המשכן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ב"ה " ב־" ברוך הוא ") |
|||
| (26 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - המשכן|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - המשכן|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | ||
{{לעריכה}} | |||
[[קובץ:דגם המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם בגודל כמעט טבעי של המשכן, בסמוך לעיר [[אריאל]]]] | [[קובץ:דגם המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם בגודל כמעט טבעי של המשכן, בסמוך לעיר [[אריאל]]]] | ||
[[קובץ:המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשכן]] | [[קובץ:המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשכן]] | ||
'''המשכן''' (מכונה בתורה גם "אוהל מועד") הוא כינוי למקום המיוחד להשראת ה[[שכינה]] החל מהאוהל שהוקם על ידי [[עם ישראל]] ב[[מדבר]], ועד לבנייתו של [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. בו ניצב ארון העדות ובו הוקרבו הקרבנות. בעת נסיעת העם במדבר נסע המשכן יחד עמם ממקום למקום. | |||
==היסטוריה== | |||
{{להשלים}} | |||
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי [[משה רבינו]] במדבר. לאחר מכן כשנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן גלגולים רבים, בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן ב[[שילה]] שלוש מאות ששים ותשע שנה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון. | |||
'משכן שילה' על אף שהיה בנוי מקירות אבן, לא היה נחלה נצחית. [[חז"ל]] למדו על הפסוק {{ציטוטון|כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה}} - מנוחה זו שילה, נחלה זה [[ירושלים]]{{דרוש מקור}}. כלומר שהמשכן עדיין לא שימש כנחלה נצחית. | |||
בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. ב[[חסידות]] מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ[[דומם]] לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה[[צומח]] - קרשי המשכן, ועל ה[[חי]] - יריעות{{הערה|[[תורה אור]] תחילת פרשת ויגש.}}. | |||
בסוף ימי ה[[בית ראשון]], גנז המלך יאשיהו את ארון הברית במערות ומחילות שמתחת הר הבית, כדי שלא יפול ביד אויב, ומאז - וגם בימי [[בית שני]], לא היה הארון בקודש הקדשים. | ===הציווי על המשכן=== | ||
===איסוף הכספים ובניית המשכן וכליו=== | |||
{{הפניה לערך מורחב|כלי המקדש}} | |||
==מבנה המשכן== | |||
צורת ומידות המשכן היו דיוקן של ציור [[מעשה בראשית]] וציור [[גן עדן]]{{הערה|תיקוני זוהר תיקון יג.}}. | |||
===חצר המשכן=== | |||
הכניסה אל פנים המשכן הותרה למשרתי ה' בלבד, ואילו יתר העם הורשה להיכנס אך ורק אל חצרו. החצר, בה היו הכיור ומזבח העולה, הייתה בצורה [[מלבן|מלבנית]], אורכה (צפון ודרום) 100 אמה (כ-50 מטרים) ורוחבה 50 אמה. פתח החצר היה בצד המזרחי, מול פתח המשכן גופו, ואורכו 20 אמה. | |||
