מתכת

מתכת (בהגדרתה המדעית) הינה נברא מסוג דומם, וחומר יסודי שה' ברא בעולמו, כך שניתן להתיכו ולקררו, ההגדרה התורנית לא ברורה דייה, אך ניתנה בחז"ל רשימה של 7 המתכות.

המתכות המוזכרות בחז"ל (כרשימת 7 המתכות) הן: זהב, כסף, נחושת, עופרת, ברזל, כספית - הנקראת בחז"ל - כסף חי, ובדיל. כנראה שגם אבץ מוזכר ביהדות, אך לא ברשימת 7 המתכות (שמכוונת כנגד כוכבי הלכת, ימי השבוע, ועוד).

תכונות

המתכות ברובן הגדול הן בצבע אפור כסוף, אך יש גם מתכות בצבעים נוספים כמו זהב ונחושת. המתכות ברובן הגדול נמשכות על ידי מגנט - הנקראת בחז"ל אבן שואבת, ומעבירות את כח האלקטרי - הנקרא בטעות בעברית המודרנית חשמל.

המתכות נקראות כך בלשון הקודש, על שם תכונתם המיוחדת - שניתן להתיכם - דהיינו לחממם עד שיהיו לנוזל (למעט כספית, שאין צורך לחממה לשם כך), ואז ניתן לעצב את צורתם כרצון הצורף, ואחרי הקרור הצורה נשארת. תכונה זאת מובאת בחסידות כהסבר לטעות העולם שחושב שבורא עולם יכול לעוזבו, והעולם ימשיך לתפקד, כמו גם המתכת הנשארת בצורתה אחרי קירורה. ובלשון אדמו"ר הזקן בשער היחוד והאמונה:

"כי כאשר יצא לצורף כלי שוב אין הכלי צריך לידי הצורף כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף כך מדמין הסכלים האלו מעשה שמים וארץ"

בהלכה

הלכות רבות נאמרו במתכות השונות (כגון ציץ הזהב ומזבח הנחושת).

הלכות הקשורות לכל המתכות מעטות הם ומהם:

1. הלכות טומאת כלי מתכות.
2. מלכתחילה ראוי לעשות את המנורה מזהב, אך בדיעבד ניתן לעשותה מכל מתכת שהיא. ומכיון שאין הגדרה הלכתית למתכת (מלבד נתינת 7 הדוגמאות הנ"ל), לא ברור האם מותר לעשות את המנורה בדיעבד ממתכות שהינם מתכות לפי הגדרת המדע, אך לא מוזכרות כלל בתורה (למשל: אלומיניום, פלטינה, ניקל, ועוד.)