בית מנחם (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (134 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{פירוש נוסף|נוכחי=בית הכנסת המרכזי של כפר חב"ד|אחר=פירוש אחר|ראו=[[בית מנחם (פירושונים)]]}} | ||
[[ | {{בית כנסת| | ||
|שם=בית מנחם | |||
|תמונה=בית מנחם 3.jpg | |||
|כתובית=חזית בית הכנסת | |||
|עיר=[[כפר חב"ד]] | |||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |||
|מייסד בית הכנסת=הרב [[זושא ריבקין]] | |||
|תאריך יסוד=[[חודש ניסן]] [[תשל"ח]] | |||
|תאריך סגירה= | |||
|שמש בית הכנסת=ר' אברהם אשר | |||
|גבאי גשמי= | |||
|גבאי רוחני=הרב [[משה הורביץ]] | |||
|[[רב]] בית הכנסת= | |||
|[[משפיע]] בית הכנסת= | |||
|מספר מתפללים=כ-600 מקומות ישיבה, עשרות מניינים במהלך היום | |||
|ראו גם='''ראו גם''' | |||
|בתי כנסת ב... (קטגוריה)=[[:קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב"ד|בתי כנסת בכפר חב"ד]] | |||
|מפה= | |||
}} | |||
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מזווית נוספת]] | |||
'''בית מנחם''' הינו [[בית הכנסת]] המרכזי והגדול ביותר ב[[כפר חב"ד]]. בית הכנסת משמש גם לפעילויות וכנסים של חסידות חב"ד בישראל. | |||
בית-הכנסת הוקם על-ידי הרב [[זושא ריבקין]]. בית כנסת זה הינו המוסד הראשון שקיבל את אישור [[הרבי]] להיקרא על שמו. | |||
==בנייתו של בית הכנסת== | ==בנייתו של בית הכנסת== | ||
[[קובץ:הריסת בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריסת בית הכנסת "די אלטע שול" שעמד במקום]] | [[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מואר שנקבע בשנת [[תנש"א]] במטרה לפרסם את [[בשורת הגאולה]] של הרבי 'הנה זה מלך המשיח בא'. למטה כיתוב [[יחי]]]] | ||
[[קובץ:הריסת בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריסת [[בית הכנסת]] "די אלטע שול" שעמד במקום]] | |||
[[קובץ:בית מנחם בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת במהלך הבניה]] | [[קובץ:בית מנחם בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת במהלך הבניה]] | ||
היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]] [[התייסדות כפר חב"ד|הוקם]] בשנת [[תש"ט]] על ידי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] והתיישבו בכפר בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנות הלמ"דים, התרחב היישוב החב"די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת. | היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]] [[התייסדות כפר חב"ד|הוקם]] בשנת [[תש"ט]] על ידי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] והתיישבו בכפר בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנות הלמ"דים, התרחב היישוב החב"די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת. | ||
| שורה 16: | שורה 36: | ||
כדי לעודד את [[אנ"ש]] לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו. | כדי לעודד את [[אנ"ש]] לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו. | ||
לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין | לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין הוחלט לצפות אותו בשיש מפואר, דבר שגרם לרבי נחת רוח רב. | ||
===חנוכת הבית=== | ===חנוכת הבית=== | ||
בניית בית הכנסת המפואר הושלמה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ח]], והחסידים | בניית [[בית הכנסת]] המפואר הושלמה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ח]], והחסידים חפצו להזמין את הרבי להשתתף ב[[חנוכת הבית]] של הבנין. ב[[כ"ז אדר ב']] הודיעו מכפר חב"ד על גמר הבנין ושרוצים שהרבי יבוא לחנוכת הבית שתהיה ביום י"א ניסן. במענה לכך הורה המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] - בשם הרבי - שישאלו את רב הכפר בעניין. תשובת רב הכפר הייתה שכולם יחתמו על הזמנה לרבי ובעקבות זאת באמצע הלילה באו כולם (כשלושת אלפים וחמש מאות אנשים) וחתמו על ההזמנה. | ||
נוסח הזמנה שנכתבה על דף המכתבים של לשכת הרבנות של הכפר: | |||
{{ציטוטון|ב"ה כפר חב"ד מוצש"ק פר' שמיני מבה"ח ניסן התשל"ח. כ"ק אדמו"ר שליט"א. זכינו ב"ה לראות בגמר בנין בית הכנסת "בית מנחם" על שם כ"ק אדונינו מורינו ורבינו שליט"א שנבנה ועומד על תלו ברוב פאר והדר, ומצאנו לנכון שהיום המתאים ביותר לחגיגת "חנוכת הבית" הוא יום "הבהיר", יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, י"א בניסן התשל"ח. ולזאת שוטחים אנו בקשתינו, ובזה מבטאים אנו בקשת כל אנ"ש, שכ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו יבוא וישתתף עמנו בחנוכת בית הכנסת "בית מנחם". כל עם ישראל הצופים זה אלפי שנים לראותו בהתגלותו יחזו בבואו לציון, ויגאלנו קוממיות לארצינו וכהפסק דין המובא בפרק קמא דראש השנה (י"א) בניסן נגאלו '''ובניסן עתידים להגאל'''}}{{הערה|מקדש מלך ח"ג ע' רמא - רמב}}. | |||
את ההזמנה הגיש לרבי הרב [[זושא ריבקין]] במוצאי שבת [[פרשת תזריע]], א' ניסן. הרבי חייך ונכנס לחדרו עם ההזמנה. יומיים אחר כך, בג' ניסן, כתב הרבי במענה: {{ציטוטון| 1) ותשואות חן כי כוונתם רצוי', המצורף בזה להחותמים שיחיו - שיתנו (או תמורתם) לצדקה בארץ הקודש תבנה ותכונן. 2) '''לא''' לדחות את מועד חנוכת הבית '''ח"ו'''{{הערה|קטע זה ענה הרבי במענה על השאלה שמכיון שרוצים שחנוכת הבית תהיה בפרסום הכי גדול האם טוב יותר לאחר את החגיגה עד סיום שביתת ה[[טלוויזיה]] וה[[רדיו]] שהייתה אז בארץ}} 3) אזכיר על הציון להנ"ל}}{{הערה|מקדש מלך שם ע' רמב}}. למענה צירף הרבי 600 דולר. | |||