מלבד הפתח שהיה מכוסה במסך יקר יותר, החצר הייתה מוקפת קלעים עשויים שש משזר. לצורך קביעת הקלעים היו עמודים (מחומר לא ידוע) שמוקמו על אדני [[נחושת]], וכן ווים לעמודים, "חשוקיהם" (מעין חגורה. רש"י) עשויים [[כסף]] ויתדות נחושת, אך אופן החיבור אינו ברור כל צרכו. בצפון ובדרום היו עשרים עמודים, במערב עשרה, ובמזרח - 3 בכל צד מצדי הפתח, ועוד ארבעה עמודים עבור מסך הפתח. תיאור זה יצר קשיים רבים למפרשים, שהניחו כי כל קלע נפרש בין עמוד לעמוד. מהנחה זו נגררה הנחה נוספת - שבקצה כל רוח ובמרכזה עמד אחד העמודים - והובילה למסקנה כי בכל צד אורך עמדו 21 עמודים, ולא 20 כתיאור התורה. קושי זה הוביל למסקנות שונות בקרב הפרשנים והחוקרים - היו שטענו כי הכתוב אינו כפשוטו; ולחלופין, היו שפתרו את הקושי על ידי הנחה שהפתח לא עמד במרכז הרוח המזרחית. התנאי שהציבה הברייתא דמלאכת המשכן מסלק את כל הקשיים, הואיל והיא קובעת כי כל קלע יצא '''מחוץ''' לעמוד - שתי אמות ומחצה לכל כיוון. | |||
===המשכן גופו=== | |||
====מקומו בחצר==== | |||
מקומו של המשכן בתוך החצר אינו מצוין בתורה. בברייתא דמלאכת המשכן, נכתב שהמשכן היה בממדים של 30 אמות על 10 אמות, כאשר המרחק מגבול החצר בצפון, בדרום ובמערב היה 20 אמה, ובצד מזרח - 50. יוסף בן מתתיהו סבר כי המשכן שכן במרכזה של החצר, אך - בהתחשב בקיומם של הכיור ומזבח העולה - הדעה המקובלת, אף בקרב החוקרים, היא כדברי הברייתא. | |||
====מבנהו==== | |||
=====יריעות המשכן===== | |||
המשכן היה מבנה מסוג מיוחד, ששילב אוהל רגיל וסוכה שטוחה של קרשי עץ, מבנה שניתן לפירוק ולנשיאה. רבים מהמונחים הטכניים בתיאור המשכן (הן חומרי הבנייה, הן הפעולות הטכניות הדרושות להרכבתו והן בהיבט המידות המלאות של המשכן וחלקיו) אינם ברורים מפשוטו של מקרא. נסקור תחילה את תיאור התורה עצמה, ולאחר מכן נפנה לדברי הפרשנים והחוקרים. | |||
המשכן, במובנו הצר של שם זה (היינו, האוהל הפנימי), היה עשוי עשר יריעות ארוגות מחומרים יקרים. כל יריעה הייתה באורך 28 אמות וברוחב 4 אמות. כל חמש יריעות חוברו יחד למחברת אחת ברוחב 20 אמה, ובמקום החיבור של כל שתי מחברות נעשו 50 לולאות לכל אחת, מחוברות בקרסי [[זהב]]. מכאן ש-5 אמות משטח היריעות המחוברות נותרו בכל צד וישנן שתי אפשרויות לתאר זאת. אפשרות אחת כי היריעות השתלשלו אנכית לאורך הדפנות. אפשרות נוספת כי שארית רוחב היריעות נמתחו אלכסונית וחוברו בחבלים אל הקרקע ושמשו לייצוב המשכן ויציבותו הסטטית. | |||
על גבי מערכת זו, המכונה משכן, הייתה מערכת נוספת של 11 יריעות מצמר עיזים, שנקראת "אוהל על המשכן". רוחב יריעה כזו היה זהה לרוחב יריעות המשכן (4 אמות), אך אורכן היה גדול יותר ב-2 אמות והגיע ל-30 אמות היריעה. באמצעות קרסי נחושת חוברו היריעות לשתי מחברות - אחת של 5 יריעות ואחת של 6. תפקיד היריעה ה-11 נועד להיות כעודף ("סרח") על המשכן. למיקומו של העודף קיימים שני תיאורים סותרים, וכפי שנראה בהמשך נחלקו הפרשנים ביישובם. | |||
למערכת אוהל המשכן שימשו עורות אילים מאדמים כמכסה, וכמערכת רביעית ועליונה שימשו עורות תחשים - מונח שלא נתברר כל צרכו. מידותיהם של שני מכסים עליונים אלה לא ניתן בתיאור התורה. | |||
=====האוהל===== | |||
המשכן עצמו היה עשוי קרשים מעצי שיטה, מצופים זהב. כל קרש עמד על שני אדני כסף וחובר למשנהו בבריחים המצופים גם הם זהב. אורך כל קרש היה עשר אמות, ורוחבו אמה וחצי. בצדדי האורך (צפון ודרום) חוברו עשרים קרשים, ואורך המבנה הגיע ל-30 אמה (10 אמות פחות מאורך היריעות). באשר לרוחב המשכן, בפשט המקרא התמונה ברורה פחות. התורה מציינת כי בצד מערב חוברו שישה קרשים וכן שני קרשים נוספים העשויים "לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם". במסורת מקובל כי הרוחב היה עשר אמות{{הערה|רש"י שמות כו, כג. ומסכת שבת צח, ב}}. ישנה מחלוקת אם קרשי המשכן היו בחתך מלא או שהיו חלולים. | |||
