יצחק פייוויש גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| (141 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:יצחק גינזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק גינזבורג]] | ||
הרב '''יצחק פייוויש גינזבורג''' (מכונה גם "'''המלאך'''"; יליד שנת [[תש"ה]]), הינו רב המשתייך לחסידות חב"ד אך מתאפיין בשיטה ייחודית ושונה מהמקובל ב[[חב"ד]] ומרבית תלמידיו אינם נמנים על חסידי חב"ד. הרב בקיא ב[[תורת הקבלה]], ונחשב לאחד מגדולי מורי הקבלה והחסידות בדורנו{{הערה|כך נכתב פעמים בגב חלק מספריו.}}. עומד בנשיאות התנועות "[[גל עיני]]" ו"דרך חיים" וכן בראש "בית הספר לתורת הנפש". הישיבות [[עוד יוסף חי]] ו[[תום ודעת]] עומדות תחת נשיאותו. | |||
הרב | הרב גינזבורג חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|החתימה ממוקמת בשורה החמישית, חתימה רביעית מימין, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צילום_חתימת_הרב_יצחק_גינבורג_על_פסק_הדין_שהרבי_משיח.png צילום חתימתו] {{תמונה}}.}}. | ||
הרב | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[כ"ח מרחשון]] [[תש"ה]] לאביו שמשון יעקב, ואמו בריינה מלכה. בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה. חזר בתשובה בגיל 14 בפילדלפיה שבארצות הברית. בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ולמד בישיבת קמניץ ב[[ירושלים]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] חזר לירושלים, והיה, יחד עם חותנו לעתיד, הרב [[משה צבי סגל]], בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי [[חסידות חב"ד]]. באותה שנה ביקר אצל [[הרבי]] ושהה אצלו מספר חודשים. | |||
למד במשך תקופה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואף זכה לשמש את ה[[משפיע]] הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] לפני פטירתו{{הערה|על פי עדותו בשבת פרשת [[וארא]] [[תשפ"ד]] בשיעור במאמר באתי לגני - אהבת שלום (ראה וידאו 'חזרה על שיעורי שבת וארא הרב איתיאל גלעדי' דקה 1:42:08), ראה גם בעלון נפלאות לפרשת [[בא]] תשפ"ד ע' 22 אנקדוטה ששמע מר' שלמה חיים בעת ששימש אותו.}}. | |||
כשחזר לארץ התחתן עם רעייתו מרת רוממיה בתו של הרב [[משה צבי סגל]], והחל ללמד גמרא, שולחן ערוך ו[[חסידות]] לקבוצת תלמידים ב[[כפר חב"ד]] ולאחר מכן התמנה להיות ראש ישיבת "שובה ישראל" בירושלים. | |||
עד לנסיגת [[צה"ל]] מקבר יוסף בשכם ב"אינתיפאדת אל אקצא" ([[תשס"א]]) שימש כראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש הכולל ביריחו, כוללים אלו ועוד שני כוללים נוספים קיבלו את נשיאותו של [[הרבי]]. כיום, הישיבה והכולל נמצאים ביישוב [[יצהר]]. ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כ"ו אדר]] ראשון [[תשנ"ב]] עבר יהודי שסיפר שיש לו [[כולל]] על טהרת הקודש בשם 'עוד יוסף חי'. הרבי פנה אל המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ושאלו "עוד יוסף חי?! הרי ישנו עוד..." המזכיר השיב שיש את ישיבתו של הרב יצחק גינבורג ושזו ישיבה שונה והרבי הגיב "אבל 'עוד יוסף חי' נהיה שם דבר בכל ארץ ישראל!"{{הערה|דברי משיח חלק ג' ע' 190-191}}. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] על פי הוראת הרבי ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו ומרצו לקיום הוראת הרבי אליו מימי [[אלול]] [[תשמ"א]]: {{ציטוטון|..נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20דיקשטיין3.pdf צילום המכתב - עמוד 8]}} - על ידי כתיבת ספרים ב[[קבלה]] ו[[חסידות]] הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי תנועת "גל עיני" אותה הקים. | |||
רבים מגיעים לביתו להתייעץ איתו בנושאים שונים. | |||
עומד בנשיאות מוסדות חינוך רבים, וביניהם: ישיבת וכולל "עוד יוסף חי" ביצהר בראשות הרב [[יצחק שפירא]], ישיבה קטנה תות"ל "[[תום ודעת]]" בירושלים בראשות הרב [[אפרים ארנברג]], תלמוד תורה "תורת חיים", ובית ספר ותיכון לבנות "יעלת חן". | |||
==פעילות ציבורית ותורנית== | |||
===שיעורים=== | |||
[[קובץ:ר' גינזבורג.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג בהתוועדות י"ט כסלו תשפ"ב בכפר חב"ד ב']] | |||
הרב גינזבורג מוסר שיעורים בחסידות בכל רחבי הארץ. מספר שיעורים קבועים במשך השנה, בהם שיעורים שנתיים, חודשיים ושבועיים. | |||
בין שיעוריו המפורסמים ניתן למנות: | |||
שיעורים שהתקיימו במאמרי חסידות לרגל ציון מספר שנים לאמירתם. לדוגמה: בשנת [[תשע"ב]] מסר שיעור קבוע בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ב[[המשך תער"ב]] של [[הרבי הרש"ב]], ובשנת [[תשע"ה]] מסר בכולל בכפר חב"ד שיעורים בהמשך המאמרים [[תש"ה]] - [[תש"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
שיעור שנתי בישיבת תות"ל רמת אביב בליל [[פורים]] דפרזות ובביתו בסעודת פורים ושיעור שנתי בהילולת ר' מנחם מענדל מויטבסק בבית חב"ד בטיילת בטבריה הסמוך לציון בא' אייר. | |||
