ברכת אלקי נשמה: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | |||
{{ | |כותרת=אֱלֹקַי נְשָׁמָה | ||
|רוחב=30% | |||
|תוכן=אֱלֹקַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא: כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱ־לֹהַי וֵא־לֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל-הַנְּשָׁמוֹת: {{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים: | |||
|מקור= | |||
|ניקוד=כן}} | |||
ברכת '''אלקי נשמה''' היא ברכה מ[[ברכות השחר]], הברכה הראשונה שנאמרת בסדר ברכות השחר (מלבד ברכת אשר נטילת ידים ואשר יצר). | |||
==משמעות הברכה== | ==משמעות הברכה== | ||
בכתבי האר"י מבואר כי ברכה זו מכוונת כנגד חמשת חלקי הנשמה. "אתה בראת" כנגד חלק הנשמה שבבריאה, אתה יצרתה - כנגד חלק ה[[רוח]] שביצירה, ו"אתה נפחת בי" כנגד חלק הנפש שב[[עשיה]]. בתורת החסידות מוסיפים על כך כי "נשמה שנתת בי טהורה היא" מכוון כנגד החיה וה[[יחידה]] שאין בהם פגם. | בכתבי האר"י מבואר כי ברכה זו מכוונת כנגד חמשת חלקי הנשמה. "אתה בראת" כנגד חלק הנשמה שבבריאה, אתה יצרתה - כנגד חלק ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] שביצירה, ו"אתה נפחת בי" כנגד חלק הנפש שב[[עשיה]]. בתורת החסידות מוסיפים על כך כי "נשמה שנתת בי טהורה היא" מכוון כנגד החיה וה[[יחידה]] שאין בהם פגם. | ||
בנוגע לכך מבואר שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת [[נברא]], ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}. | בנוגע לכך מבואר שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת [[נברא]], ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}. | ||
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | ||
==טעם הברכה== | ==טעם הברכה== | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי | ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי בעת [[לימוד תורה]], קיום [[מצוות]] ו[[תפילה]], צריך להיות ענין [[מסירות נפש]] לה'. כלומר, שהקשר לקב"ה יגבר על הקשר לעולם הזה, בדומה לאדם שנפטר ואין לו יותר קשר לגופו ולעולם הגשמי. אלא המצב הנכון הוא, שיהודי יתמסר לאותיות הקדושה או למצווה, כך שלא יתאחד עימן לחלוטין. בכדי לעורר זאת, תקנו לומר קודם התפילה את ברכת "אלוקי נשמה". בה אנו מזכירים כי הקב"ה הוא זה שמחייה אותנו, והוא עתיד גם להפסיק את חיות הגוף. אם כך, כל חיות הגוף היא רק מחיות אלוקית, ובעצם גם בעת החיים - הגוף שייך לה'. מכאן יכול יהודי להתבונן ולחוש כי עליו למסור נשפו לה' ולהתאחד עימו גם אתה, כיוון שזו האמת של חייו. | ||
התבוננות זו היא הכנה ל[[תפילה]] ולקיום ה[[מצוות]] במשך כל היום כולו. | |||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] מוכיח אדה"ז מנוסח ברכה זו, שנאמר בה "'''נשמה''' שנתת '''בי''' טהורה היא" כי ישנו הבדל בין האדם המדבר (בי) ובין הנשמה. דבר זה שונה אצל [[צדיק|צדיקים]], אצלם הנשמה היא בגילוי. לכן נשמות הצדיקים נקראות "אדם" וגופם נקרא "בשר אדם". | |||
אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: כשיהודי אומר את תפילת | ==אמירתה== | ||
אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי ב[[ניגון]] בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות [[האריז"ל]]{{מקור}}. | |||
{{תפילה}} | |||
[[קטגוריה:ברכות]] | [[קטגוריה:ברכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:30, 2 ביוני 2024
אֱלֹקַי נְשָׁמָה
|
|---|
|
אֱלֹקַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא: כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱ־לֹהַי וֵא־לֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל-הַנְּשָׁמוֹת: |
ברכת אלקי נשמה היא ברכה מברכות השחר, הברכה הראשונה שנאמרת בסדר ברכות השחר (מלבד ברכת אשר נטילת ידים ואשר יצר).
משמעות הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכתבי האר"י מבואר כי ברכה זו מכוונת כנגד חמשת חלקי הנשמה. "אתה בראת" כנגד חלק הנשמה שבבריאה, אתה יצרתה - כנגד חלק הרוח שביצירה, ו"אתה נפחת בי" כנגד חלק הנפש שבעשיה. בתורת החסידות מוסיפים על כך כי "נשמה שנתת בי טהורה היא" מכוון כנגד החיה והיחידה שאין בהם פגם.
בנוגע לכך מבואר שלמרות שנשמות ישראל הן חלק מעצמותו יתברך, וכמו שכתוב "חלק ה' עמו" - חלק משם הויה ברוך הוא, כדכתיב "ויפח באפיו נשמת חיים" ואיתא על זה בזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח" - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה הנשמה לרדת ולהתלבש בגוף הנברא, ירדה והשתלשלה בסדר השתלשלות, כדי להברא - ככל נברא שהוא יש מאין - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת נברא, ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם".
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות הנשמה - בחינת נר"ן שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים בתפילה ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "נשמה שנתת בי טהורה היא".
טעם הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליקוטי אמרים - פרק מ"א מבאר אדמו"ר הזקן כי בעת לימוד תורה, קיום מצוות ותפילה, צריך להיות ענין מסירות נפש לה'. כלומר, שהקשר לקב"ה יגבר על הקשר לעולם הזה, בדומה לאדם שנפטר ואין לו יותר קשר לגופו ולעולם הגשמי. אלא המצב הנכון הוא, שיהודי יתמסר לאותיות הקדושה או למצווה, כך שלא יתאחד עימן לחלוטין. בכדי לעורר זאת, תקנו לומר קודם התפילה את ברכת "אלוקי נשמה". בה אנו מזכירים כי הקב"ה הוא זה שמחייה אותנו, והוא עתיד גם להפסיק את חיות הגוף. אם כך, כל חיות הגוף היא רק מחיות אלוקית, ובעצם גם בעת החיים - הגוף שייך לה'. מכאן יכול יהודי להתבונן ולחוש כי עליו למסור נשפו לה' ולהתאחד עימו גם אתה, כיוון שזו האמת של חייו.
התבוננות זו היא הכנה לתפילה ולקיום המצוות במשך כל היום כולו.
בליקוטי אמרים - פרק כ"ט מוכיח אדה"ז מנוסח ברכה זו, שנאמר בה "נשמה שנתת בי טהורה היא" כי ישנו הבדל בין האדם המדבר (בי) ובין הנשמה. דבר זה שונה אצל צדיקים, אצלם הנשמה היא בגילוי. לכן נשמות הצדיקים נקראות "אדם" וגופם נקרא "בשר אדם".
אמירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמר אדמו"ר הריי"צ: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי בניגון בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות האריז"ל[דרוש מקור].