למחרת, ד' ניסן, נכנס הרבי בצהרים לספריה שם הוכנו המצות למשלוח לארץ ולאחר שהפריש מהן חלה אמר לר' זושא ריבקין, הרב [[ישראל לייבוב]] ור' מנחם מענדל גרליק שנכחו שם (בתרגום חופשי{{הערה|וכן כל המשך הדיבורים}}): {{ציטוטון|אני עושה אתכם לשלוחים למסור את המצה בארץ הקודש וסדר החלוקה יהיה כמו בעבר}}. אחר כך אמר לר' זושא: {{ציטוטון|מסתמא קיבלת את התשובה על הפתק שלך (ההזמנה). מסתמא הגיעו הרי חתומים חדשים, במילא אתן לך עוד דולרים עבורם ואת יתר הדולרים שיישארו תנצל לדברים טובים}} והוסיף בקול בכי {{ציטוטון|בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להגאל ושזה יהיה בניסן שנת תשל"ח בקרוב ממש ובעגלא דידן}}. אחר כך בירר הרבי מתי כל אחד מהם נוסע וענו ואיחל: {{ציטוטון|שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}. ר' מ"מ גרליק ביקש: "שנהיה ביחד עוד השנה בפסח בארץ ישראל" והרבי ענה {{ציטוטון|ועינינו תחזינה בשובך לציון...}}. ר' זושא בירך את הרבי: "שהרבי יהיה בריא" והרבי ענה {{ציטוטון|גם אתם}}. אח"כ העניק להם הרבי כתר תורה בשביל הספר תורה של "בית מנחם" כשאומר {{ציטוטון|זהו כתר תורה. שיהיה כתור תורה לכל היהודים}}. לסיום אמר {{ציטוטון|הבה נלך כעת להתפלל מנחה}}. | |||
הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב"ד ברחבי הארץ. | לאחר תפילת מנחה עמד ר' זושא ריבקין ליד [[גן עדן התחתון]] והרבי בירכו בנסיעה טובה וחג הפסח כשר ושמח ואמר לו {{ציטוטון|חכה רגע}} ונכנס לחדרו ואחר כך יצא לגן עדן התחתון ונתן לו חבילת דולרים נוספת כדי לחלק לכל אחד שחתם על ההזמנה. כשאומר {{ציטוטון|זה לאלו שיחתמו את עצמם להבא, ואלו שלא חתמו יתן להם הקב"ה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה}}{{הערה|עפ"י זכרונו של ר' זושא ריבקין הורה הרבי שהשטרות יחולקו רק למי שכבר חתם בפועל ועל מי שיחתום בהמשך אמר שיתן לו הקב"ה מידו המלאה וכו'}}. ר' זושא אמר לרבי: "אני רוצה לזכות להיות בעת שהרבי יתגלה" וענה הרבי בחיוך {{ציטוטון|ביחד עם משיח}}. | ||
למרות שהרבי לא הגיע להשתתף בגופו בחגיגה, השתתף הרבי בחגיגות בדברו אודות הענין ב[[התוועדות]] שנערכה בי"א [[ניסן]] של אותה שנה כשמזכיר את החגיגה שמתקיימות בארץ הקודש ואמר שזו תהיה הכנה לבית המקדש בקרוב. | |||
הרבי אף שיגר את ברכתו בכתב "לכל המשתתפים בההתוועדות בחנוכת הבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד בארצנו הקדושה תובב"א שלט"א" בנוסח הבא: | |||
{{ציטוטון|שלום רב וברכה מרובה. בהוספה '''לברכות ותפלות''' של רבים מבני ישראל שקבלו. ובתוכם שלי שנמסרו ע"י שלושת השלוחים שליט"א ביחד עם הכתר '''תורה''' וכסף '''לצדקה'''. יהי רצון שמחנוכת בית הכנסת זה, שבודאי יהיה גם בית המדרש לשיעורים קבועים בנגלה ובחסידות, שתורתנו קבעה שמו בית מקדש מעט - נלך בקרוב ממש ובשמחה ובטוב לבב לקבל פני משיח צדקנו ולחנוכת בית המקדש השלישי. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים. בברכת לחיים לחיים ולברכה ולחג הפסח כשר ושמח}}{{הערה|מקדש מלך הנסמן בהערה}}. | |||
לצד ברכותיו של הרבי, שלחו רבנים רבים את ברכתם לאירוע המרגש, ביניהם היה גם הרב [[משה פיינשטיין]], נשיא אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה, ומגדולי הפוסקים בדור האחרון, ששיגר ברכה בנוסח מיוחד: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}. | |||
===הכנסות ספר תורה ייחודיות=== | |||
[[קובץ:בית מנחם מואר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מנחם מואר בצבעים ייחודים לכבוד הכנסת ספר תורה של [[אדמו"ר הריי"צ]] ([[תשע"ט]])]] | |||
[[קובץ:בית מנחם ספר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לבית מנחם בעת כניסת ספר התורה של אדמו"ר הריי"צ לבית הכנסת]] | |||
*בשנת [[תשמ"א]] כתבו חסידי חב"ד בארץ [[ספר תורה]] מיוחד לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]. חסידי חב"ד ניסו שוב להזמין את הרבי, אך גם הפעם הרבי לא נסע לארץ להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לכבודו, אלא ערך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מיוחדת, שהייתה כעין השתתפות בשמחה הגדולה{{הערה|לקריאה על האירוע [http://crownheights.info/assets/media/4/12012009-14-kislev-hiskashrus.pdf בעמוד 44]}}. | |||
הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב"ד ברחבי הארץ{{הערה|י. יצחק, '''החתימות… ההתועדות… הכתר…''', עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 11, ו' בטבת תשמ"א.}}. | |||
*בשנת [[תשע"ח]] התקיימה בכפר הכנסת ספר תורה היסטורית של ספר ההתורה ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לכפר חב"ד בשנת [[תש"ט]], ספר התורה חודש על-ידי סופר סת"ם במשך שנים ולאחר שמלאכת השימור וההכשרה של הספר הושלמה הוא הוכנס בתהלוכה גדולה שהשתתפו בה אלפי אנשים לבית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/367516/ מעמד הכנסת ספר התורה ההיסטורי • גלריה ראשונה {{אינפו}}], [https://chabad.info/news/367837/ תהלוכה מרשימה עם ספר התורה ששלח אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}], [https://chabad.info/news/368004/ כפר חב"ד חגגה עם ספר התורה ששלח אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}]}}. | |||
==מיקום בית הכנסת== | ==מיקום בית הכנסת== | ||
בית הכנסת ממוקם במרכז | בית הכנסת ממוקם במרכז של הכפר, ליד [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית שז"ר]], [[תחנת הרכבת כפר חב"ד|תחנת הרכבת המקומית]], אולם החתונות, וחנות המכולת של משפחת ליפסקר בכפר. | ||
מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של בית הכנסת הוותיק בכפר | מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של [[בית הכנסת]] הוותיק בכפר, והוא הפך תוך מספר שנים לבית הכנסת המרכזי והעיקרי של התושבים, עם מספר המתפללים הגדול ביותר, כשהוא מחליף את מקומו של [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית כנסת 'המרכזי']]. | ||
