מקדש מלך (ספר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הספר מקדש מלך הוא אחד מספרי היסוד המקובלים והנפוצים ביותר מתורת הקבלה של חכמי מרוקו, שהתחבר כפירוש על ספר הזוהר מאת רבי שלום בוזגלו (המכונה גם 'הרש"ב') מתוך ספרי המקובלים המרוקאים שקדמו לו.

הספר מצוטט רבות בכתבי רבותינו נשיאינו המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו ענינים רבים בתורת החסידות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין גדולי רבני יהדות מרוקו שעסקו בתורת הקבלה, היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם לספר הזוהר על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי)[1], הספר 'מקדש השם' של רבי משה זכות, וכן קובץ ליקוטים מכתבי האריז"ל הנוגעים לפירושי הזוהר.

בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו[2], אשר בעקבות רדיפות של מלך מרוקו כלפיו עבר להתגורר בשנת תק"ה בלונדון ושימש בה כרב מורה הוראה ואב בית דין, ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם 'מלך': 'כסא מלך', 'הדרת פני מלך', וכו', כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר 'מקדש מלך' שערך כפירוש על ספר הזוהר כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.

הספר נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תקט"ו, ובזכות העובדה שנדפס באירופה, זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.

בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר בספר התניא[3] ובלקוטי תורה[4], וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם מענדל ברונפמן, הושלכתי לאש על קידוש השם, שבועון כפר חב"ד גליון 1975 עמוד 66
  • הרב משה הלל, 'מן הגנזים' ספר עשירי עמודים מד-מז
  • הרב יוסף פרץ, 'עץ החיים' (באבוב) גליון לה עמודים תסט-תפא


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מקדש מלך - פירוש על הזוהר, נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תק״ו או תק״י. במשך השנים שלאחר מכן הוסיף הרב הארות, חידושים ותיקונים שלא זכה להדפיס בחייו.

הערות שוליים

  1. ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.
  2. נולד בשנת ה'ת"ס ונפטר בי"ב באב ה'תק"ם. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.
  3. קונטרס אחרון פרק ג'.
  4. בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.