פרץ מוצ'קין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אלה תולדות פרץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החסיד פרץ מוצ'קין, בהתוועדות של הרבי (נראה ברקע בין הרבי לרש"ג)

ר' פרץ מוצ'קין (תרנ"ד - כ"א טבת תשמ"ב) היה משפיע קהילת חב"ד במונטריאול.

תולדות חיים[עריכה]

ילדות חסידית[עריכה]

הרב פרץ מוצקין בצעירותו

נולד בשנת תרנ"ד בעיירה נעוול לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.

כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת תרס"ט) הגיע ללמוד ב"תומכי תמימים" בליובאוויטש. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה בשצעדרין, תחת הנהגתו של המשפיע הידוע ר' שאול דב זיסלין. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".

ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.

בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב"תומכי-תמימים", נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד והמשפיע "ר' איטשע דער מתמיד". בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית.

חתונתו[עריכה]

ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת תרע"ו), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי בעיירה סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של המשפיע הידוע ר' זלמן הבלין. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.

כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.

תקופת סימפרופול[עריכה]

החסיד פרץ מוצ'קין

בשנת תרפ"ה עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.

בשנת תרפ"ז חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעיתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.

באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"וידוי" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.

במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב"ד כשלושה-ארבעה מנינים.

העתקה לליננגרד[עריכה]

במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מאוקראינה ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".

כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת תרצ"א עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.

במלחמת העולם השנייה העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.

בתקופה זו מעבר למסך הברזל, היה הכינוי המחתרתי שלו בפי החסידים 'אחיזרח'.

מחוץ לרוסיה[עריכה]

ב'יציאת רוסיה תש"ו' הבריח את הגבול מרוסיה לפולין עם שניים מבניו ללבוב שבפולין, משם נסע לצרפת. בתשי"ב קיבל הוראה להיות משפיע אנ"ש במונטריאול שבקנדה.

בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר בקראון הייטס שם נפטר בכ"א טבת תשמ"ב.

אלה תולדות פרץ[עריכה]

הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה

הסדרה אלה תולדות פרץ בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך מזכיר הרבי הרב חודקוב, לכתוב את קורות חייו של הרב ר' פרץ מוצ'קין, כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור הנשמה וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".

עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת תשס"ג לכתוב את הסדרה, הרב אסף חנוך פרומר תירגם אותה מאידיש ללשון הקודש ופירסם אותה לפרקים בשבועון בית משיח.

עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת תשס"ח הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת תשע"ה הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת קה"ת כפר חב"ד.

ניגונו[עריכה]

ניגון שחובר על ידי ר' פרץ מוצקין:

מילותיו באידיש:

בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,
ווען עס גייט עם גוט די וועלט,
ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך,
אז אלעס איז נאר דאס געלט,
ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,
קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,
און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,
אז געלט איז רונד און קייט,

פזמון:

און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,
עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,
ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,
א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!

איך האב אמאל געקענט א גביר,
אזוי ווי קרח רייך,
גרויס און שטאלץ איז ער געווען,
גערויבט מענטשן אסאך,
און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,
און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,
און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,
ווי ער שטייט ביי די טיר,
און בעט א נדבה גיט מיר,

געליטן האט ער נאך מער,
געשטארבן גאנץ שווער,
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,
וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,
מען קען עס לייכט פארלירן,
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,
אוי, פון דער ארימאן,

פזמון:

און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,
עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,
ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,
א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!

בתרגום לעברית:

תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר
כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם
הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו
שהכל זה רק כסף
הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר
ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד
וגאוותן זה לא מבין מאומה
שהכסף הוא עגול והולך

פזמון:

ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך
שיישאר אחרי החיים שלך
תזרוק הצידה את הייחוס הריקני
צריך להיות בן אדם!

אני פעם הכרתי גביר
עשיר כקורח
גאוותן גדול הוא היה
זלזל וציער אנשים רבים
ואז הגיעו זמנים אחרים
והגלגל עליו התהפך
וכעת רואים את הגביר הגאוותן
כשעומד בפתח השער
ומבקש נדבות עבור עצמו

וסבל עוד יותר
עד שמת לגמרי בקושי
ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו
מכיון שעם כסף אסור להתגאות
אפשר בקלות לאבד אותו
ואז יכולים להרגיש את הטעם המר
אוי, של העניות!

פזמון:

ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך
שיישאר אחרי החיים שלך
תזרוק הצידה את הייחוס הריקני
צריך להיות בן אדם!

משפחתו[עריכה]

בניו

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכה]

באטראכט דעם מענטש