ב[[ | שיעור קבוע ב[[ליל שבת]] ובבוקר [[יום השבת]], נכון לשנת [[תשפ"ד]] השיעור בליל שבת הוא בספר [[כתר שם טוב]], ובבוקר יום השבת בספר אהבת שלום (לרבי מנחם מענדל מקוסוב), שיעור קבוע נוסף הוא שיעור עיון ב[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]]. השיעורים מועלים לרשת (בערוץ יוטיוב בשם גל עיני - השער לפנימיות התורה), וחלקם מעובד ומשוכתב לחוברות 'עלון נפלאות'. | ||
===סגנונו=== | |||
שיעוריו וספריו העוסקים בתורת החסידות מתאפיינים בסגנון מיוחד. בין השאר, בספריו מתמקד בעיקר על ביאור חלק ה[[קבלה]] שבתורת [[חסידות חב"ד]], פעמים רבות מסביר עניינים באופן של [[פרצוף]] - ביאור נושא לפי התאמת תכונות הנושא לכל ספירה מ[[עשר הספירות]]. בספריו מצביע על חיבור בין המדע לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות, ומבאר עניינים חברתיים על פי השקפה תורנית. כמו כן הוא משתמש רבות ב[[גימטריא]]ות. | |||
בשנת | ===השקפתו בנושאים פוליטיים=== | ||
בשנת [[תשנ"ד]], לאחר [[פורים]] בו ארע הטבח במערת המכפלה, על ידי ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהסכמת [[הרבי]] (בנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], שלמד אז ב[[קבוצה]], התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה {{מקור}}). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה . . הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"{{הערה|הרב יצחק גינזבורג, ברוך הגבר, עמ' 28}}. | |||
בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. אך הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. | |||
לאחר ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] גישתו ביחס למדינה הקצינה. הוא אמר: "יש לעקר את הרוח הציונית . . את בית המשפט. עלינו לשבר . . את הממשלה - ממשלת שמאל או ימין - עלינו למגר"{{הערה|הרב יצחק גינזבורג, קומי אורי, עמ' ח'}} | |||
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] הוזמן לחקירה אצל היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים על ההסכמה שנתן לספר "תורת המלך"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56243 הרב יצחק גינזבורג נחקר במשטרה].}}. | |||
בשנת תשע"א הקים תנועה פוליטית בשם "דרך חיים", והוא עומד בראשה. | |||
== | ===בית הספר לתורת הנפש=== | ||
בשיעוריו ובספריו מרבה להתעסק בהשפעתה של [[תורת החסידות]] על [[נפש]] האדם. במסגרת זו הוקם מוסד לימודים בשם 'בית הספר לתורת הנפש' (נקרא גם בשם 'מכללת תורת הנפש') המתמקד ב[[פסיכולגיה]] יהודית. במוסד מועברים קורסים לגברים ונשים (בנפרד) בכל רחבי הארץ. מנהל בית הספר הוא הרב נעם שפירא. | |||
שיעור | שיטת הטיפול במוסד מבוססת על תכנים מ[[ספר התניא]]{{הערה|עדותו של הרב נעם שפירא מנהל בית הספר במהלך שיעור בשם 'תורת הנפש - פסיכולוגיה יהודית: כן לקבל, לא להשלים / הרב נעם שפירא' דקה 2:59: "והספר הבסיסי שאנו מתבססים - מתייחסים אליו הוא הספר התניא".}} ועל הליך הנקרא: [[הכנעה הבדלה המתקה|'הכנעה', 'הבדלה', ו'המתקה']], הרב גינזבורג הוציא מערך טיפולי מתורה של הבעש"ט העוסקת בבירור ניצוצות שנפלו לקליפות ובהמתקת הגבורות בשרשם{{הערה|[[כתר שם טוב]] (הוצאת קה"ת) אות כ"ח.}}, ראשיתו של המהלך מוכנה 'הכנעה' והיא מנמיכה את התדמית העצמית של האדם, על ידי הנמכת התדמית ניתן ליצור 'הבדלה' מהבעיה ממנה הוא סובל, ומכך להגיע ל'המתקה' - מבט חיובי על הבעיה וראיית הצדדים הטובים הטמונים בה{{הערה|המהלך מוסבר רבות בשיעוריו של הרב גינזבורג, ובמיוחד בספר 'להפוך את החושך לאור, קבלה ופסיכולוגיה' בעריכת משה וישנבסקי, ובחלקים מהספר 'אשא עיני'.}}. | ||
דגש נוסף הניתן במוסד הוא מתן כלים לרכישת אמפתיה ואהבה בין המטפל למטופל. | |||
===ניגונים=== | |||
מלמד ניגוני חב"ד רבים ועתיקים שלמד בצעירותו מהחסיד ר' [[אליהו לייב ריבקין]] מכפר חב"ד, צאצא של בעל המנגן של [[אדמו"ר הזקן]]. כמו כן הלחין בעצמו מאות [[ניגונים]], בין השאר לקראת י"א ניסן מלחין בכל שנה [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון לפרק של הרבי]] ב[[תהלים]]. | |||
עד כה יצאו לאור כ-30 תקליטים מניגוניו. | |||
==ביקורת== | |||
סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינם מקובלים בקרב רובם של חסידי חב"ד. בנוסף, מבקריו טוענים כי תלמידיו [[התקשרות|מתקשרים]] אליו במקום אל הרבי ויש מהם שאף רואים בו את נשיא הדור והמשיח שבדור{{הערה|בקרב תלמידיו נפוצות התנהגויות של חסידים כלפי רבם: תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו. ראו לדוגמה וידאו 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' בו נצפית (בתחילת הסרטון) בתו הקטנה של אחד מהתלמידים שואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב.}}. | |||
;תורה ומועדים | ==ספריו== | ||
=== עברית === | |||
{{טורים|תוכן= | |||
'''קבלה וחסידות''' | |||
*"סוד הוי' ליראיו" - מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות, | |||
*"אשא עיני" - מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה' | |||
*"שערי אהבה ורצון" - מאמרי התבוננות במהות האהבה והרצון בנפש האדם ובשרשם למעלה | |||