==מבנה בית הכנסת== | ==מבנה בית הכנסת== | ||
בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים, הבנויה רק מעל חציה האחורי של הקומה הראשונה ומעל החדרים האחוריים של בית הכנסת. | בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים, הבנויה רק מעל חציה האחורי של הקומה הראשונה ומעל החדרים האחוריים של בית הכנסת. | ||
אולם בית הכנסת עצמו תוכנן באופן כזה שיהיה גבוה באופן מיוחד, כך שרובו מתנשא לגובה שתי קומות, ובצידיו נקבעו שנים עשר חלונות מצופים בוויטראז', כנגד שנים עשר שבטי ישראל. | אולם [[בית הכנסת]] עצמו תוכנן באופן כזה שיהיה גבוה באופן מיוחד, כך שרובו מתנשא לגובה שתי קומות, ובצידיו נקבעו שנים עשר חלונות מצופים בוויטראז', כנגד שנים עשר שבטי ישראל. | ||
חזית בית הכנסת מצופה באבני שיש בסגנון עתיק, ובמרכזה מוצבים מדרגות המובילות אל ארון הקודש המפואר, ולבימה נמוכה המגודרת בעמודי שיש מסוגננים. ארון הקודש מעוטר בפרוכת שנתרמה על ידי תושבי הכפר לזכות הרבי ועליה רקום באותיות זהב הנוסח: {{ציטוטון|בית הכנסת בית מנחם - על שם | חזית [[בית הכנסת]] מצופה באבני שיש בסגנון עתיק, ובמרכזה מוצבים מדרגות המובילות אל ארון הקודש המפואר, ולבימה נמוכה המגודרת בעמודי שיש מסוגננים. ארון הקודש מעוטר בפרוכת שנתרמה על ידי תושבי הכפר לזכות הרבי ועליה רקום באותיות [[זהב]] הנוסח: {{ציטוטון|בית הכנסת בית מנחם - על שם אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - כפר חב"ד}}. | ||
בחלקו העליון של בית הכנסת מופיע ציור אומנותי של ספר תורה עם עשרת הדיברות על רקע הרים, ובחלקו האחורי מתחת לחלונות העזרת נשים מופיע ציור נוסף של כלי נגינה ותחתיהם הפסוק: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"{{הערה| | בחלקו העליון של [[בית הכנסת]] מופיע ציור אומנותי של [[ספר תורה]] עם עשרת הדיברות על רקע הרים, ובחלקו האחורי מתחת לחלונות העזרת נשים מופיע ציור נוסף של כלי נגינה ותחתיהם הפסוק: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"{{הערה|תהלים ק, ב.}}. | ||
הספסלים והשולחנות באולם בית הכנסת מעורבים מספסלים המקובלים בבתי כנסת מפוארים עם מושבים מרופדים מתקפלים, ושולחנות וספסלים רגילים, שנועדו לאפשר לימוד ב[[חברותא|חברותות]] ולקיים שיעורי תורה. | הספסלים והשולחנות באולם [[בית הכנסת]] מעורבים מספסלים המקובלים בבתי כנסת מפוארים עם מושבים מרופדים מתקפלים, ושולחנות וספסלים רגילים, שנועדו לאפשר לימוד ב[[חברותא|חברותות]] ולקיים שיעורי תורה. | ||
מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ול[[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים. | מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ול[[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים. | ||
===חדר שני=== | ===חדר שני=== | ||
[[קובץ:חדר שני בית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החדר שני השמאלי בבית מנחם]] | |||
כפי שהונהג על ידי [[אדמו"ר הזקן]], בתי הכנסת של חסידי חב"ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את ה[[מנין|מנינים]] הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם '[[חדר שני]]', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם. | כפי שהונהג על ידי [[אדמו"ר הזקן]], בתי הכנסת של חסידי חב"ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את ה[[מנין|מנינים]] הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם '[[חדר שני]]', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם. | ||
בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי. | בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי. | ||
===עזרת נשים=== | |||
כמנהג חסידי חב"ד עזרת הנשים בבית כנסת ממוקמת מעל עזרת הגברים והאולם הגדול. לפני הקמת אוהל האירועים בסמוך לבית מנחם שימשה עזרת הנשים (מפאת גודלה) כאולם שבו קיימו מרבית מש' אנ"ש בארה"ק את שמחותיהם. (עד היום בעזרת נשים יש אפשרות לעריכת [[שבע ברכות]], [[ברית מילה]] וכדו'). | |||
===קומת המרתף=== | ===קומת המרתף=== | ||
בקומה התחתונה של בית הכנסת מתחת לפני הקרקע, ממוקם [[מקווה טהרה]] המשרת את המתפללים, וכן | [[קובץ:מרתף בית מנחם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] במרתף בית מנחם]] | ||
[[קובץ:מקווה ביתמ.JPG|250px|שמאל|ממוזער|[[מקווה טהרה|מקווה הטהרה]] המפואר בקומת המרתף של בית מנחם]] | |||
בקומה התחתונה של [[בית הכנסת]] מתחת לפני הקרקע, ממוקם [[מקווה טהרה]] המשרת את המתפללים, וכן בית כנסת 'נחלת דוד'- 'מניין זושא' {{הערה|על שמו של ר' [[זושא ריבקין]] ע"ה}} שמקיים תפילות בשבת ופעילויות נוספות. | |||
בשנת [[תשע"ד]] עבר [[בית הכנסת]] מתיחת פנים כששופצה הכניסה הראשית, ה'חדר שני' ותקרת האולם הגדול בפנים. | |||
בשנת [[תשע"ו]] עבר ה[[מקווה]] שבמרתף בית הכנסת מתיחת פנים ששופץ והורחב. | |||
כמו כן מדי שבת נערכת התוועדות בסימן הבאת הגאולה עם הרב [[אבישי אפרגון]], יו"ר מטה משיח [[שמואל הנדל]], הזמר הגאולתי [[אבי פיאמנטה]], ומשפיעים נודעים נוספים. | |||
==מרכז העצבים של חב"ד== | ==מרכז העצבים של חב"ד== | ||
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י" | [[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] בבית מנחם, בימים עברו]] | ||
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]] | [[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]] | ||
[[ | [[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']] | ||
מיקומו של בית הכנסת וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רשמי של החיים החסידיים בכפר חב"ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ. | מיקומו של [[בית הכנסת]] וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רשמי של החיים החסידיים בכפר חב"ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ. | ||
עד לשנת [[תשס"ד]] היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של חסידי חב"ד, אך בעקבות הגידול במשפחות חב"ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל. | עד לשנת [[תשס"ד]] היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של [[חסידי חב"ד]], אך בעקבות הגידול במשפחות חב"ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל. | ||
מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב"ד ברחבי הארץ: | מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב"ד ברחבי הארץ: | ||
*'''הקפות שניות''' - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם בית הכנסת עם שירה וריקודים. | *'''[[הקפות שניות]]''' - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם [[בית הכנסת]] עם שירה וריקודים. | ||
*'''התוועדות י"ט כסלו המרכזית''' - בארגון [[וועד כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1861 גלריה | *'''[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] המרכזית''' - בארגון [[וועד כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1861 גלריה מה[[התוועדות]] בשנת תשע"א] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}. | ||
*'''כינוסי התעוררות''' - כינוסים המאורגנים על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=4171 עשו כל שר ביכולתכם] - כינוס התעוררות לרגל מלאות עשרים שנה לשיחת כ"ח ניסן | *'''כינוסי התעוררות''' - כינוסים המאורגנים על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=4171 עשו כל שר ביכולתכם] - כינוס התעוררות לרגל מלאות עשרים שנה לשיחת כ"ח [[ניסן]] [[תנש"א]] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}} | ||
*'''התוועדות [[ג' תמוז]] הארצית''' - בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. | *'''[[התוועדות]] [[ג' תמוז]] הארצית''' - בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם בית הכנסת אירועים עונתיים לילדי כפר חב"ד, בהשתתפות אלפי ילדים. | מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם [[בית הכנסת]] אירועים עונתיים לילדי [[כפר חב"ד]], בהשתתפות אלפי ילדים. | ||
==אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים== | ==אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים== | ||
| שורה 83: | שורה 129: | ||
===כינוס עקשנים בהול=== | ===כינוס עקשנים בהול=== | ||
ביום חמישי בערב, אור ל[[כ"ח ניסן]] [[ | ביום חמישי בערב, אור ל[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] חזר הרבי מ[[האוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ונשא בפני החסידים [[השיחה הידועה|שיחה מיוחדת]] בה הטיל את האחריות להבאת ה[[גאולה]] על כל אחד ואחד מחסידי חב"ד. החסידים נלחצו מאוד מדבריו של הרבי, וב[[מוצאי שבת]] התקיים כינוס חירום בהול בהשתתפות חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, שהגיעו לטכס עצה כיצד להבין את דברי הרבי ומה יש לפעול בעקבותיהם. | ||
אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. ההצעה הועלתה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], התקבלה על ידי רבני חב"ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. | אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. ההצעה הועלתה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], התקבלה על ידי רבני חב"ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. | ||
==תוכנית להרחבת בית הכנסת== | |||
בשנת [[תשס"ו]] תוכננה הרחבה לבית הכנסת, ההרחבה תוכננה ע"י האדריכל הרב [[מרדכי מנשה גורליק]] אך לבסוף לא יצאה לפועל{{הערה|[https://col.org.il/news/18498 כפר-חב"ד: הוגשה תוכנית להרחבת 'בית-מנחם'] {{חב"ד און ליין|}}}}. | |||
==תפקידים בבית הכנסת== | ==תפקידים בבית הכנסת== | ||
===[[ | ===גבאי בית הכנסת=== | ||
*הרב [[ | *הרב [[מנחם מענדל אדרעי]] | ||
*הרב [[משה הורביץ]] הגבאי הרוחני | |||
*הרב [[יוסף אבוהב]] | |||
*הרב [[מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)]] | |||
*הרב [[בנימין ריבקין]] | |||
*הרב [[יוסף ריבקין]] | |||
===שמשי בית הכנסת=== | |||
*הרב [[יצחק אייזיק גרינוולד]] | |||
*הרב [[אברהם אושר]] | |||
====גבאים לשעבר==== | |||
*הרב [[זושא ריבקין]] | |||
*הרב [[חיים שרייבר]] | |||
*ר' [[יוסף לבנהרץ]] | |||
===אישים=== | |||
*הרב [[ניסים אדרעי]] | |||
*הרב [[יעקב אדרעי]] | |||
*הרב [[משה אדרעי]] | |||
*הרב [[יעקב ליברמן]] | |||
*הרב [[בנימין ליפשיץ]] | |||
*הרב [[שלמה זלמן ליפשיץ]] | |||
*הרב [[ישראל ברוד]] | |||
*הרב [[משה הלפרין]] | |||
*הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] | |||
*הרב [[ישראל שכנא דברוסקין]] | |||
*הרב [[יעקב מינסקי]] | |||
*הרב [[לוי קופצ'יק]] | |||
*הרב [[בן ציון כהן]] | |||
*הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] | |||
*הרב [[משה שיינר]] | |||
*הרב [[אהרן כהן (כפר חב"ד)]] | |||
===בית הכנסת מניין זושא במרתף בית הכנסת בית מנחם=== | |||
===גבאי בית הכנסת=== | ===גבאי בית הכנסת=== | ||
*הרב [[ | *הרב [[אברהם אושר]] | ||
* | ===אישים=== | ||
*הרב | *הרב [[דב טברדוביץ']] | ||
* | *הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח]] | ||
*הרב [[אבי פיאמנטה]] | |||
*הרב [[אבישי אפרגון]] | |||
*הרב [[עופר דישון]] | |||
*הרב [[שמואל זלמנוב (כפר חב"ד)]] | |||
*הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]] | |||
*הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]] | |||
*הרב [[גבריאל שטרסברג]] | |||
==בתי כנסת חב"דיים נוספים בשם זה== | ==בתי כנסת חב"דיים נוספים בשם זה== | ||
לאחר הקמתו של בית הכנסת בכפר חב"ד, הוקמו בתי כנסת חב"דיים רבים הנושאים את שם זה, זאת לצד בתי כנסת עתיקים שנקראו על שמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | לאחר הקמתו של [[בית הכנסת]] בכפר חב"ד, הוקמו בתי כנסת חב"דיים רבים הנושאים את שם זה, זאת לצד בתי כנסת עתיקים שנקראו על שמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
;ב[[ארץ ישראל]]: | ;ב[[ארץ ישראל]]: | ||
| שורה 105: | שורה 195: | ||
*'''בית מנחם - [[באר שבע]]''', מנוהל על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]]. | *'''בית מנחם - [[באר שבע]]''', מנוהל על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]]. | ||
*'''בית מנחם - [[בית שמש]]''', ממוקם בשכונת גבעת שרת, מנוהל על ידי הרב [[אליעזר ויינר]]. | *'''בית מנחם - [[בית שמש]]''', ממוקם בשכונת גבעת שרת, מנוהל על ידי הרב [[אליעזר ויינר]]. | ||
;בחוץ לארץ: | ;בחוץ לארץ: | ||
*'''בית מנחם - [[קראון הייטס]]''', 770 lefferts avenue. | *'''בית מנחם - [[קראון הייטס]]''', 770 lefferts avenue. | ||
*'''בית מנחם - [[בארא פארק]]''', ממוקם בשדרה ה-16, מנוהל על ידי הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]. | *'''בית מנחם - [[בארא פארק]]''', ממוקם בשדרה ה-16, מנוהל על ידי הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]. | ||
*'''בית מנחם - | *'''בית מנחם - קזחסטן''', ממוקם ב[[אלמא אטא]], בסמיכות לציונו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי. | ||
*'''בית מנחם - [[אנטוורפן]]''', הוקם על ידי הרב [[יעקב צבי הולצמן]]. | *'''בית מנחם - [[אנטוורפן]]''', הוקם על ידי הרב [[יעקב צבי הולצמן]]. | ||
*'''בית מנחם - [[פלורידה]]''', ממוקם במיאמי ביטש, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק מארלאו. | *'''בית מנחם - [[פלורידה]]''', ממוקם במיאמי ביטש, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק מארלאו. | ||
*'''[[בית מנחם מארינה רושצ'ה]]''', [[בית הכנסת]] של המרכז היהודי-קהילתי [[מארינה רושצ'ה]], [[מוסקבה]] | |||
*'''קהל בית מנחם - [[מונסי]]''', מנוהל על ידי הרב חיים דוד קגן. | *'''קהל בית מנחם - [[מונסי]]''', מנוהל על ידי הרב חיים דוד קגן. | ||
;על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]: | ;על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]: | ||
*'''בית מנחם - [[חברון]]''', הוקם בשנת [[תרי"ג]], חמש שנים קודם | *'''בית מנחם - [[חברון]]''', הוקם בשנת [[תרי"ג]], חמש שנים קודם [[הסתלקות]]ו של הצמח צדק. | ||
*'''בית מנחם - [[ירושלים]]'''. | *'''בית מנחם - [[ירושלים]]'''. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/827.pdf סיפור בנייתו של בית הכנסת]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 827, עמוד 27 ואילך. | *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/827.pdf סיפור בנייתו של בית הכנסת]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 827, עמוד 27 ואילך. | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77040 תיעוד היסטורי: הריסת 'די אלטע שול' בכפר חב"ד] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=19458 החלו ההליכים להרחבת בית מנחם] - {{אינפו|}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*י. בן מנחם, '''הבאת לי את הבשורות הטובות?''', שבועון בית משיח גליון 120 עמוד 18 ואילך | |||
*'''[http://www.col.org.il/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה שנכתב על ידי נשי חב"ד במתנה לרבי ולרבנית והוכנס ל"בית מנחם" | |||
==ראו גם== | |||
*[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)]] | |||
*[[בית נחום יצחק]] | |||
*[[רייטשיק שול]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקרויים על שם הרבי]] | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:37, 30 באוקטובר 2024
| בית מנחם | |
|---|---|
 חזית בית הכנסת | |
| עיר | כפר חב"ד |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מייסד בית הכנסת | הרב זושא ריבקין |
| תאריך יסוד | חודש ניסן תשל"ח |
| שמש בית הכנסת | ר' אברהם אשר |
| גבאי רוחני | הרב משה הורביץ |
| מספר מתפללים | כ-600 מקומות ישיבה, עשרות מניינים במהלך היום |
| ראו גם | |
| בתי כנסת בכפר חב"ד | |
בית מנחם הינו בית הכנסת המרכזי והגדול ביותר בכפר חב"ד. בית הכנסת משמש גם לפעילויות וכנסים של חסידות חב"ד בישראל.
בית-הכנסת הוקם על-ידי הרב זושא ריבקין. בית כנסת זה הינו המוסד הראשון שקיבל את אישור הרבי להיקרא על שמו.
בנייתו של בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
היישוב החב"די בכפר חב"ד הוקם בשנת תש"ט על ידי חסידי חב"ד שברחו מרוסיה והתיישבו בכפר בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ. בשנות הלמ"דים, התרחב היישוב החב"די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת.
לאחר שנפלה ההחלטה להקים בית כנסת חדש, הוטלה המשימה על העסקן ר' זושא ריבקין שהסתייע רבות באחיו הרב חיים ריבקין. ר' זושא ישב עם מהנדס לתכנן את בית הכנסת, ולאחר מכן נסע עם התוכניות המוכנות למסור אותם לרבי לשאול לדעתו ולבקש את ברכתו. כשהגיע לניו יורק, נכנס ר' זושא ליחידות בחדרו של הרבי, והרבי האיץ בו לזרז את תהליך הבניה, והוסיף מספר תיקונים על שרטוט התוכניות.
בשנת תשל"ג החלה הבניה, כאשר לצורך כך הרסו את הבית הכנסת הישן (המכונה "די אלטע שול") שעמד במקום.
כדי לעודד את אנ"ש לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו.
לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין הוחלט לצפות אותו בשיש מפואר, דבר שגרם לרבי נחת רוח רב.
חנוכת הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניית בית הכנסת המפואר הושלמה לקראת י"א ניסן תשל"ח, והחסידים חפצו להזמין את הרבי להשתתף בחנוכת הבית של הבנין. בכ"ז אדר ב' הודיעו מכפר חב"ד על גמר הבנין ושרוצים שהרבי יבוא לחנוכת הבית שתהיה ביום י"א ניסן. במענה לכך הורה המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב - בשם הרבי - שישאלו את רב הכפר בעניין. תשובת רב הכפר הייתה שכולם יחתמו על הזמנה לרבי ובעקבות זאת באמצע הלילה באו כולם (כשלושת אלפים וחמש מאות אנשים) וחתמו על ההזמנה.
נוסח הזמנה שנכתבה על דף המכתבים של לשכת הרבנות של הכפר:
"ב"ה כפר חב"ד מוצש"ק פר' שמיני מבה"ח ניסן התשל"ח. כ"ק אדמו"ר שליט"א. זכינו ב"ה לראות בגמר בנין בית הכנסת "בית מנחם" על שם כ"ק אדונינו מורינו ורבינו שליט"א שנבנה ועומד על תלו ברוב פאר והדר, ומצאנו לנכון שהיום המתאים ביותר לחגיגת "חנוכת הבית" הוא יום "הבהיר", יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, י"א בניסן התשל"ח. ולזאת שוטחים אנו בקשתינו, ובזה מבטאים אנו בקשת כל אנ"ש, שכ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו יבוא וישתתף עמנו בחנוכת בית הכנסת "בית מנחם". כל עם ישראל הצופים זה אלפי שנים לראותו בהתגלותו יחזו בבואו לציון, ויגאלנו קוממיות לארצינו וכהפסק דין המובא בפרק קמא דראש השנה (י"א) בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל"[1].
את ההזמנה הגיש לרבי הרב זושא ריבקין במוצאי שבת פרשת תזריע, א' ניסן. הרבי חייך ונכנס לחדרו עם ההזמנה. יומיים אחר כך, בג' ניסן, כתב הרבי במענה: " 1) ותשואות חן כי כוונתם רצוי', המצורף בזה להחותמים שיחיו - שיתנו (או תמורתם) לצדקה בארץ הקודש תבנה ותכונן. 2) לא לדחות את מועד חנוכת הבית ח"ו[2] 3) אזכיר על הציון להנ"ל"[3]. למענה צירף הרבי 600 דולר.
למחרת, ד' ניסן, נכנס הרבי בצהרים לספריה שם הוכנו המצות למשלוח לארץ ולאחר שהפריש מהן חלה אמר לר' זושא ריבקין, הרב ישראל לייבוב ור' מנחם מענדל גרליק שנכחו שם (בתרגום חופשי[4]): "אני עושה אתכם לשלוחים למסור את המצה בארץ הקודש וסדר החלוקה יהיה כמו בעבר". אחר כך אמר לר' זושא: "מסתמא קיבלת את התשובה על הפתק שלך (ההזמנה). מסתמא הגיעו הרי חתומים חדשים, במילא אתן לך עוד דולרים עבורם ואת יתר הדולרים שיישארו תנצל לדברים טובים" והוסיף בקול בכי "בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להגאל ושזה יהיה בניסן שנת תשל"ח בקרוב ממש ובעגלא דידן". אחר כך בירר הרבי מתי כל אחד מהם נוסע וענו ואיחל: "שיהיה בשעה טובה ומוצלחת". ר' מ"מ גרליק ביקש: "שנהיה ביחד עוד השנה בפסח בארץ ישראל" והרבי ענה "ועינינו תחזינה בשובך לציון...". ר' זושא בירך את הרבי: "שהרבי יהיה בריא" והרבי ענה "גם אתם". אח"כ העניק להם הרבי כתר תורה בשביל הספר תורה של "בית מנחם" כשאומר "זהו כתר תורה. שיהיה כתור תורה לכל היהודים". לסיום אמר "הבה נלך כעת להתפלל מנחה".
לאחר תפילת מנחה עמד ר' זושא ריבקין ליד גן עדן התחתון והרבי בירכו בנסיעה טובה וחג הפסח כשר ושמח ואמר לו "חכה רגע" ונכנס לחדרו ואחר כך יצא לגן עדן התחתון ונתן לו חבילת דולרים נוספת כדי לחלק לכל אחד שחתם על ההזמנה. כשאומר "זה לאלו שיחתמו את עצמם להבא, ואלו שלא חתמו יתן להם הקב"ה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"[5]. ר' זושא אמר לרבי: "אני רוצה לזכות להיות בעת שהרבי יתגלה" וענה הרבי בחיוך "ביחד עם משיח".
למרות שהרבי לא הגיע להשתתף בגופו בחגיגה, השתתף הרבי בחגיגות בדברו אודות הענין בהתוועדות שנערכה בי"א ניסן של אותה שנה כשמזכיר את החגיגה שמתקיימות בארץ הקודש ואמר שזו תהיה הכנה לבית המקדש בקרוב.
הרבי אף שיגר את ברכתו בכתב "לכל המשתתפים בההתוועדות בחנוכת הבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד בארצנו הקדושה תובב"א שלט"א" בנוסח הבא:
"שלום רב וברכה מרובה. בהוספה לברכות ותפלות של רבים מבני ישראל שקבלו. ובתוכם שלי שנמסרו ע"י שלושת השלוחים שליט"א ביחד עם הכתר תורה וכסף לצדקה. יהי רצון שמחנוכת בית הכנסת זה, שבודאי יהיה גם בית המדרש לשיעורים קבועים בנגלה ובחסידות, שתורתנו קבעה שמו בית מקדש מעט - נלך בקרוב ממש ובשמחה ובטוב לבב לקבל פני משיח צדקנו ולחנוכת בית המקדש השלישי. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים. בברכת לחיים לחיים ולברכה ולחג הפסח כשר ושמח"[6].
לצד ברכותיו של הרבי, שלחו רבנים רבים את ברכתם לאירוע המרגש, ביניהם היה גם הרב משה פיינשטיין, נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, ומגדולי הפוסקים בדור האחרון, ששיגר ברכה בנוסח מיוחד: "ליום חנוכת בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים".
הכנסות ספר תורה ייחודיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנת תשמ"א כתבו חסידי חב"ד בארץ ספר תורה מיוחד לזכות הרבי והרבנית. חסידי חב"ד ניסו שוב להזמין את הרבי, אך גם הפעם הרבי לא נסע לארץ להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לכבודו, אלא ערך התוועדות מיוחדת, שהייתה כעין השתתפות בשמחה הגדולה[7].
הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב"ד ברחבי הארץ[8].
- בשנת תשע"ח התקיימה בכפר הכנסת ספר תורה היסטורית של ספר ההתורה ששלח אדמו"ר הריי"צ לכפר חב"ד בשנת תש"ט, ספר התורה חודש על-ידי סופר סת"ם במשך שנים ולאחר שמלאכת השימור וההכשרה של הספר הושלמה הוא הוכנס בתהלוכה גדולה שהשתתפו בה אלפי אנשים לבית מנחם[9].
מיקום בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת ממוקם במרכז של הכפר, ליד תומכי תמימים כפר חב"ד, בית שז"ר, תחנת הרכבת המקומית, אולם החתונות, וחנות המכולת של משפחת ליפסקר בכפר.
מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של בית הכנסת הוותיק בכפר, והוא הפך תוך מספר שנים לבית הכנסת המרכזי והעיקרי של התושבים, עם מספר המתפללים הגדול ביותר, כשהוא מחליף את מקומו של בית כנסת 'המרכזי'.
מבנה בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים, הבנויה רק מעל חציה האחורי של הקומה הראשונה ומעל החדרים האחוריים של בית הכנסת.
אולם בית הכנסת עצמו תוכנן באופן כזה שיהיה גבוה באופן מיוחד, כך שרובו מתנשא לגובה שתי קומות, ובצידיו נקבעו שנים עשר חלונות מצופים בוויטראז', כנגד שנים עשר שבטי ישראל.
חזית בית הכנסת מצופה באבני שיש בסגנון עתיק, ובמרכזה מוצבים מדרגות המובילות אל ארון הקודש המפואר, ולבימה נמוכה המגודרת בעמודי שיש מסוגננים. ארון הקודש מעוטר בפרוכת שנתרמה על ידי תושבי הכפר לזכות הרבי ועליה רקום באותיות זהב הנוסח: "בית הכנסת בית מנחם - על שם אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - כפר חב"ד".
בחלקו העליון של בית הכנסת מופיע ציור אומנותי של ספר תורה עם עשרת הדיברות על רקע הרים, ובחלקו האחורי מתחת לחלונות העזרת נשים מופיע ציור נוסף של כלי נגינה ותחתיהם הפסוק: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"[10].
הספסלים והשולחנות באולם בית הכנסת מעורבים מספסלים המקובלים בבתי כנסת מפוארים עם מושבים מרופדים מתקפלים, ושולחנות וספסלים רגילים, שנועדו לאפשר לימוד בחברותות ולקיים שיעורי תורה.
מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ולהתוועדויות מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים.
חדר שני[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפי שהונהג על ידי אדמו"ר הזקן, בתי הכנסת של חסידי חב"ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את המנינים הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם 'חדר שני', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם.
בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי.
עזרת נשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמנהג חסידי חב"ד עזרת הנשים בבית כנסת ממוקמת מעל עזרת הגברים והאולם הגדול. לפני הקמת אוהל האירועים בסמוך לבית מנחם שימשה עזרת הנשים (מפאת גודלה) כאולם שבו קיימו מרבית מש' אנ"ש בארה"ק את שמחותיהם. (עד היום בעזרת נשים יש אפשרות לעריכת שבע ברכות, ברית מילה וכדו').
קומת המרתף[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקומה התחתונה של בית הכנסת מתחת לפני הקרקע, ממוקם מקווה טהרה המשרת את המתפללים, וכן בית כנסת 'נחלת דוד'- 'מניין זושא' [11] שמקיים תפילות בשבת ופעילויות נוספות.
בשנת תשע"ד עבר בית הכנסת מתיחת פנים כששופצה הכניסה הראשית, ה'חדר שני' ותקרת האולם הגדול בפנים.
בשנת תשע"ו עבר המקווה שבמרתף בית הכנסת מתיחת פנים ששופץ והורחב.
כמו כן מדי שבת נערכת התוועדות בסימן הבאת הגאולה עם הרב אבישי אפרגון, יו"ר מטה משיח שמואל הנדל, הזמר הגאולתי אבי פיאמנטה, ומשפיעים נודעים נוספים.
מרכז העצבים של חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיקומו של בית הכנסת וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רשמי של החיים החסידיים בכפר חב"ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ.
עד לשנת תשס"ד היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של חסידי חב"ד, אך בעקבות הגידול במשפחות חב"ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל.
מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב"ד ברחבי הארץ:
- הקפות שניות - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם בית הכנסת עם שירה וריקודים.
- התוועדות י"ט כסלו המרכזית - בארגון וועד כפר חב"ד[12].
- כינוסי התעוררות - כינוסים המאורגנים על ידי מטה משיח בארץ הקודש[13]
- התוועדות ג' תמוז הארצית - בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם בית הכנסת אירועים עונתיים לילדי כפר חב"ד, בהשתתפות אלפי ילדים.
אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביטול ארגון הגג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"נ ניסה חבר הכנסת לשעבר שמעון פרס ליצור מגעים ושיתוף פעולה עם חברי הכנסת הדתיים, במטרה להפיל את ראש הממשלה המכהן יצחק שמיר ולכונן ממשלת שמאל. בעקבות אינטרסים שונים הצליח שמעון פרס לסחוב אליו כמה מראשי עסקני חב"ד בארץ, ולשכנע אותם לתמוך במהלך הפוליטי שלו.
לאחר התפוצצות הפרשה שכונתה לימים בשם התרגיל המסריח, הורה הרבי להדיח את מנהלי ארגון הגג למוסדות חב"ד ששיתף עמו פעולה, ובכנס מיוחד שהתקיים בבית הכנסת 'בית מנחם', הוקיעו רבני חב"ד את השותפים למהלך, וביטלו את ארגון הגג בצורה רשמית.
כינוס עקשנים בהול[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום חמישי בערב, אור לכ"ח ניסן תנש"א חזר הרבי מהאוהל של אדמו"ר הריי"צ ונשא בפני החסידים שיחה מיוחדת בה הטיל את האחריות להבאת הגאולה על כל אחד ואחד מחסידי חב"ד. החסידים נלחצו מאוד מדבריו של הרבי, ובמוצאי שבת התקיים כינוס חירום בהול בהשתתפות חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, שהגיעו לטכס עצה כיצד להבין את דברי הרבי ומה יש לפעול בעקבותיהם.
אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח. ההצעה הועלתה על ידי הרב שמואל פרומר, התקבלה על ידי רבני חב"ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבו של כפר חב"ד, הרב מרדכי שמואל אשכנזי.
תוכנית להרחבת בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ו תוכננה הרחבה לבית הכנסת, ההרחבה תוכננה ע"י האדריכל הרב מרדכי מנשה גורליק אך לבסוף לא יצאה לפועל[14].
תפקידים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבאי בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנחם מענדל אדרעי
- הרב משה הורביץ הגבאי הרוחני
- הרב יוסף אבוהב
- הרב מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)
- הרב בנימין ריבקין
- הרב יוסף ריבקין
שמשי בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק אייזיק גרינוולד
- הרב אברהם אושר
גבאים לשעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב זושא ריבקין
- הרב חיים שרייבר
- ר' יוסף לבנהרץ
אישים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ניסים אדרעי
- הרב יעקב אדרעי
- הרב משה אדרעי
- הרב יעקב ליברמן
- הרב בנימין ליפשיץ
- הרב שלמה זלמן ליפשיץ
- הרב ישראל ברוד
- הרב משה הלפרין
- הרב ישראל הלפרין
- הרב ישראל שכנא דברוסקין
- הרב יעקב מינסקי
- הרב לוי קופצ'יק
- הרב בן ציון כהן
- הרב חנוך העניך זילברשטרום
- הרב משה שיינר
- הרב אהרן כהן (כפר חב"ד)
בית הכנסת מניין זושא במרתף בית הכנסת בית מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבאי בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם אושר
אישים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב דב טברדוביץ'
- הרב שמואל הנדל - יו"ר מטה משיח
- הרב אבי פיאמנטה
- הרב אבישי אפרגון
- הרב עופר דישון
- הרב שמואל זלמנוב (כפר חב"ד)
- הרב חיים מנחם מענדל חפר
- הרב מנחם עמוס מושקוביץ
- הרב גבריאל שטרסברג
בתי כנסת חב"דיים נוספים בשם זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הקמתו של בית הכנסת בכפר חב"ד, הוקמו בתי כנסת חב"דיים רבים הנושאים את שם זה, זאת לצד בתי כנסת עתיקים שנקראו על שמו של אדמו"ר הצמח צדק.
- בית מנחם אור יהודה, ממוקם בשכונת נווה רבין, מנוהל על ידי הרב הראל רחימי.
- בית מנחם - אלעד, ממוקם ברחוב אבטליון, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן.
- בית מנחם - באר שבע, מנוהל על ידי הרב תנחום בורושנסקי.
- בית מנחם - בית שמש, ממוקם בשכונת גבעת שרת, מנוהל על ידי הרב אליעזר ויינר.
- בחוץ לארץ
- בית מנחם - קראון הייטס, 770 lefferts avenue.
- בית מנחם - בארא פארק, ממוקם בשדרה ה-16, מנוהל על ידי הרב יעקב יהודה לייב אלטיין.
- בית מנחם - קזחסטן, ממוקם באלמא אטא, בסמיכות לציונו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי.
- בית מנחם - אנטוורפן, הוקם על ידי הרב יעקב צבי הולצמן.
- בית מנחם - פלורידה, ממוקם במיאמי ביטש, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק מארלאו.
- בית מנחם מארינה רושצ'ה, בית הכנסת של המרכז היהודי-קהילתי מארינה רושצ'ה, מוסקבה
- קהל בית מנחם - מונסי, מנוהל על ידי הרב חיים דוד קגן.
- על שם אדמו"ר הצמח צדק
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפור בנייתו של בית הכנסת, שבועון בית משיח גליון 827, עמוד 27 ואילך.
- תיעוד היסטורי: הריסת 'די אלטע שול' בכפר חב"ד
- החלו ההליכים להרחבת בית מנחם -
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- י. בן מנחם, הבאת לי את הבשורות הטובות?, שבועון בית משיח גליון 120 עמוד 18 ואילך
- כתר תורה
תיעוד כתיבת ספר התורה שנכתב על ידי נשי חב"ד במתנה לרבי ולרבנית והוכנס ל"בית מנחם"
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מקדש מלך ח"ג ע' רמא - רמב
- ↑ קטע זה ענה הרבי במענה על השאלה שמכיון שרוצים שחנוכת הבית תהיה בפרסום הכי גדול האם טוב יותר לאחר את החגיגה עד סיום שביתת הטלוויזיה והרדיו שהייתה אז בארץ
- ↑ מקדש מלך שם ע' רמב
- ↑ וכן כל המשך הדיבורים
- ↑ עפ"י זכרונו של ר' זושא ריבקין הורה הרבי שהשטרות יחולקו רק למי שכבר חתם בפועל ועל מי שיחתום בהמשך אמר שיתן לו הקב"ה מידו המלאה וכו'
- ↑ מקדש מלך הנסמן בהערה
- ↑ לקריאה על האירוע בעמוד 44
- ↑ י. יצחק, החתימות… ההתועדות… הכתר…, עיתון כפר חב"ד, גיליון 11, ו' בטבת תשמ"א.
- ↑ מעמד הכנסת ספר התורה ההיסטורי • גלריה ראשונה , תהלוכה מרשימה עם ספר התורה ששלח אדמו"ר הריי"צ , כפר חב"ד חגגה עם ספר התורה ששלח אדמו"ר הריי"צ
- ↑ תהלים ק, ב.
- ↑ על שמו של ר' זושא ריבקין ע"ה
- ↑ גלריה מההתוועדות בשנת תשע"א
- ↑ עשו כל שר ביכולתכם - כינוס התעוררות לרגל מלאות עשרים שנה לשיחת כ"ח ניסן תנש"א
- ↑ כפר-חב"ד: הוגשה תוכנית להרחבת 'בית-מנחם'
