מיהו יהודי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(166 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|סיבה=חסרים פרטים רבים ומרכזיים}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שמעוררת סערות רבות במהלך השנים, ועומדת במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.


'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה המאפשר רישום של גויים שלא התגיירו כהלכה כיהודים, ועלול להביא להתבוללות.
השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.


המאבק לתיקון החוק החל בגלוי{{הערה|ע"פ תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהיתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.
חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].


==נושא המאבק==
יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.


כבר בראשית קומה של המ
==חוק השבות==
האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.


הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{מקור|פורים תשמ"ד(?)}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}  
===קביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הציעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.


הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.
בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.


==ראשי המאבק==
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}
 
במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.
 
בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".
 
===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.
 
פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".
 
עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.
 
חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.
 
מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.
 
===ניסיונות לתיקון החוק===
ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.
 
בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.
 
ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.
 
לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.
 
לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.
 
שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
 
הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.
 
לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.
 
==המאבק לתיקון החוק==
ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות את האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.
 
הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.
 
בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.
 
בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.
 
בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.
 
ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.
 
[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]
 
ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.
 
בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.
 
הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.
 
===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].


==עצומת המליון==
===הפסקת המאבק===
[[תמונה:מליון.jpg|left|thumb|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...


מספר הרב יצחק הולצמן, מזכיר הועד למען שלימות העם:
הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.


"עצומת המיליון" החלה ב[[חודש חשון]] תשד"מ. הועד למען שלימות העם הציב באותם ימים דוכנים במרכזי הערים. עוברים ושבים הוחתמו בכדי להגיע למיליון חתימות ובכך ללחוץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.  
ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".


הוועד עבד על ההחתמה במרץ רב, אבל בסיום המבצע ראש הממשלה סירב לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הפעלנו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.  
ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}


הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקרית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע ההחתמות בא לסיומו בצורה הנכונה.
באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.


==הזדמנויות שחלפו==
בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}


שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.  
במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}


מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}


==התבטאות נדירה==
ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"נ]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, אגרת שנ"ד.}}.
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.


הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
יש אומרים כי באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.


בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.
==יחס הרבי לתיקון החוק==
===חומרת החוק===
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א].}}.


==תפקיד השלוחים==
הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{הערה|שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.}}.
בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}, אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.


בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]] {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:
הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעם
מה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."{{הערה|ש"פ תשא שם.}}. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}.


כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...
הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}}.


הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.
בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].


ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש [[רחמים]] מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".
באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]], אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב' תשפ"ב ע' 45}}.


ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."
===טענות נגד החוק===
ראשית, הרבי שלל את עצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם{{הערה|שם=שם|שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).}}, בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת להחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא{{הערה|ש"פ בהעלותך שם.}}. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".{{הערה|ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.}}.


במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:
הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).}}.


"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''
מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל{{הערה|שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.}}.


"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם
===הסכנות כתוצאה מהחוק===
מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10002.htm ממכתב ה' מרחשון תשל"א]}}


"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''
הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}.


"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק
בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ בא תשל"ו. ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}}.


"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר
הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}.


"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם
כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק:


"7) כהנ"ל פשוט
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[התוועדות]], דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[ברית המועצות]] בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[מצרים]] או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}}


"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה
גם לאחר [[הפיגוע במעלות]], בו נרצחו 28 יהודים שמתוכם 22 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה{{הערה|שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.}}.


"9) ודחוף"
==אירועים נוספים==
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את סעיף הנכד, הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.


== קישורים חיצונים ==
בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.


* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
==ראו גם==
*[[ביתא ישראל]]
 
==לקריאה נוספת==
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
*מנחם ברונפמן , גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 24-30.
 
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
*אהרן רובין, [https://col.org.il/news/55756 60 שנה לחוק השבות: "אין ספק שנחלנו במאבק כשלון גדול"] - בקהילה, י"ט תמוז תש"ע {{COL}}
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־17:13, 2 ביוני 2024

הרבנים שלום דובער וולף, שמואל חפר חיים דובער חן (מגיש) וזושא וילימובסקי מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את עצומת המליון לתיקון החוק

מיהו יהודי היא בעיה בחוק מדינת ישראל, שמעוררת סערות רבות במהלך השנים, ועומדת במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כיהודי ויזכה בזכות העלייה לארץ המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל להלכה היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת תשי"ח כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת תש"ל, בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר כהלכה" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון רפורמים ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי הרבי "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של הכנסת להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' ובתורה, ולכן יש בו משום חילול ה' שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים נישואי התערובת.

