שבת מברכים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024

שבת מברכים הוא כינויה של השבת שלפני כל ראש חודש. השבת נקראת "מברכים", משום שבשבת זו קודם תפילת מוסף בני ישראל מברכים את החודש הבא בברכה מיוחדת שנתקנה על ידי הגאונים^[1].

יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי (ראש השנה), שבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה^[2].

כמו כן נקרא יום זה יום התוועדות^[3].

מנהגי שבת מברכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודות הסדר המיוחד בשבת מברכים כתב הרבי הריי"צ:

ביום השבת קדש מברכים החדש, השכם בבוקר יתקבצו אנשי שלומינו לבית הכנסת ולהגיד כל התהלים ואחר אמירת תהלים ילמדו כשעה איזה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה, ומועד התועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום.

— קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס בתהלים אהל יוסף יצחק עמ' 193

^[4]

אמירת התהלים בשבת מברכים נוגעת לו, לבניו ולבני בניו^[5].

יום התוועדות וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ לרבי להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות אדמו"ר הריי"צ ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת).

בשבתות החורף שבהן לא תמיד יש את האפשרות להתוועד כראוי בצהרי השבת, הורה אדמו"ר הריי"צ לסדר את ההתוועדויות במוצאי שבת.

פרטי תקנת אמירת התהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות).

2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת.

3) אחר התהלים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהלים.

4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'.

5) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהלים.

6) מי שלא הספיק לומר את כל התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהלים^[6], או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהלים ביום ראשון.

7) לא מספיקה אמירת התהלים של כל אחד לעצמו, אלא כל אחד צריך גם להשפיע על סביבתו לומר תהלים. הרבי אף התבטא שזאת תהיה תביעתו של משיח כאשר יתגלה: על כמה יהודים פעלת לומר את התהלים בשבת מברכים^[7].

הרבי נוהג לומר את כל ספר התהלים ברציפות, מבלי להפסיק באמצע לאמירת ה'יהי רצון' לאחר כל ספר^[8].

סיבות התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע ברכה לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת בשבת הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת הברכה תלויה בעשיית כלי למטה, ואמירת כל התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהלים הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.

לכן בשבת מברכים אומרים תהלים לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת תהלים מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה^[9].

מדוע לא הייתה התקנה לומר תהלים בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ומשפיע עליהם כמו שראש מנהיג ומשפיע על כל הגוף?

ראשית - אמירת תהלים בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר. שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו"כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו".

כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים:

1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש.

2) היות שיום ראש חודש הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש.

לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהלים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה משפיע ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.

ברכת החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ברכת החודש

את ברכת החודש נוהגים לומר בעמידה, זכר למעמד קידוש הלבנה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר בית דין היו מכריזים על קידוש החודש, העם כולו היו עומדים על רגליהם.

קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.

נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר "בשבת קודש ולמחרתו ביום הראשון", ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא^[10].

שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו^[11].

נתינת כח[עריכה | עריכת קוד מקור]

את החודש יברכו תמיד בחודש שלפניו, גם כשראש חודש חל בשבת אין מברכים את החודש בשבת עצמה, אלא שבת קודם.

הרבי^[12] מחדש שהסיבה הפנימית לכך, היא כדי לומר לנו "שהברכה ונתינת כח" לעבודת החודש, מגיעה מהחודש שקדם לו.

שבת מברכים החודש תשרי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פלעדז'

בלוח היום יום לתאריך כ"ה אלול מובא בשם הבעל שם טוב שהמנהג שלא לומר את נוסח ברכת החודש בשבת מברכים החודש האחרון בשנה, כיון שאת חודש תשרי הקדוש ברוך הוא בעצמו מברך, ובכח זה בני ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה.

בשנת תשמ"ג יצא הרבי בקריאה לחתום מייד אחרי שבת מברכים זו על כתב התחייבות ("פלעדזש") לתת צדקה בהרחבה במשך השנה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של פרנסה בהרחבה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשר עובדות על אמירת תהלים בשבת מברכים בתוך שבועון בית משיח גיליון 1225

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת תהלים בשבת מברכין - באתר , ל' בכסלו ה'תשע"ה
4 דברים שלא ידעתם על שבת מברכים אתר בית חב"ד
מי יזם את אמירת התהילים בשבת מברכים? (אנגלית)^[13]
'שבת מברכים' מקסימלית - כתבה בשבועון בית משיח מאת ישראל יהודה (הקישור אינו פעיל, י"ז בחשוון ה'תשפ"ה).

הערות שוליים

↑ בסידור תהילת השם התפילה מודפסת במקום אמירתו, אחרי יקום פורקן.
↑ אדמו"ר הזקן בשם הבעל שם טוב: החודש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים אחד עשר פעמים בשנה. קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס בתהלים אהל יוסף יצחק עמ' 193, היום יום כ"ה אלול.
↑ היום יום כ"ו כסלו.
↑ וראה גם בעמוד 192.
↑ לוח היום יום כ"ה שבט.
↑ קובץ רז"ש עמוד 30. וכך משמע גם מאג"ק הרבי הריי"צ חלק ג עמוד תקע"ח שם מפורש שצריך להיות "לפי הזמן המתאים" ואפשר גם בין מנחה למעריב
↑ שיחת שבת פרשת פקודי תשכ"ז.
↑ אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, ואז גם אמר את היהי רצון שקודם הקדיש.
↑ עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).
↑ להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44.
↑ כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.
↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 73.
↑ בתגובות שבקישור זה מופיע גירסה נוספת להשתלשלות האירועים מפי ר' שלום בער נוטיק.

[1] בסידור תהילת השם התפילה מודפסת במקום אמירתו, אחרי יקום פורקן.

[2] אדמו"ר הזקן בשם הבעל שם טוב: החודש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים אחד עשר פעמים בשנה. קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס בתהלים אהל יוסף יצחק עמ' 193, היום יום כ"ה אלול.

[3] היום יום כ"ו כסלו.

[4] וראה גם בעמוד 192.

[5] לוח היום יום כ"ה שבט.

[6] קובץ רז"ש עמוד 30. וכך משמע גם מאג"ק הרבי הריי"צ חלק ג עמוד תקע"ח שם מפורש שצריך להיות "לפי הזמן המתאים" ואפשר גם בין מנחה למעריב

[7] שיחת שבת פרשת פקודי תשכ"ז.

[8] אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, ואז גם אמר את היהי רצון שקודם הקדיש.

[9] עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).

[10] להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44.

[11] כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.

[12] לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 73.