{{הפניה לערך מורחב|קודש הקודשים}} | |||
המשכן עצמו היה מחולק לשני חלקים – ה[[קודש]] ו[[קודש הקודשים]], וביניהם הפרידה [[הפרוכת|פרוכת]] שעשויה מאותו אריג משובח כמו זה של יריעות המשכן. הקודש היה מוקד העבודה המרכזי ובו מוקמו מנורת הזהב, [[שולחן לחם הפנים]] ומזבח הקטורת; ואילו בקודש הקודשים הונח [[ארון הברית]] לבדו. הפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים ניתנה, באמצעות ווי זהב, על ארבעה עמודי שיטים מצופים זהב, העומדים על אדני כסף. לגבי '''גג''' המשכן, מתואר כי הפרוכת מוקמה תחת קרסי המשכן, אך מקום זה אינו ניתן לחישוב מפשוטו של מקרא, וממילא לא נתבהר חלקם היחסי של הקודש וקודש הקודשים בתוך האוהל. | |||
במקביל לארבעת עמודי הפרוכת, עמדו בפתח המשכן חמישה עמודים, עשויים גם הם עצי שיטים מצופים זהב, אך בניגוד לאדני הכסף של עמודי הפרוכת, עמדו אלה על אדני נחושת בלבד. גם האריג של מסך הפתח נפל באיכותו מזה של הפרוכת, ודמה לזה של מסך שער החצר. | |||
על גבי מבנה קרשים זה נפרשו המחברות. התורה אינה מתארת זאת במפורש, אך על פי חישובי האורכים, וכן על פי הלשון הנקוטה לגבי המשכן - "פרישׂה" (ולא "נטייה") - צורת האוהל עצמו הייתה של סוכה שטוחה, ולא של אוהל טיפוסי הנטוי במשופע. | |||
====חומרי הבניה==== | |||
חומרי הבנייה שנצרכו להקמת המשכן והכנת כליו היו רבים ומגוונים. העיקרון המשתמע מתיאורי התורה הוא, כי ככל שמתקרבים לחלקים הפנימיים של המקדש, כך עולה רמת החומרים המצויים בו - הן [[מתכת|מתכות]] והן אריגים. בקודש הקודשים, לדוגמה, המתכת היחידה הקיימת היא זהב, למעט אדני הקרשים והעמודים העשויים כסף. בקודש, לעומת זאת, רמת החומרים יורדת, ובהתאמה - אדני העמודים עשויים נחושת, שהיא המתכת הטיפוסית של חצר המשכן, שם נמצא כסף רק בחלקי חיבור מסוימים, כגון ווי העמודים וקרסי היריעות. | |||
באותו אופן, כל אריגי המשכן עשויים שש משזר, אך בעוד קלעי החצר עשויים שש משזר פשוט, מסכי החצר והמשכן היו עשויים "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם", ואילו יריעות המשכן והפרוכת היו עשויות "שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב". | |||
===חנוכת המשכן=== | |||
===המשכן כמרכז החיים היהודים=== | |||
בעת חנייתם של בני ישראל במדבר המשכן היה ממוקם במרכז המחנה וסביבו חנה העם בסדר מסודר. הלוויים והכהנים חנו סביב למשכן ובסמוך אליו, ובמעגל רחב יותר חנו שנים עשר השבטים שלושה לכל צד. | |||
מחנה ישראל התחלק באופן כללי לשלושה: מחנה ישראל, מחנה לוויה ומחנה שכינה. מחנה שכינה הוא המשכן, מן הקלעים ולפנים ונאסר על כל הטמאים לסוגיהם להיכנס אליו. | |||
===לאחר הכניסה לארץ=== | |||
==בתורת החסידות== | |||
פנימיות הכוונה של [[הקב"ה]] ב[[בריאת העולמות]] היא שהעולם יהיה [[דירה בתחתונים]], ודבר זה בא לידי ביטוי בעיקר על ידי [[המקדש]], שבו השראת ה[[שכינה]]. | |||
על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אמרו [[חז"ל]]: "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם", והכונה היא בתוך כל אחד מישראל, כלומר שמהמשכן נמשכת השכינה לכל ישראל. ועל ידי המשכת השכינה מהמשכן לישראל, נמשכת השכינה גם לכל הבריאה כולה. | |||
במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: [[עזרת הנשים (בית המקדש)|עזרה]], [[עזרת ישראל|קודש]] ו[[קודש הקדשים]]. | |||
בעזרה עמד [[המזבח החיצון]] שעליו הקריבו [[קרבנות]]. בקודש עמד [[המזבח הפנימי]] שעליו הקטירו [[קטורת]]. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | |||
עיקר השראת השכינה והתגלות ה[[עצמות]] במקדש - הייתה בקודש הקדשים במקום הארון, ולכן נראה בו הנס ש"[[מקום הארון אינו מן המדה]]" - "[[נמנע הנמנעות]]". | |||
בסוף ימי ה[[בית ראשון]], גנז המלך [[יאשיהו]] את ארון הברית במערות ומחילות שמתחת [[הר הבית]], כדי שלא יפול ביד אויב, ומאז - וגם בימי [[בית שני]], לא היה הארון בקודש הקדשים. | |||
עשית דירה לו יתברך בתחתונים על ידי המקדש היא בשלושה שלבים: | עשית דירה לו יתברך בתחתונים על ידי המקדש היא בשלושה שלבים: | ||
| שורה 28: | שורה 91: | ||
ואף על פי שגם עפר המשכן ([[דומם]]) הוא חלק מהמשכן, וכפי המובן גם מהציווי - "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן וגו'" - דבר המוכיח שגם בעפר ה[[דומם]] של המשכן ישנה קדושה וסגולה רוחנית, אבל מכל מקום זה רק החלק הטפל שבמשכן, ואילו עיקרו של המשכן היה מסוג ה[[צומח]] והחי. | ואף על פי שגם עפר המשכן ([[דומם]]) הוא חלק מהמשכן, וכפי המובן גם מהציווי - "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן וגו'" - דבר המוכיח שגם בעפר ה[[דומם]] של המשכן ישנה קדושה וסגולה רוחנית, אבל מכל מקום זה רק החלק הטפל שבמשכן, ואילו עיקרו של המשכן היה מסוג ה[[צומח]] והחי. | ||
דבר נוסף בענין אהל מועד - היותו דירת ארעי ולא קבע, וכמו שכתב "ואהיה מתהלך באהל", שאף על פי שבשעה שהוקם המשכן | דבר נוסף בענין אהל מועד - היותו דירת ארעי ולא קבע, וכמו שכתב "ואהיה מתהלך באהל", שאף על פי שבשעה שהוקם המשכן הייתה בו השכינה אפילו בעפר המשכן, וכנ"ל, אך מכל מקום משפורק המשכן -בנסוע המחנה- לא נשארה קדושה בקרקע זו, והרי היא ככל המדבר הגדול והנורא כו'. | ||
ומזה הראיה, שבמשכן עדיין לא חדרה השכינה לפנימיות ועצם החומר. | ומזה הראיה, שבמשכן עדיין לא חדרה השכינה לפנימיות ועצם החומר. | ||
| שורה 40: | שורה 103: | ||
אפילו בזמן הזה כאשר אומות העולם מקיימים שם בית עבודה זרה ושעירים ירקדו שם רח"ל, בכל זאת נשאר המקום בקדושתו, ואין בכחם של רשעי האומות לסלק ח"ו את הקדושה מהר הבית. | אפילו בזמן הזה כאשר אומות העולם מקיימים שם בית עבודה זרה ושעירים ירקדו שם רח"ל, בכל זאת נשאר המקום בקדושתו, ואין בכחם של רשעי האומות לסלק ח"ו את הקדושה מהר הבית. | ||
==מקורות לעיון | ==מקורות לעיון== | ||
[[תורה אור]] מג. ג', [[לקוטי שיחות]] חלק ו' 18, חלק ח' 26, חלק ט' 62, חלק כ"ד ראה א. | |||
[[ | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''בצלאל בונה המשכן''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בצלאל. [[שבועון בית משיח]] [[כ"ד אדר]] [[תש"פ]] עמוד 8 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.beit-hamikdash.co.il/siyur_virtualy_4.html סיור וירטואלי במשכן בתלת מימד]- מתוך אתר בית המקדש | |||
