השואה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:13, 27 ביוני 2024

השואה היא רצח העם היהודי שבוצע במהלך מלחמת העולם השנייה בו נרצחו כששה מליון יהודים על קידוש השם, השואה החלה בחודש אלול תרצ"ט והסתיימה בתחילת אביב תש"ה עם תבוסת גרמניה הנאצית במלחמה. אלפי חסידי חב"ד נספו בשואה ואחריה רוב החסידים יצאו את ברית המועצות ביציאה מרוסיה דרך לבוב והגיעו למחנות העקורים ברחבי אירופה ורוב החסידים שהו במחנה פוקינג בגרמניה ומשם בהכוונת אדמו"ר הריי"צ המשיכו לארץ הקודש, ארה"ב ועוד.

תקופת השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:

טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו בברית המועצות. וקהילות חשובות היו בפולין ליטא לטביה ארץ הקודש וארצות הברית.

לאחר השואה והיציאה מרוסיה- בברית המועצות נותרו מעט חסידים, בפולין הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם לארץ הקודש, צרפת, ארצות הברית ומדינות נוספות.

החוקר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר, שעסק בתיעוד קורות חב"ד בשואה (סדרה), תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה: "רוב מניין חסידי חב"ד בפולין, בליטא ובלטביה – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד בברית המועצות. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"^[1].

אדמו"ר הריי"צ בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לורשה בפולין ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטווצק בה הייתה ישיבת תומכי תמימים.

באלול תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב יחיאל צבי גוראריה.

באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את הרבי הריי"צ והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"^[2]

ההצלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.

ביום ב' בטבת ת"ש הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מפולין, יחד עם עשרים יהודים, דרך ברלין לריגא. כעבור שלושה ימים, בה' בטבת הם הגיעו לריגא וביום כ"ד אדר ת"ש עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).

בכ"ה אדר ת"ש נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית, בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם בראשות הרב יעקב ישראל זובער.

הצלת יהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.

פעל והצליח לחלץ את חתנו הרבי ובתו הרבנית חיה מושקא,

ניסה לחלץ את חתנו הרב מנחם מענדל הורנשטיין ובתו הרבנית שיינא) הי"ד

עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר תמימים וחסידים מאירופה הבוערת.

דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמו"ר רבי אהרון רוקח מבעלז ובעל ה'אמרי אמת' מגור.

פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.

פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר חסדי ישראל בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה^[3].

בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו"ר הריי"צ לעורר לתשובה את יהודי ארצות הברית לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל, ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.

המחלקה לעובדים בצבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – המחלקה לעובדים בצבא

בתקופת השואה, נוסדה על ידי מרכז לענייני חינוך - המחלקה לעובדים בצבא בשיתוף ארגון 'מחנה ישראל'. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק של הרבי הריי"צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. הרבי מה"מ עמד בראש כל הפעולות הללו^[4].

מסרים לחיילים- מעסעדזש[עריכה | עריכת קוד מקור]

המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות אדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות קובץ ליובאוויטש.

חוברת "מעסעדזש" מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי"צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהילים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי"צ על החובה להניח תפילין^[5].

סקירות ופרסום[עריכה | עריכת קוד מקור]

סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר תולדות חב"ד בארצות הברית וימי מלך^[6].

בספר ימי בראשית מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת תש"י, לחייל, על החוברות לחיילים^[7].

הרבי בתקופת השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשעלה היטלר^[8] ימ"ש לשלטון, שהה הרבי מספר חודשים בגרמניה. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת תרצ"ג לפריז בצרפת.

בתחילת המלחמה דאג הרבי ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו יהודי. כפי שסיפרה הרבנית חיה מושקא שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי צרפת, לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד במסירות נפש למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה^[9].

חסידי חב"ד בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבים מחסידי חב"ד בפולין, ליטא ולטביה - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה^[10].

פולין - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה בורשה ובאוטווצק. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו בלודז'. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם לשנחאי בסין. שם היו בתקופת השואה.

ליטא - בוילנה ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.

לטביה - בריגה היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.

ברית המועצות - חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ברוסיה, אוקראינה ורוסיה הלבנה^[11].

בקיץ תש"א גרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו בטשקנט וסמרקנד באוזבקיסטן וכך ניצלו מהשואה.

רוסיה - הקהילות המרכזיות של חב"ד במוסקבה ולנינגרד ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.