*"שיעורים בספר סוד הוי' ליראיו" - סדרה הכוללת שיעורים של הרב גינזבורג על הספר שכתב (4 כרכים; עריכה: שילה אופן) | |||
*"אדמה שמים ותהום" - על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו (עריכה: [[ישראל אריאל (ליבוביץ')|ישראל אריאל]]) | |||
*"כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית (עריכה: [[איתיאל גלעדי]]) | |||
*"אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"מבוא לקבלת האר"י" - יסודות קבלת האריז"ל לאור תורת החסידות (עריכה: דב ליברמן) | |||
*"מבחר שיעורי התבוננות" - סדרה (28 כרכים) (עריכה: עמרם לידא) | |||
*"חסדי דוד הנאמנים" - קבלת האריז"ל לאור החסידות (5 כרכים) (עריכה: עמרם לידא) | |||
*"אותיות לשון הקדש" - הסבר הממדים הפנימיים של אותיות האלף-בית העברי (עריכה: מאיר קליין ואיתיאל גלעדי) | |||
*"יין יצחק" על התורה - לקט משיעורי הרב גינזבורג (2 כרכים) | |||
*"יין יצחק" על [[ספר התניא]] - לקט משיעורי הרב גינזבורג (עריכה: הרב [[שמואל יצחק גד יודייקין]]) | |||
*"יין יצחק" על הגדה של פסח - לקט משיעורי הרב גינזבורג | |||
*"מאמרי אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאורים" - הערות וביאורים על מאמרים של [[מנחם מענדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]] (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"שיעורים והתוועדויות" - סיכומי התוועדויות שלו (20 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"החכמה מאין תמצא" - חכמי המחקר האלקיים בראי תורת החסידות (עריכה: ישראל אריאל) | |||
*"עולמות" - שערים חדשים לתורה וחסידות (עריכה: [[ניר מנוסי]]; הוצאת [[ידיעות ספרים]]) | |||
*"מציץ מן החרכים" - תובנות קצרות שנכתבו בטוויטר ובבלוג באנגלית, ותורגמו לעברית בידי [[ניר מנוסי]] ודוד הלל | |||
*"שבעים פני חן" - 70 מאמרי התבוננות בסוד המלה '''חן''' | |||
*"עץ פרי" - עיונים בהלכה ובפנימיות ההלכה (עריכה: הרב יוסף פלאי) | |||
*"ושבתה הארץ" - שנת השמיטה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי) | |||
*"ויצאה והיתה" - עיונים בנגלה ובפנימיות של מסכתות גיטין וקידושין (עריכה: הרב יוסף פלאי) | |||
*"שערי תבונה" - שערי עיון והתבוננות בספר התניא (עריכה: מנחם מענדל אקסלרוד; הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות|מעינותיך]]) | |||
*"ענין התפלה וההתבוננות" - עבודת ההתבוננות במהלך הדורות (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"מגיד מראשית אחרית" - שני מאמרים של רבי [[הלל מפאריטש]], עם קיצורים וביאורים מאת הרב גינזבורג | |||
'''הבית היהודי''' | |||
*"שכינה ביניהם" - שלום בית על פי תורת החסידות | |||
*"ברית הנישואין" - פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות (עריכה: [[יונדב קפלון]]) | |||
*"חתן עם הכלה" - עבודה "לשמה" בחיי הנישואין (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"מחול הכרמים" - על שידוכים, ברית, תשובה וגאולה (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"יין משמח" - מסתורי חתונה ונישואין (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"אמנות החינוך" - עקרונות, מיומנויות ועצות מעשיות | |||
*"אנכי והילדים" - 3 מאמרים על כחם של ילדי ישראל, מעובד לילדים ונוער (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
*"אהבה" - צמיחת הקשר בין איש ואשה (עריכה: ניר מנוסי) | |||
*"באהלי צדיקים" - בנין הבית היהודי בהשראת גדולי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי) | |||
'''תורה ומדע''' | |||
*"איחוד התורה והמדע" - עם ניר מנוסי | |||
*"רפואה שלמה" ("גוף נפש ונשמה") - קבלה ורפואה (עריכה: משה גנוט) | |||
*"עיניך ברכות בחשבון" - עיונים בחשבון לפרשיות התורה (עריכה: משה גנוט) | |||
*"נעשה אדם" - התבוננות פנימית בתיאוריית האבולוציה (עריכה: יהודה הרשקוביץ) | |||
'''סיפורי צדיקים''' | |||
*"אור ישראל" - סיפורים ממורנו הבעל שם טוב עם באור מעמיק של הרב גינזבורג (עריכה: עודד מזרחי ודב ליברמן) | |||
'''תורה ומועדים''' | |||
*"תשובת השנה" - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה | *"תשובת השנה" - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה | ||
*"מעין גנים - מבט חסידי לפרשיות השבוע | *"מעין גנים" - מבט חסידי לפרשיות השבוע (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי) | ||
*"לחיות עם הזמן" - ביאורים | *"לחיות עם הזמן" - ביאורים בליקוטי שיחות (5 כרכים; עריכה: דב ליברמן) | ||
*"תורת חיים" - קובץ גליונות | *"עמודיה שבעה" - חלוקת הפרשות באור פנימי (5 כרכים; עריכה: ישראל כ"ץ ואיתיאל גלעדי) | ||
*"אני לדודי ודודי לי | *"שעשועים יום יום" - עיונים בפרשת השבוע דבר יום ביומו (3 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי וישראל כ"ץ) | ||
*"תום ודעת" - מאמרים לחדשים | *"תורת חיים" - קובץ גליונות חודשיים מהשנים תשנ"ח - תש"ס | ||
*"וכמטמונים תחפשנה" | *"אני לדודי ודודי לי" - פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה (עריכה: ישראל אריאל) | ||
*"תום ודעת" - מאמרים לחדשים אלול ותשרי (עריכה: ישראל אריאל) | |||
*"וכמטמונים תחפשנה" - מטמוני ספירת העומר לאור החסידות (2 כרכים; עריכה: ישראל אריאל) | |||
*"פורים לנו" - מאמרי התבוננות על [[פורים]] (עריכה: ישראל אריאל) | |||
*"הנרות הללו" מאמרי התבוננות לימי החנוכה (עריכה: ניר מנוסי) | |||
*"הזמן הפנימי" - זמני השנה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי) | |||
*"הממד הפנימי" - פרשת השבוע לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי) | |||
*"סודות מן הסדר" - הגדה של פסח ב[[פרד"ס]] התורה (עריכה: הרב יוסף פלאי) | |||
'''תורת הנפש''' | |||
*"לב לדעת" - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות | *"לב לדעת" - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות | ||
*"הנפש" - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה | *"הנפש" - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה (עריכה: איתיאל גלעדי ונעם שפירא) | ||
*"להפוך את החושך לאור" - | *"להפוך את החושך לאור" - קבלה ופסיכולוגיה (עריכה: איתיאל גלעדי) | ||
*"אמונה ומודעות" - כח האמונה, האמונה במעגל השנה, עיקרי האמונה בפנימיות התורה | *"אמונה ומודעות" - כח האמונה, האמונה במעגל השנה, עיקרי האמונה בפנימיות התורה | ||
*"נפש בריאה" - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות | *"נפש בריאה" - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות | ||
*"לחיות במרחב אלוקי" - | *"לחיות במרחב אלוקי" - קבלה והתבוננות (עריכה: איתיאל גלעדי) | ||
*"הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית | *"הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית (עריכה: איתיאל גלעדי) | ||
*"מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה | *"מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה (עריכה: משה גנוט) | ||
*"אוצר הנפש" | *"אוצר הנפש" - תמלול שיעורים של הרב גינזבורג בתורת הנפש (3 כרכים; עריכה: עודד מזרחי) | ||
'''עניני ציבור''' | |||
*"מלכות ישראל" - מצוות הציבור, העם והארץ; מלכות, מלך וסנהדרין; מלחמות ומקדש (3 כרכים) | |||
*"מלכות ישראל" | *"בעתה אחישנה" - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו (עריכה: איתיאל גלעדי) | ||
*"בעתה אחישנה" - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו | *"תיקון המדינה" - מצע מעשי על פי הקבלה (עריכה: איתיאל גלעדי) | ||
*"תיקון המדינה" - מצע מעשי על פי הקבלה | *"רוחו של משיח" - התקופה בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל) | ||
*"רוחו של משיח" - התקופה בראי החסידות | *"מלך ביפיו" - הגואל בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל) | ||
*"מלך ביפיו" - הגואל בראי החסידות | *"שלשה כתרים" - עיונים בנגלה ובפנימיות בענייני שופטים, מלך וכהן גדול וביחסים ביניהם (עריכה: ישראל אריאל) | ||
*"קומי אורי" - פרקי מאבק ותקומה | *"קומי אורי" - פרקי מאבק ותקומה (עריכה: איתיאל גלעדי) | ||
*"וממנה יושע" - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו | *"וממנה יושע" - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו ישראל אריאל) | ||
*"צו השעה: טיפול שורש" - עיונים בנושאים שהזמן-גרמא על פי פנימיות התורה (עריכה: איתיאל גלעדי)}} | |||
*"צו השעה | |||
=== [[אנגלית]] === | === [[אנגלית]] === | ||
{{טורים|תוכן= | |||
*"The Hebrew Letters" | *"The Hebrew Letters" | ||
*"The Mystery of Marriage" | *"The Mystery of Marriage" | ||
| שורה 127: | שורה 160: | ||
*"Rectifying the State of Israel" | *"Rectifying the State of Israel" | ||
*"Consciousness and Choice" | *"Consciousness and Choice" | ||
*"Kabbalah and Meditation for the Nations" | *"Kabbalah and Meditation for the Nations"}} | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
;בניו | ;בניו | ||
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[שליח]] הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]]. | *הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[שליח]] הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]]. | ||
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[ר"מ]] | *הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[ר"מ]] בישיבת חב"ד "נחלת שבעה", מלמד בגן חב"ד "קריית משה" ב[[ירושלים]]. | ||
;חתניו | ;חתניו | ||
*הרב שניאור זלמן פבזנר, נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | *הרב שניאור זלמן פבזנר, נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. | *הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. | ||
*הרב אריה בלוך, שליח הרבי | *הרב [[אריה ברוך בלוך]], שליח הרבי [[פאולו]], [[ברזיל]]. | ||
