] תתקבל, עלינו, [[קדיש]] יתום, אל תירא, אך צדיקים. | ||
| שורה 58: | שורה 56: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|דבר מלכות עשרה בטבת ושבת [[פרשת ויחי]] [[תנש"א]].}} שמהותו של יום זה היא התחלת בניית [[בית המקדש השלישי]] ב[[גאולה]] העתידה. כמרומז בנבואת יחזקאל על יום זה ב"קיר ברזל", הרומז ל[[ברזל]] ממנו יבנה המקדש השלישי. | [[הרבי]] מבאר{{הערה|דבר מלכות עשרה בטבת ושבת [[פרשת ויחי]] [[תנש"א]].}} שמהותו של יום זה היא התחלת בניית [[בית המקדש השלישי]] ב[[גאולה]] העתידה. כמרומז בנבואת יחזקאל על יום זה ב"קיר ברזל", הרומז ל[[ברזל]] ממנו יבנה המקדש השלישי. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=224 עשרה בטבת הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | *'''[https://chabadlive.org/jvcq מדריך מעשי הלכתי לצום עשרה בטבת • הרב שבתי יונה פרידמן]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/10_tevet לקוטי שיחות מועדים - עשרה בטבת] {{מפתח}} | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=224 עשרה בטבת הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52032 דינים ומנהגים בתוספת מקורות] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52032 דינים ומנהגים בתוספת מקורות] - {{אינפו}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/143070 "לא מעשים נשגבים"]''', מכתב הרבי עם הוראות לעשרה בטבת {{COL}} | |||
*בד"צ קראון הייטס: '''[https://files.anash.org/uploads/2020/12/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C-10-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90-.pdf לוח יומי הלכה למעשה - עשרה בטבת]''' {{PDF}} | |||
{{חגים וזמנים|}} | {{חגים וזמנים|}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||