אוקראינה - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.

לסיכום: רוב יהודי ברית המועצות וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד^[12].

לאחר השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ביציאה מרוסיה דרך לבוב.

מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים פוקינג בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.

היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת הרבי הריי"צ והרבי, שדאגו כי חסידים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.

הרבי הריי"צ והרבי, שלחו להם ספרים ותשמישי קדושה, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.

הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו ^[13].

עידוד לניצולי השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של הרבי לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם הקב"ה עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

יחס הרבי לקדושי השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה^[14].

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים^[15].

בחוברת על ימי בין המיצרים שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם חבלי משיח וכהד לקריאתו לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה^[16].

חב"ד בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חב"ד בשואה (סדרה)

חב"ד בשואה הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת חסידות חב"ד בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר שניאור זלמן ברגר ופורסמו במהלך מספר שנים בשבועון בית משיח.

הסדרה החלה להתפרסם בשנת תשס"ה לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת תשס"ט.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה - (סדרה) פורסמה בבית משיח בשנים תשס"ה-תשס"ט
שלום בער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא
שלום בער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
אלה תולדות פרץ - חב"ד בלנינגרד וטשקנט בשואה
מנחם זיגלבוים, זכרונות ר' מולע - זכרונות שואה- מצור לנינגרד, נדודים, טשקנט, גלות
שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן - ר' זושא וילימובסקי ור' דוד גרשוביץ - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
הלל זלצמן, סמרקנד - פליטים חב"דיים בסמרקנד
נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, פרקי חיים חסידיים תחת דיכוי הקומוניסטים והנאצים

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השואה ומשמעותה - לקט מקיף ממשנתו של הרבי - באתר צעירי חב"ד (הקישור אינו פעיל, כ"א בסיוון ה'תשפ"ד)
סיפורים על השואה באתר בית חב"ד
מרדכי מנשה לאופר, "כי צוּרם מכרם וה' הסגירם" במגזין התקשרות מספר 650
מנחם זיגלבוים, ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' שניאור זלמן ברגר - באתר , , כ"ח ניסן התשע"ד (28.04.2014)
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, גזרה היא מלפני, בתוך שבועון בית משיח גליון 955, י"א טבת תשע"ה (הקישור אינו פעיל, כ"א בסיוון ה'תשפ"ד)
תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן

הערות שוליים

↑ סיכום סדרה חב"ד בשואה, מנחם זיגלבוים, שבועון בית משיח
↑ האדמו"ר בוורשה שלם ובריא - .
↑ ראה בתולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, אגרות קודש בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, ימי מלך כרך ב, חסדי ישראל, שמן ששון מחבריך בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז
↑ בית משיח 652
↑ בית משיח 652
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, קובץ ליובאוויטש, תולדות חב"ד בארצות הברית פרק נז, ימי מלך חלק ב, שבועון בית משיח - חב"ד בשואה - גיליון 652. שבועון כפר חב"ד וירא תשפ"ד
↑ ימי בראשית עמודים 230-231
↑ ראש המפלגה הנאצית
↑ ימי מלך כרך ב
↑ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא
↑ תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד ריט. יהדות הדממה
↑ ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, היציאה מרוסיה (ספר)
↑ ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם
↑ מענה הרבי באתר
↑ ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר, שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.

[1] סיכום סדרה חב"ד בשואה, מנחם זיגלבוים, שבועון בית משיח

[2] האדמו"ר בוורשה שלם ובריא - .

[3] ראה בתולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, אגרות קודש בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, ימי מלך כרך ב, חסדי ישראל, שמן ששון מחבריך בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז

[4] בית משיח 652

[5] בית משיח 652

[6] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, קובץ ליובאוויטש, תולדות חב"ד בארצות הברית פרק נז, ימי מלך חלק ב, שבועון בית משיח - חב"ד בשואה - גיליון 652. שבועון כפר חב"ד וירא תשפ"ד

[7] ימי בראשית עמודים 230-231

[8] ראש המפלגה הנאצית

[9] ימי מלך כרך ב

[10] תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא

[11] תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית

[12] תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד ריט. יהדות הדממה

[13] ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, היציאה מרוסיה (ספר)

[14] ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם

[15] מענה הרבי באתר

[16] ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר, שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה'''שואה''' הינה האירוע הטראגי ביותר בתולדות העם היהודי. כ-6 מיליון יהודים הי"ד, נספו תחת המגף הנאצי כשמטרתם האמיתית הייתה להכחיד את כל העם היהודי ברחבי העולם; תוכנית שב"ה לא עלתה בידם. בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות ל"ע.
+[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]
+[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]
+'''השואה''' היא רצח העם ה[[יהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בו נרצחו כששה מליון יהודים על [[קידוש השם]], השואה החלה בחודש אלול [[תרצ"ט]] והסתיימה בתחילת אביב [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה.
+אלפי חסידי חב"ד נספו בשואה ואחריה רוב החסידים יצאו את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]] והגיעו למחנות העקורים ברחבי אירופה ורוב החסידים שהו במחנה [[פוקינג]] בגרמניה ומשם בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו לארץ הקודש, ארה"ב ועוד.
-יחסו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לאנשים אלו ידוע במשל אותו הביא הרבי לאותם אנשים לגבי אדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרפאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".
+==תקופת השואה==
+אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:
-הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם הקב"ה עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.
+טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו ב[[ברית המועצות]]. וקהילות חשובות היו ב[[פולין]] [[ליטא]] [[לטביה]] [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]].
-== הרבי באירופה ==
+לאחר השואה והיציאה מרוסיה- ב[[ברית המועצות]] נותרו מעט חסידים, ב[[פולין]] הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם ל[[ארץ הקודש]], [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.
-בתחילת השואה, שהה הרבי ב[[אירופה]] במדינת [[צרפת]]. בהיותו שם דאג הרבי ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי מלך המשיח במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון.
+החוקר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעסק בתיעוד קורות [[חב"ד בשואה (סדרה)]], תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה:
+"רוב מניין חסידי חב"ד ב[[פולין]], ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד ב[[ברית המועצות]]. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81529 סיכום סדרה חב"ד בשואה], [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]}}.
-מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה, הביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.
+==[[אדמו"ר הריי"צ]] בשואה==
+בשנת [[תרצ"ג]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]].
-כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו יהודי. כפי שמספרת הרבנית שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש על אודות 'דתיותם' של האנשים בצרפת, נרשם כי הרבי ואהרבנית אינם "אורטודוכסים". הרבי נסע לגרמניה ודאג שיהיה רשום כי הם "יהודים אורטודוכסים" ולא דתיים סתפ, כדי שלא ישתמע מכך שמא אינם יהודים. כל זה בעיצומה של המלחמה!
+באלול [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].
+באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}
+===ההצלה===
+ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.
+ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים יהודים, דרך [[ברלין]] ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו ל[[שטוקהולם]] (שבדיה).
+ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]], בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם בראשות הרב [[יעקב ישראל זובער]].
+==הצלת יהודים==
+לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.
+*פעל והצליח לחלץ את חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]],
+*ניסה לחלץ את חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) הי"ד
+*עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מאירופה הבוערת.
+*דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמו"ר רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].
+*פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.
+*פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר [[חסדי ישראל]] בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[אגרות קודש]] בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, [[ימי מלך]] כרך ב, [[חסדי ישראל]], [[שמן ששון מחבריך]] בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז}}.
+*בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו"ר הריי"צ לעורר לתשובה את יהודי [[ארצות הברית]] לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר [[תפילה מאדמו"ר הריי"צ (חוברת)|תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל]], ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.
+==[[המחלקה לעובדים בצבא]]==
+{{ערך מורחב|המחלקה לעובדים בצבא}}
+בתקופת ה[[שואה]], נוסדה על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] - [[המחלקה לעובדים בצבא]] בשיתוף ארגון 'מחנה ישראל'. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק של הרבי הריי"צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. הרבי מה"מ עמד בראש כל הפעולות הללו{{הערה| בית משיח 652}}.
+===מסרים לחיילים- מעסעדזש===
+המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות אדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות קובץ ליובאוויטש.
+חוברת "מעסעדזש" מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי"צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהילים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי"צ על החובה להניח תפילין{{הערה| בית משיח 652}}.
+===סקירות ופרסום===
+סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] וימי מלך{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, [[קובץ ליובאוויטש]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי מלך]] חלק ב, [[שבועון בית משיח]] - [[חב"ד בשואה]] - גיליון  652. [[שבועון כפר חב"ד]] וירא תשפ"ד}}.
+בספר [[ימי בראשית]] מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת [[תש"י]], לחייל, על החוברות לחיילים{{הערה|ימי בראשית עמודים 230-231}}.
+==[[הרבי]] בתקופת השואה==
+כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].
+בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.
+כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה{{הערה|[[ימי מלך]] כרך ב}}.
+==חסידי חב"ד בשואה==
+רבים מחסידי חב"ד ב[[פולין]], [[ליטא]] ו[[לטביה]] - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.
+*[[פולין]] - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה ב[[ורשה]] וב[[אוטווצק]]. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו ב[[לודז']]. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם ל[[שנחאי]] ב[[סין]]. שם היו בתקופת השואה.
+*[[ליטא]] - ב[[וילנה]] ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.
+*[[לטביה]] - ב[[ריגה]] היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.
+*[[ברית המועצות]] - חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ב[[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[רוסיה הלבנה]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
+בקיץ [[תש"א]] גרמניה הנאצית פלשה ל[[ברית המועצות]] ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] ב[[אוזבקיסטן]] וכך ניצלו מהשואה.
+*[[רוסיה]] - הקהילות המרכזיות של חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[לנינגרד]] ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.
+*[[אוקראינה]] - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.
+לסיכום: רוב יהודי [[ברית המועצות]] וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט. [[יהדות הדממה]]}}.
 == לאחר השואה ==
-לאחר השואה, בעת שהיהודים התקבצו למחנות פליטים עד שתאושר עלייתם ארצה, דאגו [[הרבי הריי"צ]] והרבי מלך המשיח, ש[[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום. אחד הידועים יותר בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב [[זלמן לוין]], שפעל במחנה יחד עם הרב [[יעקב פלס]] ור' [[זושא הפרטיזן]]. הם השתדלו לקבל מקום מתאים לבית הכנסת, ווידאו שיהיו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.
+===היציאה מרוסיה===
+לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]].
+מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים [[פוקינג]] בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.
+היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שדאגו כי [[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.
+[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שלחו להם ספרים ותשמישי קדושה, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.
+הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו {{הערה| ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.
+===עידוד לניצולי השואה===
+בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.
+תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".
+הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.
+==יחס הרבי לקדושי השואה==
+מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.
+גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.
+[[בין המצרים (חוברת)|בחוברת על ימי בין המיצרים]] שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא
+עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם [[חבלי משיח]] וכהד לקריאתו [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]{{הערה|1=ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.}}.
+==חב"ד בשואה==
+{{ערך מורחב|חב"ד בשואה (סדרה)}}
+'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו במהלך מספר שנים ב[[שבועון בית משיח]].
+הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].
+==לקריאה נוספת==
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה - (סדרה)]] פורסמה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] בשנים תשס"ה-תשס"ט
+*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]
+*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
+*[[אלה תולדות פרץ]] - חב"ד ב[[לנינגרד]] ו[[טשקנט]] בשואה
+*[[מנחם זיגלבוים]], [[זכרונות ר' מולע]] - זכרונות שואה- מצור [[לנינגרד]], נדודים, [[טשקנט]], גלות
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] - ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[דוד גרשוביץ]] - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
+*[[הלל זלצמן]], [[סמרקנד]] - פליטים חב"דיים ב[[סמרקנד]]
+*[[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]], פרקי חיים חסידיים תחת דיכוי הקומוניסטים והנאצים
+==ראו גם==
+* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]
+* [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]
+* [[יציאת רוסיה תש"ו]]
+* [[שואת ליובאוויטש]]
+* [[גטו ליובאוויטש]]
+* [[גטו קובנה]]
+* [[יום השואה]]
-מ[[מזכירות]] הרבי הריי"צ שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים לא תנאים ששררו במחנות. הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של [[הרבי]] - באתר [[צעירי חב"ד]] {{קישור שבור}}
+*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
+*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|[[מרדכי מנשה לאופר]]}}
+* [[מנחם זיגלבוים]], {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
+*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/31/364174317370.html גזרה היא מלפני]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א [[טבת]] [[תשע"ה]] {{קישור שבור}}
+*[https://col.org.il/news/146945 תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן{{col}}]
-יחסו של הרבי לאותם אנשים שלא הצליחו לשמור את הגחלת היהודית בוערת בליבם, והמכה הייתה קשה מידי בשבילם מכדי להמשיך הלאה ידוע, ותמצית מרעיון תשובתו של הרבי לאותם אנשים, מובא בראש העמוד.
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ערכים חב"דים|ש]]
+[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]