*הרב [[מנחם מענדל נחשון]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)| | *הרב [[מנחם מענדל נחשון]], ראש [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית]]. | ||
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן ( | *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]], רב קהילת חב"ד ומשפיע ראשי ב[[תומכי תמימים פתח תקווה|תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]]. | ||
*הרב שי הרמתי, | *הרב [[שי הרמתי]], משלוחי הרבי ב[[יצהר]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים יצהר]]. | ||
*הרב מרדכי פריימן. | *הרב מרדכי פריימן, מחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד ראשון לציון]]. כפר חב"ד. | ||
*הרב יהודה | *הרב [[יהודה לייב וייסגלס]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] ועורך תורני, כפר חב"ד. | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56306 | * [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1X8FmHdQgeBfcEWHr5MnhBrgoZODBS9Fy נאומו בכינוס פעילים, תשס"ט] | ||
* 2 מכתבים מהרבי בפרסום ראשון, בתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20דיקשטיין3.pdf תשורה מנישואי נכדתו] {{PDF}} | |||
*[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 כתב האישום - תרגיל פוליטי] [[שבועון בית משיח]] גליון 418 ע' 57 | |||
*[http://www.beismoshiachmagazine.org/articles/messianic-consciousness-after-gimmel-tammuz.html תודעה משיחית לאחר ג' תמוז] [[שבועון בית משיח]] (באנגלית) גליון 932 | |||
*שרה גל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56306 המלאך, המקובל, אימת השב"כ ● פרופיל], עיתון 'בקהילה' {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גינזבורג יצחק פייביש}} | {{מיון רגיל:גינזבורג יצחק פייביש}} | ||
[[קטגוריה: חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]] | [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סגל]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קמניץ]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:44, 23 באוגוסט 2024
הרב יצחק פייוויש גינזבורג (מכונה גם "המלאך"; יליד שנת תש"ה), הינו רב המשתייך לחסידות חב"ד אך מתאפיין בשיטה ייחודית ושונה מהמקובל בחב"ד ומרבית תלמידיו אינם נמנים על חסידי חב"ד. הרב בקיא בתורת הקבלה, ונחשב לאחד מגדולי מורי הקבלה והחסידות בדורנו[1]. עומד בנשיאות התנועות "גל עיני" ו"דרך חיים" וכן בראש "בית הספר לתורת הנפש". הישיבות עוד יוסף חי ותום ודעת עומדות תחת נשיאותו.
הרב גינזבורג חתום על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח[2].
תולדות חיים
נולד בארצות הברית בכ"ח מרחשון תש"ה לאביו שמשון יעקב, ואמו בריינה מלכה. בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה. חזר בתשובה בגיל 14 בפילדלפיה שבארצות הברית. בשנת תשכ"ה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת קמניץ בירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים חזר לירושלים, והיה, יחד עם חותנו לעתיד, הרב משה צבי סגל, בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי חסידות חב"ד. באותה שנה ביקר אצל הרבי ושהה אצלו מספר חודשים.
למד במשך תקופה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ואף זכה לשמש את המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן לפני פטירתו[3].
כשחזר לארץ התחתן עם רעייתו מרת רוממיה בתו של הרב משה צבי סגל, והחל ללמד גמרא, שולחן ערוך וחסידות לקבוצת תלמידים בכפר חב"ד ולאחר מכן התמנה להיות ראש ישיבת "שובה ישראל" בירושלים.
עד לנסיגת צה"ל מקבר יוסף בשכם ב"אינתיפאדת אל אקצא" (תשס"א) שימש כראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש הכולל ביריחו, כוללים אלו ועוד שני כוללים נוספים קיבלו את נשיאותו של הרבי. כיום, הישיבה והכולל נמצאים ביישוב יצהר. בחלוקת דולרים בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב עבר יהודי שסיפר שיש לו כולל על טהרת הקודש בשם 'עוד יוסף חי'. הרבי פנה אל המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ושאלו "עוד יוסף חי?! הרי ישנו עוד..." המזכיר השיב שיש את ישיבתו של הרב יצחק גינבורג ושזו ישיבה שונה והרבי הגיב "אבל 'עוד יוסף חי' נהיה שם דבר בכל ארץ ישראל!"[4].
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
כיום מתגורר בכפר חב"ד על פי הוראת הרבי ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו ומרצו לקיום הוראת הרבי אליו מימי אלול תשמ"א: "..נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה"[5] - על ידי כתיבת ספרים בקבלה וחסידות הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי תנועת "גל עיני" אותה הקים.
רבים מגיעים לביתו להתייעץ איתו בנושאים שונים.
עומד בנשיאות מוסדות חינוך רבים, וביניהם: ישיבת וכולל "עוד יוסף חי" ביצהר בראשות הרב יצחק שפירא, ישיבה קטנה תות"ל "תום ודעת" בירושלים בראשות הרב אפרים ארנברג, תלמוד תורה "תורת חיים", ובית ספר ותיכון לבנות "יעלת חן".
פעילות ציבורית ותורנית
שיעורים
הרב גינזבורג מוסר שיעורים בחסידות בכל רחבי הארץ. מספר שיעורים קבועים במשך השנה, בהם שיעורים שנתיים, חודשיים ושבועיים. בין שיעוריו המפורסמים ניתן למנות:
שיעורים שהתקיימו במאמרי חסידות לרגל ציון מספר שנים לאמירתם. לדוגמה: בשנת תשע"ב מסר שיעור קבוע בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד בהמשך תער"ב של הרבי הרש"ב, ובשנת תשע"ה מסר בכולל בכפר חב"ד שיעורים בהמשך המאמרים תש"ה - תש"ו של אדמו"ר הריי"צ.
שיעור שנתי בישיבת תות"ל רמת אביב בליל פורים דפרזות ובביתו בסעודת פורים ושיעור שנתי בהילולת ר' מנחם מענדל מויטבסק בבית חב"ד בטיילת בטבריה הסמוך לציון בא' אייר.
שיעור קבוע בליל שבת ובבוקר יום השבת, נכון לשנת תשפ"ד השיעור בליל שבת הוא בספר כתר שם טוב, ובבוקר יום השבת בספר אהבת שלום (לרבי מנחם מענדל מקוסוב), שיעור קבוע נוסף הוא שיעור עיון ברמב"ם היומי. השיעורים מועלים לרשת (בערוץ יוטיוב בשם גל עיני - השער לפנימיות התורה), וחלקם מעובד ומשוכתב לחוברות 'עלון נפלאות'.
סגנונו
שיעוריו וספריו העוסקים בתורת החסידות מתאפיינים בסגנון מיוחד. בין השאר, בספריו מתמקד בעיקר על ביאור חלק הקבלה שבתורת חסידות חב"ד, פעמים רבות מסביר עניינים באופן של פרצוף - ביאור נושא לפי התאמת תכונות הנושא לכל ספירה מעשר הספירות. בספריו מצביע על חיבור בין המדע לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות, ומבאר עניינים חברתיים על פי השקפה תורנית. כמו כן הוא משתמש רבות בגימטריאות.
השקפתו בנושאים פוליטיים
בשנת תשנ"ד, לאחר פורים בו ארע הטבח במערת המכפלה, על ידי ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהסכמת הרבי (בנו, הרב חיים יוסף גינזבורג, שלמד אז בקבוצה, התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה [דרוש מקור]). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה . . הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"[6].
בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. אך הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו.
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות גישתו ביחס למדינה הקצינה. הוא אמר: "יש לעקר את הרוח הציונית . . את בית המשפט. עלינו לשבר . . את הממשלה - ממשלת שמאל או ימין - עלינו למגר"[7]
בחודש אב תש"ע הוזמן לחקירה אצל היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים על ההסכמה שנתן לספר "תורת המלך"[8].
בשנת תשע"א הקים תנועה פוליטית בשם "דרך חיים", והוא עומד בראשה.
בית הספר לתורת הנפש
בשיעוריו ובספריו מרבה להתעסק בהשפעתה של תורת החסידות על נפש האדם. במסגרת זו הוקם מוסד לימודים בשם 'בית הספר לתורת הנפש' (נקרא גם בשם 'מכללת תורת הנפש') המתמקד בפסיכולגיה יהודית. במוסד מועברים קורסים לגברים ונשים (בנפרד) בכל רחבי הארץ. מנהל בית הספר הוא הרב נעם שפירא.
שיטת הטיפול במוסד מבוססת על תכנים מספר התניא[9] ועל הליך הנקרא: 'הכנעה', 'הבדלה', ו'המתקה', הרב גינזבורג הוציא מערך טיפולי מתורה של הבעש"ט העוסקת בבירור ניצוצות שנפלו לקליפות ובהמתקת הגבורות בשרשם[10], ראשיתו של המהלך מוכנה 'הכנעה' והיא מנמיכה את התדמית העצמית של האדם, על ידי הנמכת התדמית ניתן ליצור 'הבדלה' מהבעיה ממנה הוא סובל, ומכך להגיע ל'המתקה' - מבט חיובי על הבעיה וראיית הצדדים הטובים הטמונים בה[11].
דגש נוסף הניתן במוסד הוא מתן כלים לרכישת אמפתיה ואהבה בין המטפל למטופל.
ניגונים
מלמד ניגוני חב"ד רבים ועתיקים שלמד בצעירותו מהחסיד ר' אליהו לייב ריבקין מכפר חב"ד, צאצא של בעל המנגן של אדמו"ר הזקן. כמו כן הלחין בעצמו מאות ניגונים, בין השאר לקראת י"א ניסן מלחין בכל שנה ניגון לפרק של הרבי בתהלים.
עד כה יצאו לאור כ-30 תקליטים מניגוניו.
ביקורת
סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינם מקובלים בקרב רובם של חסידי חב"ד. בנוסף, מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי ויש מהם שאף רואים בו את נשיא הדור והמשיח שבדור[12].