[13] בתגובות שבקישור זה מופיע גירסה נוספת להשתלשלות האירועים מפי ר' שלום בער נוטיק.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:נרות שבת.jpg|left|thumb|200px]]
+[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
-'''שבת מברכים''' היא השבת שלפני [[ראש חודש]], ונקראת כך משום שבשבת זו לפני תפילת מוסף מברכים את החודש הבעל"ט בנוסח הקבוע לכך בסידור. יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי, שלא מברכים בה את החודש. [[אדה"ז]] הסביר זאת בשם [[הבעש"ט]], שבכל חדשי השנה מברכים ישראל את החודש, אבל את חודש תשרי מברך הקב”ה בעצמו{{הערת שוליים|[[ספר השיחות]] קיץ ה'ש”ת' ע' 175}}.
+'''שבת מברכים''' הוא כינויה של ה[[שבת]] שלפני כל [[ראש חודש]]. השבת נקראת "מברכים", משום שבשבת זו קודם [[תפילת מוסף]] [[בני ישראל]] [[ברכה|מברכים]] את החודש הבא בברכה מיוחדת שנתקנה על ידי הגאונים{{הערה|ב[[סידור תהילת השם]] התפילה מודפסת במקום אמירתו, אחרי יקום פורקן.}}.
-בקשר עם שבת מברכים ישנם כמה הוראות ומנהגי [[חסיד|חסידים]].
+יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי ([[ראש השנה]]), שבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו [[ברכה|מברכו]], וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בשם ה[[בעל שם טוב]]: החודש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים אחד עשר פעמים בשנה. קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193, היום יום כ"ה אלול.}}.
-מהם שתי תקנות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]:
+כמו כן נקרא יום זה '''יום התוועדות'''{{הערה|[[היום יום]] כ"ו כסלו.}}.
-. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה ([[לוח היום יום]] כ"ו [[כסלו]]),
+==מנהגי שבת מברכים==
+אודות הסדר המיוחד בשבת מברכים כתב [[הרבי הריי"צ]]:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביום השבת קדש מברכים החדש, השכם בבוקר יתקבצו אנשי שלומינו לבית הכנסת ולהגיד כל התהלים ואחר אמירת תהלים ילמדו כשעה איזה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה, ומועד התועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום.|מקור=[[קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים]]. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193}}{{הערה|וראה גם בעמוד 192.}}
-. יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ ל[[הרבי]] להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).
+אמירת התהלים בשבת מברכים נוגעת לו, לבניו ולבני בניו{{הערה|[[לוח היום יום]] כ"ה שבט.}}.
+יום [[התוועדות חסידית|התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] ל{{ה|רבי}} להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).
+בשבתות החורף שבהן לא תמיד יש את האפשרות להתוועד כראוי בצהרי השבת, הורה אדמו"ר הריי"צ לסדר את ההתוועדויות במוצאי שבת.
 ===פרטי תקנת אמירת ה[[תהלים]]===
@@ שורה 16: / שורה 22: @@
 ) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]].
-) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים.
+) אחר התהלים יאמרו [[קדיש]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש]] אחר כל ספר מהתהלים.
+) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'.
-) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'.
+) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהלים.
-) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהילים.
+) מי שלא הספיק לומר את כל התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהלים{{הערה|קובץ רז"ש עמוד 30.
+וכך משמע גם מאג"ק הרבי הריי"צ חלק ג עמוד תקע"ח שם מפורש שצריך להיות "לפי הזמן המתאים" ואפשר גם בין מנחה למעריב}}, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהלים]] עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהלים ביום ראשון.
-) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.
+) לא מספיקה אמירת התהלים של כל אחד לעצמו, אלא כל אחד צריך גם להשפיע על סביבתו לומר תהלים. הרבי אף התבטא שזאת תהיה תביעתו של משיח כאשר יתגלה: על כמה יהודים פעלת לומר את התהלים בשבת מברכים{{הערה|שיחת שבת פרשת פקודי תשכ"ז.}}.
+הרבי נוהג לומר את כל ספר התהלים ברציפות, מבלי להפסיק באמצע לאמירת ה'יהי רצון' לאחר כל ספר{{הערה|אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, ואז גם אמר את היהי רצון שקודם הקדיש.}}.
 ===סיבות התקנה===
-שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.
+שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.
-לכן בשבת מברכים אומרים תהילים לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת תהילים מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה.
+לכן בשבת מברכים אומרים [[תהלים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת [[תהלים]] מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה{{הערה|עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).}}.
-מדוע לא היתה התקנה לומר תהילים בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ומשפיע עליהם כמו שראש מנהיג ומשפיע על כל הגוף?
+מדוע לא הייתה התקנה לומר [[תהלים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף?
-ראשית - אמירת תהילים בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.
+ראשית - אמירת [[תהלים]] בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.
-שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו”כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו”.
+שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו"כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו".
 כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים:
@@ שורה 41: / שורה 52: @@
 ) היות שיום [[ראש חודש]] הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש.
-לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה משפיע ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.
+לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהלים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.
+===ברכת החודש===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת החודש]]}}
+את ברכת החודש נוהגים לומר בעמידה, זכר למעמד קידוש הלבנה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר בית דין היו מכריזים על קידוש החודש, העם כולו היו עומדים על רגליהם.
+קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.
+נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר "בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון", ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}.
+שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}.
+==נתינת כח==
+את החודש יברכו תמיד בחודש שלפניו, גם כשראש חודש חל בשבת אין מברכים את החודש בשבת עצמה, אלא שבת קודם.
+[[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=86 [[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב עמוד 73].}} מחדש שהסיבה [[פנימיות (בחסידות)|הפנימית]] לכך, היא כדי לומר לנו {{ציטוטון|שה[[ברכה]] ונתינת כח}} לעבודת החודש, מגיעה מהחודש שקדם לו.
+===שבת מברכים החודש תשרי===
+{{ערך מורחב|ערך=[[פלעדז']]}}
+ב[[תבנית:היום יום/כ"ה אלול|לוח היום יום לתאריך כ"ה אלול]] מובא בשם [[הבעל שם טוב]] שהמנהג שלא לומר את נוסח ברכת החודש בשבת מברכים החודש האחרון בשנה, כיון שאת חודש תשרי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברך, ובכח זה [[בני ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה.
+בשנת [[תשמ"ג]] יצא הרבי בקריאה לחתום מייד אחרי שבת מברכים זו על כתב התחייבות ("[[פלעדזש]]") לתת צדקה בהרחבה במשך השנה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של פרנסה בהרחבה.
 == לקריאה נוספת ==
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2599 'שבת מברכים' מקסימלית] - כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת ישראל יהודה.
+*'''עשר עובדות על אמירת תהלים בשבת מברכים''' בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1225
+==קישורים חיצוניים==
+* {{קישור חבד אינפו ישן|85354|היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת [[תהלים]] בשבת מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}
+*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3368614 4 דברים שלא ידעתם על שבת מברכים]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} אתר בית חב"ד
+*'''[https://anash.org/who-initiated-shabbos-mevorchim-tehillim/ מי יזם את אמירת התהילים בשבת מברכים?]''' {{אנש}} (אנגלית){{הערה|בתגובות שבקישור זה מופיע גירסה נוספת להשתלשלות האירועים מפי ר' שלום בער נוטיק.}}
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2599 'שבת מברכים' מקסימלית] - כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת ישראל יהודה {{קישור שבור}}.
 {{הערות שוליים}}
 {{שבת}}
-[[קטגוריה:תקנות חב"ד]][[קטגוריה:שבת]]
+{{חגים וזמנים}}
+[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
+[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]
+[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[קטגוריה:ראש חודש]]

שבת
קבלת שבת	ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת
תפילות השבת	ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה
חלקי השבת	ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין
בחינות שונות	חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין
מוצאי שבת	הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה
פרטים נוספים	נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים
זמירות שבת	שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך
ניגונים למוצאי שבת:	אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא
ספרים בנושא	מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות