ראובן דונין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(183 גרסאות ביניים של 61 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]
{{לעריכה}}
הרב '''ראובן דונין''' היה טרקטוריסט ו[[משפיע]]. נולד בשנת [[תרצ"ד]] ונפטר בי"א [[מנחם אב]] [[תשס"ב]]
[[קובץ:הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית]]
הרב '''ראובן דונין''' ([[י"ז טבת]] [[תרצ"ד]] – [[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי [[חסידות חב"ד]].


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
[[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]
===נעוריו===
הרב דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב"ד וחתנו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר הנוער' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".
[[קובץ:108885.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב [[תנחום דונין]], שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל. בצעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימייה והריחוק מהבית גרמו לראובן לרדת מן הדת ולהפסיק לשמור על [[תורה]] ומצוות. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים, והוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".


כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לעכו ע"מ לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו בשבת הבאה לכפר חב"ד, אך ראובן ירד מהאוטובוס חצה את הכביש ונסע דרומה לכפר חב"ד, לאח"כ הודיע לאביו בצורה חד משמעית שהוא נוסע לישיבת ת"ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.
כשאחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שמצידו כבר היה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד מימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד. ראובן החליט שכבר באותה שבת הוא יסע לכפר חב"ד, וכך עשה.


כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.
לאחר כמה ימים, בעקבות בקשת אביו, הוא החליט לנסות להתקבל לישיבה בלוד. כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. ראובן מצידו הבטיח שהוא יסכים לבצע את כל מה שידרשו ממנו כדי להתקבל לישיבה, ולבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.


ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהשגיו כיון שאין זה אלא ב"[[אתערותא דלעילא]]". ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.
===אצל הרבי===
בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]]. ה[[משפיע]] הרב קסלמן התנה זאת בכך שר' ראובן יסיים ללמוד, ורק אז נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור, ונסע לרבי למשך חצי שנה. בתקופה זו למד בישיבה ב-[[770]].


==נסיעה לרבי==
כאשר נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בפעם הראשונה, שאלו הרבי אם הוא מבין במכוניות וכעבור זמן קצר שאלו לשם מה נכנס ליחידות. ר' ראובן פרץ בבכי, והשיב שלא הגיע לאמריקה אלא כדי בשביל ללמוד בישיבה ב-770 ושהוא רוצה ללמוד כמו שצריך, הרבי ענה לו: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה, אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר". כאשר ביקש מהרבי דרך [[תשובה]], השיב לו הרבי: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".
בשלב מסויים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.


בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|מיום [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]}}:
מאז זכה ר' ראובן ליחידויות נוספות רבות כשרבים מהן היו באופן לא רשמי. לפעמים עמד לאחר [[תפילת ערבית]] במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעיתים כשהיה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, היה נכנס אל חדרו, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו או בסדר לימודו.


{{ציטוט|מרכאות=כן
ביחידויות הוא היה מזכיר לרבי על כך שהרבי אמר לו שהוא יורה לו דרך תשובה, ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"ב]], הסביר לו הרבי לראשונה במהלך היחידות, את עניין התשובה.
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]]
|תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי . . עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.
}}


===היחידות הראשונה===
==השליחות בחיפה==
חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:
[[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ"ו]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים", כיוון שאז יוכל להשפיע עליהם בענייני [[תורה]] ומצוות.


“ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא תיאר לימים.
נישא עם רבקה לבית משפחת זוננפלד מירושלים. לאחר נישואיו התיישב ב[[חיפה]].


אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.
ביתו היה "[[בית חב"ד]]" אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.
 
“הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.
 
“הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.
 
“הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה”.
 
“לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.
 
===אהבת אב לבנו===
 
זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח"י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.
 
לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.
 
===שליח הרבי בחיפה===
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.
 
מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה.
 
ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.
 
בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.
 
ביתו היה “[[בית חב"ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.


בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.
בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.


ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.
ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד]]ים יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.


מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”.  
מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שלנו".


בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...
בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...


כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.
כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.


===הפצת בשורת הגאולה והגואל===
ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.
[[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]
 
ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.


בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].
בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].


בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}”. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".
==פטירתו==
ב[[שבת]] האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה), בתאריך [[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל ה[[עלייה לתורה]] של נכדו, בן לחתנו הרב [[ירון בר זוהר]]. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל.


בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות חסידית|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.


==פטירתו==
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.
 
בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך י"א [[מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל.  


כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.
==הפצת בשורת הגאולה והגואל==
[[קובץ:ראובן דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ר’ ראובן דונין בהתוועדות חסידית בחנוכה]]
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"{{יחי}}". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".


בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.
ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס אדיר לקבלת פני משיח]] שהתקיים באולם הסינרמה ב[[כ"ב אדר א']] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש{{הערה|[http://hageula.com/vid/farbrengen/15849.htm הרב ראובן דונין מזמין את הרבי - הגאולה]}} ואף נשא דברים אחר כך בדבר האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח]].


==ספרים==
==ספריו==
===שהרבי יחייך===
===שהרבי יחייך===
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' ח”א מלוקט מדברי ראובן דונין]]
הספר "שהרבי יחייך" הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין "ללא מסכות" כפי שנגעה בליבם של המונים מחב"ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.
שני הכרכים 'שהרבי יחייך' נכתבו ונערכו על ידי חנוך שחר. הספרים הם ליקוט של דברים שאמר בהזדמנויות שונות, מחולקים לפי נושאים ומובאים מפי השומעים.


בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.
כרך ראשון של הספר "שהרבי יחייך" יצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א והופץ על ידי [[חב"ד שופ]]. מהדורה שנייה וכרך שני יצאו לאור ליום [[ה' טבת]] [[תשע"ו]], בהוצאת חיש.


הספר נכתב ונערך ע"י חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א. כרך שני יצא בעתיד הקרוב.
המפיץ, בעטיפת הספר הראשון, מתאר את הספר כ"מקבץ סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באותנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים".


===הטרקטוריסט של הרבי===
===הטרקטוריסט של הרבי===
'''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]] ע"ה. יצא לאור על ידי הוצאת [[מ. סופר הו"ל]] ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].
[[קובץ:טרקטוריסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]
'''הטרקטוריסט של הרבי - [[משפיע]] שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של המשפיע הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו"ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].


הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].
הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].


==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, מרת רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה, בדיוק באותו יום נפטר גם ר' ראובן שבע שנים מאוחר יותר.
'''אחיו'''
* השליח הרב [[אברהם דונין]]
;בניו
;בניו
*הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].
*הרב [[יוסף יצחק דונין]] - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].
*הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].
*הרב [[שלום דוב בער דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מיאמי ביץ פלורידה ב[[ארצות הברית]].
*הרב [[מנחם מנדל דונין]] מחנך, לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.
*הרב [[מנחם מענדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי בשכונת אחוזה, [[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].
*הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.
*הרב [[לוי שמעון דונין]] - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[טקסס]].
*הרב שמואל דונין - [[רחובות]].
*הרב שמואל דונין - [[קריית מלאכי]].
*הרב שניאור זלמן דונין - [[נהריה]].
*הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].


;חתניו
;חתניו
*ר' ירון בר זוהר - סמנכ"ל עמותת [[נבואת הגאולה]].
*ר' [[ירון בר זוהר]] - סמנכ"ל עמותת נבואת הגאולה - חיפה
*ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].
*ר' [[יוסף יצחק מוצ'קין]] - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].
*ר' שמואל ספיר.
*ר' שמואל ספיר - באר שבע


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דונין ראובן]]
==תלמידיו==
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].
* [[חנוך שחר]] - [[צפת]].
* [[נפתלי דגן]]
*ר' [[אברהם זיגמן]]
*[[אמיר כהנא]]
*[[זוהר אייזנברג]]
*[[דורון שפי]]
*[[נתנאל סעדי]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].
*חנוך שחר, '''שהרבי יחייך - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].
*חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].
*'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש"ל]] [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
*'''שליח ומשפיע עם דרך''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 57-62.
*'''המשפיע שהיה לנו אבא אוהב''', שניאור זלמן נוימן, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 12-17.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}
*זלמן ליברמן, '''[https://col.org.il/news/144647 סרט ראשון מסוגו על המשפיע ר' ראובן דונין]''' {{COL}}{{וידאו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]', בכ"ה אדר א' תשנ"ה בהיכל הסינרמה בתל אביב.
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין] - התוועדות [[ערב שבת]] מברכים [[מנחם אב]] ב[[רמת אביב]] - {{שמע}} {{אינפו}}  
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין] בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', ב[[כ"ב באדר א']] [[תשנ"ה]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]]. {{וידפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, {{שבועון בית משיח}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=101368&cat=$cat לרכישת הספר].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=104007 לרכישת הספר].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'] {{אינפו}}
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101368&lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"] {{אינפו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Dunin%20-%20Marcheshvan%206%2C%205777.pdf מענות שקיבל מהרבי], בתוך [[תשורה]] מנישואי נכדתו, חשון תשע"ז {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_18.html עבדו את השם בשמחה: האזינו להתוועדות אותנטית עם הרב ראובן דונין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]

גרסה אחרונה מ־07:56, 15 באוגוסט 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית

הרב ראובן דונין (י"ז טבת תרצ"ד – י"א מנחם אב תשס"ב) היה טרקטוריסט ומשפיע, שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת תשכ"ו)

נולד בי"ז טבת תרצ"ד בחיפה לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל. בצעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי ירושלים. אוכלוסיית הילדים בפנימייה והריחוק מהבית גרמו לראובן לרדת מן הדת ולהפסיק לשמור על תורה ומצוות. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים, והוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".

כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת חסידות חב"ד שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שמצידו כבר היה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד מימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד. ראובן החליט שכבר באותה שבת הוא יסע לכפר חב"ד, וכך עשה.

לאחר כמה ימים, בעקבות בקשת אביו, הוא החליט לנסות להתקבל לישיבה בלוד. כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב המשפיע, הרב שלמה חיים קסלמן, לקבל את ראובן לישיבה. ראובן מצידו הבטיח שהוא יסכים לבצע את כל מה שידרשו ממנו כדי להתקבל לישיבה, ולבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב משה נפרסטק שישמש לו כמעין חונך.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל הרבי. המשפיע הרב קסלמן התנה זאת בכך שר' ראובן יסיים ללמוד, ורק אז נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור, ונסע לרבי למשך חצי שנה. בתקופה זו למד בישיבה ב-770.

כאשר נכנס ליחידות אצל הרבי בפעם הראשונה, שאלו הרבי אם הוא מבין במכוניות וכעבור זמן קצר שאלו לשם מה נכנס ליחידות. ר' ראובן פרץ בבכי, והשיב שלא הגיע לאמריקה אלא כדי בשביל ללמוד בישיבה ב-770 ושהוא רוצה ללמוד כמו שצריך, הרבי ענה לו: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה, אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר". כאשר ביקש מהרבי דרך תשובה, השיב לו הרבי: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".

מאז זכה ר' ראובן ליחידויות נוספות רבות כשרבים מהן היו באופן לא רשמי. לפעמים עמד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעיתים כשהיה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, היה נכנס אל חדרו, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו או בסדר לימודו.

ביחידויות הוא היה מזכיר לרבי על כך שהרבי אמר לו שהוא יורה לו דרך תשובה, בו' תשרי תשמ"ב, הסביר לו הרבי לראשונה במהלך היחידות, את עניין התשובה.

השליחות בחיפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דונין נואם בטקס הכתרת רבני שכונת קראון הייטס, חודש תמוז תשמ"ו בזאל הגדול ב-770

לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל שליחות מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים", כיוון שאז יוכל להשפיע עליהם בענייני תורה ומצוות.

נישא עם רבקה לבית משפחת זוננפלד מירושלים. לאחר נישואיו התיישב בחיפה.

ביתו היה "בית חב"ד" אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.

בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.

ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו לחסידים יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.

מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו".

בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...

כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.

ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם בעלי התשובה שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.

בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ברחובות, אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כמשפיע בישיבת חב"ד רמת אביב.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה), בתאריך י"א מנחם אב תשס"ב שהה בחיפה לרגל העלייה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל.

כדרכו מדי שבת, הוא התוועד ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.

בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.

הפצת בשורת הגאולה והגואל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר’ ראובן דונין בהתוועדות חסידית בחנוכה

בעשור האחרון, מאז החל מבצע משיח וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "משיח - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".

בכינוס אדיר לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בכ"ב אדר א' בשנת תשנ"ה, הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש[1] ואף נשא דברים אחר כך בדבר האמונה בנצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שהרבי יחייך[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'שהרבי יחייך' ח”א מלוקט מדברי ראובן דונין

שני הכרכים 'שהרבי יחייך' נכתבו ונערכו על ידי חנוך שחר. הספרים הם ליקוט של דברים שאמר בהזדמנויות שונות, מחולקים לפי נושאים ומובאים מפי השומעים.

כרך ראשון של הספר "שהרבי יחייך" יצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א והופץ על ידי חב"ד שופ. מהדורה שנייה וכרך שני יצאו לאור ליום ה' טבת תשע"ו, בהוצאת חיש.

המפיץ, בעטיפת הספר הראשון, מתאר את הספר כ"מקבץ סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באותנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים".

הטרקטוריסט של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי'

הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של המשפיע הרב ראובן דונין. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו"ל במגדל העמק בשנת תשס"ט.

הספר נכתב על ידי בנו הרב מנחם מענדל דונין, נערך על ידי הרב ישראל אלפנביין בסיוע הרב אסף חנוך פרומר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה, בדיוק באותו יום נפטר גם ר' ראובן שבע שנים מאוחר יותר.

אחיו

בניו
חתניו

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ הרב ראובן דונין מזמין את הרבי - הגאולה
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ראובן_דונין&oldid=708114"