ספריו
עברית
קבלה וחסידות
- "סוד הוי' ליראיו" - מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות,
- "אשא עיני" - מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה'
- "שערי אהבה ורצון" - מאמרי התבוננות במהות האהבה והרצון בנפש האדם ובשרשם למעלה
- "שיעורים בספר סוד הוי' ליראיו" - סדרה הכוללת שיעורים של הרב גינזבורג על הספר שכתב (4 כרכים; עריכה: שילה אופן)
- "אדמה שמים ותהום" - על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו (עריכה: ישראל אריאל)
- "כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "מבוא לקבלת האר"י" - יסודות קבלת האריז"ל לאור תורת החסידות (עריכה: דב ליברמן)
- "מבחר שיעורי התבוננות" - סדרה (28 כרכים) (עריכה: עמרם לידא)
- "חסדי דוד הנאמנים" - קבלת האריז"ל לאור החסידות (5 כרכים) (עריכה: עמרם לידא)
- "אותיות לשון הקדש" - הסבר הממדים הפנימיים של אותיות האלף-בית העברי (עריכה: מאיר קליין ואיתיאל גלעדי)
- "יין יצחק" על התורה - לקט משיעורי הרב גינזבורג (2 כרכים)
- "יין יצחק" על ספר התניא - לקט משיעורי הרב גינזבורג (עריכה: הרב שמואל יצחק גד יודייקין)
- "יין יצחק" על הגדה של פסח - לקט משיעורי הרב גינזבורג
- "מאמרי אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאורים" - הערות וביאורים על מאמרים של הרבי מליובאוויטש (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "שיעורים והתוועדויות" - סיכומי התוועדויות שלו (20 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
- "החכמה מאין תמצא" - חכמי המחקר האלקיים בראי תורת החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
- "עולמות" - שערים חדשים לתורה וחסידות (עריכה: ניר מנוסי; הוצאת ידיעות ספרים)
- "מציץ מן החרכים" - תובנות קצרות שנכתבו בטוויטר ובבלוג באנגלית, ותורגמו לעברית בידי ניר מנוסי ודוד הלל
- "שבעים פני חן" - 70 מאמרי התבוננות בסוד המלה חן
- "עץ פרי" - עיונים בהלכה ובפנימיות ההלכה (עריכה: הרב יוסף פלאי)
- "ושבתה הארץ" - שנת השמיטה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
- "ויצאה והיתה" - עיונים בנגלה ובפנימיות של מסכתות גיטין וקידושין (עריכה: הרב יוסף פלאי)
- "שערי תבונה" - שערי עיון והתבוננות בספר התניא (עריכה: מנחם מענדל אקסלרוד; הוצאת מעינותיך)
- "ענין התפלה וההתבוננות" - עבודת ההתבוננות במהלך הדורות (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "מגיד מראשית אחרית" - שני מאמרים של רבי הלל מפאריטש, עם קיצורים וביאורים מאת הרב גינזבורג
הבית היהודי
- "שכינה ביניהם" - שלום בית על פי תורת החסידות
- "ברית הנישואין" - פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות (עריכה: יונדב קפלון)
- "חתן עם הכלה" - עבודה "לשמה" בחיי הנישואין (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "מחול הכרמים" - על שידוכים, ברית, תשובה וגאולה (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "יין משמח" - מסתורי חתונה ונישואין (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
- "פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "אמנות החינוך" - עקרונות, מיומנויות ועצות מעשיות
- "אנכי והילדים" - 3 מאמרים על כחם של ילדי ישראל, מעובד לילדים ונוער (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "אהבה" - צמיחת הקשר בין איש ואשה (עריכה: ניר מנוסי)
- "באהלי צדיקים" - בנין הבית היהודי בהשראת גדולי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי)
תורה ומדע
- "איחוד התורה והמדע" - עם ניר מנוסי
- "רפואה שלמה" ("גוף נפש ונשמה") - קבלה ורפואה (עריכה: משה גנוט)
- "עיניך ברכות בחשבון" - עיונים בחשבון לפרשיות התורה (עריכה: משה גנוט)
- "נעשה אדם" - התבוננות פנימית בתיאוריית האבולוציה (עריכה: יהודה הרשקוביץ)
סיפורי צדיקים
- "אור ישראל" - סיפורים ממורנו הבעל שם טוב עם באור מעמיק של הרב גינזבורג (עריכה: עודד מזרחי ודב ליברמן)
תורה ומועדים
- "תשובת השנה" - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה
- "מעין גנים" - מבט חסידי לפרשיות השבוע (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
- "לחיות עם הזמן" - ביאורים בליקוטי שיחות (5 כרכים; עריכה: דב ליברמן)
- "עמודיה שבעה" - חלוקת הפרשות באור פנימי (5 כרכים; עריכה: ישראל כ"ץ ואיתיאל גלעדי)
- "שעשועים יום יום" - עיונים בפרשת השבוע דבר יום ביומו (3 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי וישראל כ"ץ)
- "תורת חיים" - קובץ גליונות חודשיים מהשנים תשנ"ח - תש"ס
- "אני לדודי ודודי לי" - פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה (עריכה: ישראל אריאל)
- "תום ודעת" - מאמרים לחדשים אלול ותשרי (עריכה: ישראל אריאל)
- "וכמטמונים תחפשנה" - מטמוני ספירת העומר לאור החסידות (2 כרכים; עריכה: ישראל אריאל)
- "פורים לנו" - מאמרי התבוננות על פורים (עריכה: ישראל אריאל)
- "הנרות הללו" מאמרי התבוננות לימי החנוכה (עריכה: ניר מנוסי)
- "הזמן הפנימי" - זמני השנה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
- "הממד הפנימי" - פרשת השבוע לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
- "סודות מן הסדר" - הגדה של פסח בפרד"ס התורה (עריכה: הרב יוסף פלאי)
תורת הנפש
- "לב לדעת" - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות
- "הנפש" - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה (עריכה: איתיאל גלעדי ונעם שפירא)
- "להפוך את החושך לאור" - קבלה ופסיכולוגיה (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "אמונה ומודעות" - כח האמונה, האמונה במעגל השנה, עיקרי האמונה בפנימיות התורה
- "נפש בריאה" - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות
- "לחיות במרחב אלוקי" - קבלה והתבוננות (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה (עריכה: משה גנוט)
- "אוצר הנפש" - תמלול שיעורים של הרב גינזבורג בתורת הנפש (3 כרכים; עריכה: עודד מזרחי)
עניני ציבור
- "מלכות ישראל" - מצוות הציבור, העם והארץ; מלכות, מלך וסנהדרין; מלחמות ומקדש (3 כרכים)
- "בעתה אחישנה" - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "תיקון המדינה" - מצע מעשי על פי הקבלה (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "רוחו של משיח" - התקופה בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
- "מלך ביפיו" - הגואל בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
- "שלשה כתרים" - עיונים בנגלה ובפנימיות בענייני שופטים, מלך וכהן גדול וביחסים ביניהם (עריכה: ישראל אריאל)
- "קומי אורי" - פרקי מאבק ותקומה (עריכה: איתיאל גלעדי)
- "וממנה יושע" - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו ישראל אריאל)
- "צו השעה: טיפול שורש" - עיונים בנושאים שהזמן-גרמא על פי פנימיות התורה (עריכה: איתיאל גלעדי)
אנגלית
- "The Hebrew Letters"
- "The Mystery of Marriage"
- "Transforming Darkness into Light"
- "Body, Mind and Soul"
- "Living in Divine Space"
- "The Art of Education"
- "Anatomy of the Soul"
- "What You Need to Know About Kabbalah"
- "Awakening the Spark Within"
- "A Sense of tha Supernatural"
- "Rectifying the State of Israel"
- "Consciousness and Choice"
- "Kabbalah and Meditation for the Nations"
משפחתו
- בניו
- הרב חיים יוסף גינזבורג - שליח הרבי וראש ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
- הרב מנחם מענדל גינזבורג - ר"מ בישיבת חב"ד "נחלת שבעה", מלמד בגן חב"ד "קריית משה" בירושלים.
- חתניו
- הרב שניאור זלמן פבזנר, נו"נ בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- הרב מנחם מענדל הענדל, מנהל מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח.
- הרב אריה ברוך בלוך, שליח הרבי פאולו, ברזיל.
- הרב מנחם מענדל נחשון, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית.
- הרב מנחם מענדל פרידמן, רב קהילת חב"ד ומשפיע ראשי בתומכי תמימים פתח תקווה.
- הרב שי הרמתי, משלוחי הרבי ביצהר וראש ישיבת תומכי תמימים יצהר.
- הרב מרדכי פריימן, מחנך בתלמוד תורה חב"ד ראשון לציון. כפר חב"ד.
- הרב יהודה לייב וייסגלס, ר"מ בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון ועורך תורני, כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- נאומו בכינוס פעילים, תשס"ט
- 2 מכתבים מהרבי בפרסום ראשון, בתוך תשורה מנישואי נכדתו
- כתב האישום - תרגיל פוליטי שבועון בית משיח גליון 418 ע' 57
- תודעה משיחית לאחר ג' תמוז שבועון בית משיח (באנגלית) גליון 932
- שרה גל, המלאך, המקובל, אימת השב"כ ● פרופיל, עיתון 'בקהילה'
הערות שוליים
- ↑ כך נכתב פעמים בגב חלק מספריו.
- ↑ החתימה ממוקמת בשורה החמישית, חתימה רביעית מימין, צילום חתימתו
.
- ↑ על פי עדותו בשבת פרשת וארא תשפ"ד בשיעור במאמר באתי לגני - אהבת שלום (ראה וידאו 'חזרה על שיעורי שבת וארא הרב איתיאל גלעדי' דקה 1:42:08), ראה גם בעלון נפלאות לפרשת בא תשפ"ד ע' 22 אנקדוטה ששמע מר' שלמה חיים בעת ששימש אותו.
- ↑ דברי משיח חלק ג' ע' 190-191
- ↑ צילום המכתב - עמוד 8
- ↑ הרב יצחק גינזבורג, ברוך הגבר, עמ' 28
- ↑ הרב יצחק גינזבורג, קומי אורי, עמ' ח'
- ↑ הרב יצחק גינזבורג נחקר במשטרה.
- ↑ עדותו של הרב נעם שפירא מנהל בית הספר במהלך שיעור בשם 'תורת הנפש - פסיכולוגיה יהודית: כן לקבל, לא להשלים / הרב נעם שפירא' דקה 2:59: "והספר הבסיסי שאנו מתבססים - מתייחסים אליו הוא הספר התניא".
- ↑ כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) אות כ"ח.
- ↑ המהלך מוסבר רבות בשיעוריו של הרב גינזבורג, ובמיוחד בספר 'להפוך את החושך לאור, קבלה ופסיכולוגיה' בעריכת משה וישנבסקי, ובחלקים מהספר 'אשא עיני'.
- ↑ בקרב תלמידיו נפוצות התנהגויות של חסידים כלפי רבם: תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו. ראו לדוגמה וידאו 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' בו נצפית (בתחילת הסרטון) בתו הקטנה של אחד מהתלמידים שואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב.