*'''[https://col.org.il/news/129383 מנין היו להם עצי-שיטים במדבר? | הרב יחזקאל סופר]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
*הרב מנחם פוזנר, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4716428 15 עובדות שצריך לדעת על המשכן]''' באתר {{בית חב"ד (אתר)|}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:חומש שמות]] | [[קטגוריה:חומש שמות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:12, 28 ביולי 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
המשכן (מכונה בתורה גם "אוהל מועד") הוא כינוי למקום המיוחד להשראת השכינה החל מהאוהל שהוקם על ידי עם ישראל במדבר, ועד לבנייתו של בית המקדש בירושלים. בו ניצב ארון העדות ובו הוקרבו הקרבנות. בעת נסיעת העם במדבר נסע המשכן יחד עמם ממקום למקום.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי משה רבינו במדבר. לאחר מכן כשנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן גלגולים רבים, בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן בשילה שלוש מאות ששים ותשע שנה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון.
'משכן שילה' על אף שהיה בנוי מקירות אבן, לא היה נחלה נצחית. חז"ל למדו על הפסוק "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" - מנוחה זו שילה, נחלה זה ירושלים[דרוש מקור]. כלומר שהמשכן עדיין לא שימש כנחלה נצחית.
בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מדומם לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על הצומח - קרשי המשכן, ועל החי - יריעות[1].
הציווי על המשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
איסוף הכספים ובניית המשכן וכליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כלי המקדש |
מבנה המשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
צורת ומידות המשכן היו דיוקן של ציור מעשה בראשית וציור גן עדן[2].
חצר המשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכניסה אל פנים המשכן הותרה למשרתי ה' בלבד, ואילו יתר העם הורשה להיכנס אך ורק אל חצרו. החצר, בה היו הכיור ומזבח העולה, הייתה בצורה מלבנית, אורכה (צפון ודרום) 100 אמה (כ-50 מטרים) ורוחבה 50 אמה. פתח החצר היה בצד המזרחי, מול פתח המשכן גופו, ואורכו 20 אמה.
מלבד הפתח שהיה מכוסה במסך יקר יותר, החצר הייתה מוקפת קלעים עשויים שש משזר. לצורך קביעת הקלעים היו עמודים (מחומר לא ידוע) שמוקמו על אדני נחושת, וכן ווים לעמודים, "חשוקיהם" (מעין חגורה. רש"י) עשויים כסף ויתדות נחושת, אך אופן החיבור אינו ברור כל צרכו. בצפון ובדרום היו עשרים עמודים, במערב עשרה, ובמזרח - 3 בכל צד מצדי הפתח, ועוד ארבעה עמודים עבור מסך הפתח. תיאור זה יצר קשיים רבים למפרשים, שהניחו כי כל קלע נפרש בין עמוד לעמוד. מהנחה זו נגררה הנחה נוספת - שבקצה כל רוח ובמרכזה עמד אחד העמודים - והובילה למסקנה כי בכל צד אורך עמדו 21 עמודים, ולא 20 כתיאור התורה. קושי זה הוביל למסקנות שונות בקרב הפרשנים והחוקרים - היו שטענו כי הכתוב אינו כפשוטו; ולחלופין, היו שפתרו את הקושי על ידי הנחה שהפתח לא עמד במרכז הרוח המזרחית. התנאי שהציבה הברייתא דמלאכת המשכן מסלק את כל הקשיים, הואיל והיא קובעת כי כל קלע יצא מחוץ לעמוד - שתי אמות ומחצה לכל כיוון.
המשכן גופו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקומו בחצר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקומו של המשכן בתוך החצר אינו מצוין בתורה. בברייתא דמלאכת המשכן, נכתב שהמשכן היה בממדים של 30 אמות על 10 אמות, כאשר המרחק מגבול החצר בצפון, בדרום ובמערב היה 20 אמה, ובצד מזרח - 50. יוסף בן מתתיהו סבר כי המשכן שכן במרכזה של החצר, אך - בהתחשב בקיומם של הכיור ומזבח העולה - הדעה המקובלת, אף בקרב החוקרים, היא כדברי הברייתא.
מבנהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יריעות המשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשכן היה מבנה מסוג מיוחד, ששילב אוהל רגיל וסוכה שטוחה של קרשי עץ, מבנה שניתן לפירוק ולנשיאה. רבים מהמונחים הטכניים בתיאור המשכן (הן חומרי הבנייה, הן הפעולות הטכניות הדרושות להרכבתו והן בהיבט המידות המלאות של המשכן וחלקיו) אינם ברורים מפשוטו של מקרא. נסקור תחילה את תיאור התורה עצמה, ולאחר מכן נפנה לדברי הפרשנים והחוקרים.
המשכן, במובנו הצר של שם זה (היינו, האוהל הפנימי), היה עשוי עשר יריעות ארוגות מחומרים יקרים. כל יריעה הייתה באורך 28 אמות וברוחב 4 אמות. כל חמש יריעות חוברו יחד למחברת אחת ברוחב 20 אמה, ובמקום החיבור של כל שתי מחברות נעשו 50 לולאות לכל אחת, מחוברות בקרסי זהב. מכאן ש-5 אמות משטח היריעות המחוברות נותרו בכל צד וישנן שתי אפשרויות לתאר זאת. אפשרות אחת כי היריעות השתלשלו אנכית לאורך הדפנות. אפשרות נוספת כי שארית רוחב היריעות נמתחו אלכסונית וחוברו בחבלים אל הקרקע ושמשו לייצוב המשכן ויציבותו הסטטית.
על גבי מערכת זו, המכונה משכן, הייתה מערכת נוספת של 11 יריעות מצמר עיזים, שנקראת "אוהל על המשכן". רוחב יריעה כזו היה זהה לרוחב יריעות המשכן (4 אמות), אך אורכן היה גדול יותר ב-2 אמות והגיע ל-30 אמות היריעה. באמצעות קרסי נחושת חוברו היריעות לשתי מחברות - אחת של 5 יריעות ואחת של 6. תפקיד היריעה ה-11 נועד להיות כעודף ("סרח") על המשכן. למיקומו של העודף קיימים שני תיאורים סותרים, וכפי שנראה בהמשך נחלקו הפרשנים ביישובם.
למערכת אוהל המשכן שימשו עורות אילים מאדמים כמכסה, וכמערכת רביעית ועליונה שימשו עורות תחשים - מונח שלא נתברר כל צרכו. מידותיהם של שני מכסים עליונים אלה לא ניתן בתיאור התורה.
האוהל[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשכן עצמו היה עשוי קרשים מעצי שיטה, מצופים זהב. כל קרש עמד על שני אדני כסף וחובר למשנהו בבריחים המצופים גם הם זהב. אורך כל קרש היה עשר אמות, ורוחבו אמה וחצי. בצדדי האורך (צפון ודרום) חוברו עשרים קרשים, ואורך המבנה הגיע ל-30 אמה (10 אמות פחות מאורך היריעות). באשר לרוחב המשכן, בפשט המקרא התמונה ברורה פחות. התורה מציינת כי בצד מערב חוברו שישה קרשים וכן שני קרשים נוספים העשויים "לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם". במסורת מקובל כי הרוחב היה עשר אמות[3]. ישנה מחלוקת אם קרשי המשכן היו בחתך מלא או שהיו חלולים.
|
| ערך מורחב – קודש הקודשים |
המשכן עצמו היה מחולק לשני חלקים – הקודש וקודש הקודשים, וביניהם הפרידה פרוכת שעשויה מאותו אריג משובח כמו זה של יריעות המשכן. הקודש היה מוקד העבודה המרכזי ובו מוקמו מנורת הזהב, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת; ואילו בקודש הקודשים הונח ארון הברית לבדו. הפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים ניתנה, באמצעות ווי זהב, על ארבעה עמודי שיטים מצופים זהב, העומדים על אדני כסף. לגבי גג המשכן, מתואר כי הפרוכת מוקמה תחת קרסי המשכן, אך מקום זה אינו ניתן לחישוב מפשוטו של מקרא, וממילא לא נתבהר חלקם היחסי של הקודש וקודש הקודשים בתוך האוהל.
במקביל לארבעת עמודי הפרוכת, עמדו בפתח המשכן חמישה עמודים, עשויים גם הם עצי שיטים מצופים זהב, אך בניגוד לאדני הכסף של עמודי הפרוכת, עמדו אלה על אדני נחושת בלבד. גם האריג של מסך הפתח נפל באיכותו מזה של הפרוכת, ודמה לזה של מסך שער החצר.
על גבי מבנה קרשים זה נפרשו המחברות. התורה אינה מתארת זאת במפורש, אך על פי חישובי האורכים, וכן על פי הלשון הנקוטה לגבי המשכן - "פרישׂה" (ולא "נטייה") - צורת האוהל עצמו הייתה של סוכה שטוחה, ולא של אוהל טיפוסי הנטוי במשופע.
חומרי הבניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חומרי הבנייה שנצרכו להקמת המשכן והכנת כליו היו רבים ומגוונים. העיקרון המשתמע מתיאורי התורה הוא, כי ככל שמתקרבים לחלקים הפנימיים של המקדש, כך עולה רמת החומרים המצויים בו - הן מתכות והן אריגים. בקודש הקודשים, לדוגמה, המתכת היחידה הקיימת היא זהב, למעט אדני הקרשים והעמודים העשויים כסף. בקודש, לעומת זאת, רמת החומרים יורדת, ובהתאמה - אדני העמודים עשויים נחושת, שהיא המתכת הטיפוסית של חצר המשכן, שם נמצא כסף רק בחלקי חיבור מסוימים, כגון ווי העמודים וקרסי היריעות.
באותו אופן, כל אריגי המשכן עשויים שש משזר, אך בעוד קלעי החצר עשויים שש משזר פשוט, מסכי החצר והמשכן היו עשויים "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם", ואילו יריעות המשכן והפרוכת היו עשויות "שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב".
חנוכת המשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשכן כמרכז החיים היהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת חנייתם של בני ישראל במדבר המשכן היה ממוקם במרכז המחנה וסביבו חנה העם בסדר מסודר. הלוויים והכהנים חנו סביב למשכן ובסמוך אליו, ובמעגל רחב יותר חנו שנים עשר השבטים שלושה לכל צד.
מחנה ישראל התחלק באופן כללי לשלושה: מחנה ישראל, מחנה לוויה ומחנה שכינה. מחנה שכינה הוא המשכן, מן הקלעים ולפנים ונאסר על כל הטמאים לסוגיהם להיכנס אליו.
לאחר הכניסה לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
פנימיות הכוונה של הקב"ה בבריאת העולמות היא שהעולם יהיה דירה בתחתונים, ודבר זה בא לידי ביטוי בעיקר על ידי המקדש, שבו השראת השכינה.
על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אמרו חז"ל: "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם", והכונה היא בתוך כל אחד מישראל, כלומר שמהמשכן נמשכת השכינה לכל ישראל. ועל ידי המשכת השכינה מהמשכן לישראל, נמשכת השכינה גם לכל הבריאה כולה.
במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: עזרה, קודש וקודש הקדשים.
בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו קרבנות. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד ארון הברית שבו הלוחות - תורה.