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל הועד למען שלימות העם שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

חוק השבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הקמת מדינת ישראל נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני נישואין וגירושין. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

קביעת הנחיות משרד הפנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה הרבי

בשנת תשי"ח התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים ישראל בר יהודה הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה והמפד"ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל[1]. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הציעו לתמוך בהגדרה ההלכתית[2].

בין הנשאלים היה הרבי, שענה בין השאר:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .

במכתב לרבני לונדון, שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם[3]. במכתב לזלמן שז"ר, שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים[4].

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ט עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר כהלכה". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק בי"א באדר ב' תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת מנחם פרוש בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות לגאולה, ארץ ישראל וירושלים, והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו[5], אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו[6].

מועצת הרבנות הראשית לישראל התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה בכ"ט באייר קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות[7].

ניסיונות לתיקון החוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בא' באב תשל"ב הגיש חבר הכנסת החרדי שלמה לורינץ הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה[8], אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן[9], דבר שהרבי ראה בחומרה רבה[10]. חבר הכנסת אבנר חי שאקי, בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"[11].

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר הבחירות בשנת תשל"ד, סוכם על תיקון החוק[12], אך ראש הממשלה יצחק רבין לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

בא' טבת תשל"ז הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות מנחם בגין, נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית אגודת ישראל נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת קלמן כהנא מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט[13].

לאחר בחירות תשמ"א, נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת תשמ"ג, העלה חבר הכנסת הרב אברהם יוסף שפירא הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונם אלתר, במטרה להגיש את התיקון כמתנה ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה[14].

שבועיים לפני פטירת הרב נחום טרבניק, ביום י"ט באלול תשמ"ג, התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה בכ"ו שבט תשמ"ו ובכ"ט סיוון תשמ"ח, ונכשלו.

לאחר בחירות תשמ"ט, כאשר אגודת ישראל הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ליצחק שמיר. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים[15].

המאבק לתיקון החוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפורים תש"ל, ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה[16], ותקף את החוק באריכות רבה[17]. הרבי הסביר באריכות את האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות[18], הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:"שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו"[19]. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד[20] ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות[20].

בכ"ז תשרי תשל"א נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש[21].

בין המשתתפים: הרב שניאור זלמן גרליק, הרב דוד חנזין, הרב נחום טרבניק, הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב משה אשכנזי, הרב זלמן אבלסקי, הרב אפרים וולף, הרב זושא וילמובסקי, הרב חיים מאיר גרליק, הרב יעקב דב כץ, הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב זושא פויזנר, הרב זאב זלמנוב, הרב זלמן גופין, הרב ברק'ה וולף, הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, הרב שמואל גורביץ, הרב ראובן דונין, הרב בן ציון ליפסקר ועוד.

בשנת תשל"ב הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה[22].

בכ"ד טבת תשמ"ג התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין מזכירות הרבי לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר, האדמו"ר מגור באותה תקופה רבי שמחה בונם אלתר, ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלתר, האדמו"ר מסלונים, ועוד.

חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר יצחק שמיר, ר' שמואל חפר, ר' דובער חן, ר' טוביה בלוי, ר' זושא וילימובסקי

בחשוון תשמ"ד החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה יצחק שמיר לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' זושא וילימובסקי אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר שמיר קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

הועד למען שלימות העם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הועד למען שלימות העם

על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם הועד למען שלימות העם. יושב ראש הועד היה הרב יהודה פלדי. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב נחום טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב שמואל חפר.

הפסקת המאבק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' יצחק יהודה הולצמן מזכיר הועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת[23].

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב יעקב יהודה העכט מח' טבת תשמ"ט[24] כתב הרבי:

"לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".

במענה לרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי[25]:

1) (כבר נדפס) זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת וכו'. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו היפך אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה רק לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע וכיוצא בזה. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - שלמעשה אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של 40 שנה באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים להכניס לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו ביניהם ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים במונטריאול שבקנדה שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך[24]:

"דברתי בארוכה – ויתאספו אגו"ח ועסקני חב"ד לדון בכובד ראש מה ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה ותיכף ומיד לנאום וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"

בכ"ו מנחם אב תש"נ כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:"לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'."[26].

יש אומרים כי באותה שנה אף קיבל ר' אהרן דוב הלפרין הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין בשבועון כפר חב"ד[27].

יחס הרבי לתיקון החוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

חומרת החוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"[28], וכפי שהסביר: "הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי"[29].

הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים[30].

הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן[31], ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעם מה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."[32]. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי[33].

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש[דרוש מקור].

בין היתר התבטא הרבי[34] שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא המשיח.

באמצע חודש אייר תש"ל, אמרה הרבנית חיה מושקא למזכיר הרב בנימין קליין שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי[35].

טענות נגד החוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשית, הרבי שלל את עצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם[36], בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת להחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא[37]. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".[38].

הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות[39].

מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל[40].

הסכנות כתוצאה מהחוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב:

גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן

הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...[41] הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות[42].

בשנת תשל"א פרצה סוגיית "גיורי וינה" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. הרבנות הראשית לישראל פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם[43] הרבי יצא במאבק על כך[44]. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים[45].

הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית[46].

כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק:

בל"ג בעומר תש"ל, בשיחה בעת הפאראד ובהמשכה בהתוועדות, דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות ברית המועצות בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: "כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של רעוא דכל רעוין - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של מצרים או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!"

גם לאחר הפיגוע במעלות, בו נרצחו 28 יהודים שמתוכם 22 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה[47].

אירועים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ה הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת תשע"ח מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת תש"פ העלה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את סעיף הנכד, הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ[48].

בשנת תשפ"א פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים[49].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב ישראל אלפנביין, חיי רבי, סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, שבועון כפר חב"ד גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
  • זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה, שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16  •  הרב שלמה הלפרן, שורש הבעיה, עמוד 20
  • ויילחם מלחמות השם, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
  • מנחם ברונפמן , גיליון כפר חב"ד מס' 1948 ע' 24-30.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק לילדים לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע למבוגרים, הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.
  2. ↑ ראה בהרחבה א. קורמן, יהודי - מיהו ומהו, ע' 117 ואילך.
  3. ↑ אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.
  4. ↑ מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.
  5. ↑ "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...
  6. ↑ שיחת אחרון של פסח תש"ל.
  7. ↑ ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, א' דר"ח אדר ול"ג בעומר תשל"ב.
  8. ↑ ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.
  9. ↑ שם, ע' 417-9.
  10. ↑ שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.
  11. ↑ ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.
  12. ↑ ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.
  13. ↑ ראה "שלימות", גליון 69.
  14. ↑ התקשרות (גיליון), גיליון א'שנט. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.
  15. ↑ הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.
  16. ↑ בשלשלת היחס נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.
  17. ↑ [drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]
  18. ↑ אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא
  19. ↑ אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג
  20. ↑ 20.0 20.1 אגרות קודש, כרך כז, י'ב
  21. ↑ מטכסים עצה על מיהו יהודי, באתר שטורעם נט.
  22. ↑ כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות ב
  23. ↑ ספר הרב אשכנזי עמוד 609
  24. ↑ 24.0 24.1 ליקוט מענות קודש תשמ"ט
  25. ↑ תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8
  26. ↑ ליקוט מענות קודש תש"נ, אגרת שנ"ד.
  27. ↑ לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK u/view גל' 1863] (ע' 87)
  28. ↑ י"ט כסלו תשד"מ.
  29. ↑ ממכתב ערב ראש השנה תשל"א.
  30. ↑ שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.
  31. ↑ שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.
  32. ↑ ש"פ תשא שם.
  33. ↑ שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.
  34. ↑ התוועדות שבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשל"ה.
  35. ↑ תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב' תשפ"ב ע' 45
  36. ↑ שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).
  37. ↑ ש"פ בהעלותך שם.
  38. ↑ ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.
  39. ↑ שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).
  40. ↑ שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.
  41. ↑ שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה
  42. ↑ שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.
  43. ↑ הפרדס, אדר תשל"א.
  44. ↑ שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.
  45. ↑ שיחות ש"פ בא תשל"ו. ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.
  46. ↑ שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).
  47. ↑ שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.
  48. ↑ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית באתר
  49. ↑ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי ב
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מיהו_יהודי&oldid=686552"