עיקר השראת השכינה והתגלות העצמות במקדש - הייתה בקודש הקדשים במקום הארון, ולכן נראה בו הנס ש"מקום הארון אינו מן המדה" - "נמנע הנמנעות".
בסוף ימי הבית ראשון, גנז המלך יאשיהו את ארון הברית במערות ומחילות שמתחת הר הבית, כדי שלא יפול ביד אויב, ומאז - וגם בימי בית שני, לא היה הארון בקודש הקדשים.
עשית דירה לו יתברך בתחתונים על ידי המקדש היא בשלושה שלבים:
- אהל מועד.
- משכן שילה.
- בית המקדש.
אף על פי שעל כל השלושה הנ"ל נאמר "ושכנתי בתוכם", מכל מקום יש הבדל גדול ביניהם.
אהל מועד הוא המקום שבו מתקיים השלב הראשון של המשכת והתגלות השכינה למטה, וכמו שכתוב: "ונועדתי לך שם", וכן הוא אומר: "ונעדתי שמה לבני ישראל" שהוא המקום שבו קובע ה' מועד כדי להוועד עם בני ישראל.
אבל מכל מקום עדיין אין זה מבטא את שלימות ענין הדירה בתחתונים, שהרי בעיקרו - עשוי המשכן מעורות וצמר - סוג החי, ומעצי שיטים - סוג הצומח, שהם הסוגים העליונים שבנבראים.
ואף על פי שגם עפר המשכן (דומם) הוא חלק מהמשכן, וכפי המובן גם מהציווי - "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן וגו'" - דבר המוכיח שגם בעפר הדומם של המשכן ישנה קדושה וסגולה רוחנית, אבל מכל מקום זה רק החלק הטפל שבמשכן, ואילו עיקרו של המשכן היה מסוג הצומח והחי.
דבר נוסף בענין אהל מועד - היותו דירת ארעי ולא קבע, וכמו שכתב "ואהיה מתהלך באהל", שאף על פי שבשעה שהוקם המשכן הייתה בו השכינה אפילו בעפר המשכן, וכנ"ל, אך מכל מקום משפורק המשכן -בנסוע המחנה- לא נשארה קדושה בקרקע זו, והרי היא ככל המדבר הגדול והנורא כו'.
ומזה הראיה, שבמשכן עדיין לא חדרה השכינה לפנימיות ועצם החומר.
משכן שילה היה שלב מתקדם בעשיית הדירה בתחתונים, שקירותיו היו בנויים מאבנים - דומם, אף על פי שגגו היה עדיין מיריעות מסוג החי.
בית המקדש היוה את שלימות הכונה להיות לו יתברך דירה בתחתונים, שמלבד היותו כולו מאבנים (דומם) הנה השכינה וגילוי אור אין סוף ברוך הוא חדר לתוך פנימיות ועצם החומר - דירה ממש בתחתונים ממש, באופן שהשכינה לא זזה לנצח - ממקום המקדש בהר הבית.
כי אף על פי שארון הברית שבו ועל-ידו שורה השכינה במקדש - נגנז כנ"ל, מכל מקום, מאחר שמקום הגניזה הוא בהר הבית מתחת לקודש הקדשים, לא זזה השכינה ממקומה במקדש.
אפילו בזמן הזה כאשר אומות העולם מקיימים שם בית עבודה זרה ושעירים ירקדו שם רח"ל, בכל זאת נשאר המקום בקדושתו, ואין בכחם של רשעי האומות לסלק ח"ו את הקדושה מהר הבית.
מקורות לעיון[עריכה | עריכת קוד מקור]
תורה אור מג. ג', לקוטי שיחות חלק ו' 18, חלק ח' 26, חלק ט' 62, חלק כ"ד ראה א.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בצלאל בונה המשכן, לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בצלאל. שבועון בית משיח כ"ד אדר תש"פ עמוד 8
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיור וירטואלי במשכן בתלת מימד- מתוך אתר בית המקדש
- מנין היו להם עצי-שיטים במדבר? | הרב יחזקאל סופר
- הרב מנחם פוזנר, 15 עובדות שצריך לדעת על המשכן באתר
הערות שוליים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |