לדלג לתוכן

כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
 
(34 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מאמר דא"ח ישן לא נודע למי''' הוא כינוי ל[[מאמר]] שנאמר בשנת [[תרס"ג]]{{הערה|נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב ואילך.}}, המתייחס ל[[התנוצצות הגאולה]] בדורות האחרונים, תוך מניית השלבים הכללים בזה, שאין יודעים מי אמרו.
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
במאמר זה מופיע פתגמו של ר' [[פנחס מקוריץ]] בו נאמר שסיבת גילוי החסידות הוא כיון ש"בזמנו של הבעל שם טוב היה העולם במצב של התעלפות ועל ידי גילוי הבעש"ט ותורת החסידות נתעורר העולם מהתעלפותו".
'''[[כתב יד]] [[דא"ח]] ישן לא נודע למי''' הוא כינוי ל[[מאמר]] שנאמר בשנת [[תרס"ג]]{{הערה|נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב ואילך.}}, המתייחס ל[[התנוצצות הגאולה]] בדורות האחרונים, תוך מניית השלבים הכללים בזה, שאין יודעים מי אמרו.
במאמר זה מופיע פתגמו של רבי [[פנחס מקוריץ]] בו נאמר שסיבת גילוי החסידות הוא כיון ש"בזמנו של [[הבעל שם טוב]] היה העולם במצב של התעלפות ועל ידי גילוי הבעש"ט ו[[תורת החסידות]] נתעורר העולם מהתעלפותו".


==רקע==
==רקע==
שורה 6: שורה 7:
המאמר נדפס לראשונה בספר [[מגדל עז]] לר' [[יהושע מונדשיין]], על פי כמה [[כתב יד|כתבי יד]], שבחלקם מופיעה השערה - ובד בבד גם הסתייגות - שהוא מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר הרש"ב נ"ע]].
המאמר נדפס לראשונה בספר [[מגדל עז]] לר' [[יהושע מונדשיין]], על פי כמה [[כתב יד|כתבי יד]], שבחלקם מופיעה השערה - ובד בבד גם הסתייגות - שהוא מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר הרש"ב נ"ע]].


במגדל עז שם מביא שבכת"י [[זלמן הבלין|הרש"ז האוולין]] נרשם: "דברים אלו יש אומרים שהוא מכ"ק אדמו"ר הגאון אלקי הרש"ב נבג"מ זי"ע אבל אינו דבר ברור ולא יש ע"ז ראי' כו'". ואילו בכתב יד אחר ישנה כותרת: "בעז"ה, נמצא בין כתבי אדמו"ר מוהרש"ב [?] שליט"א [[תרס"ה]], מרבינו הק' בעל [[צמח צדק|צ"צ נ"ע]] וההוספה היא מאדמו"ר מששליט"א.
במגדל עז שם מביא שבכתב יד הרב [[זלמן הבלין]] נרשם: "דברים אלו יש אומרים שהוא מאדמו"ר הגאון אלקי הרש"ב נבג"מ זי"ע אבל אינו דבר ברור ולא יש על זה ראי' כו'". ואילו בכתב יד אחר ישנה כותרת: "בעז"ה, נמצא בין כתבי אדמו"ר מוהרש"ב [?] שליט"א [[תרס"ה]], מרבינו הק' בעל [[צמח צדק|צ"צ נ"ע]] וההוספה היא מאדמו"ר הרש"ב.


ואכן, המאמר מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון מסתיים בתיבות "כל אלו הדברים שמענו מאדמו"ר נ"ע" והקטע השני מתחיל "אך עתה יש להבין דבר מתוך דבר להתיישב תוך לבנו כו'".
ואכן, המאמר מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון מסתיים בתיבות "כל אלו הדברים שמענו מאדמו"ר נ"ע" והקטע השני מתחיל "אך עתה יש להבין דבר מתוך דבר להתיישב תוך לבנו כו'".


בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"י, שזה אכן מאמר מכ"ק אדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' [[שלום יעקב חזן]] לגלות את [[ארכיון הרבי הריי"צ]] שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.
בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"ב יד, שזה אכן מאמר מ[[אדמו"ר הרש"ב]] משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' [[שלום יעקב חזן]] לגלות את [[ארכיון הרבי הריי"צ]] שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.


הרמ"ד ריבקין מספר (בהקדמה לספרו תפארת ציון, הערה 17) על "[[הרשב"ץ]] נ"ע . . שהיה דורש תמיד אודות הקץ על [[תרס"ו]]". ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. מכאן ניתןה לשער זה נכתב ע"י הרשב"ץ{{הערה|ראה [[התמים (בית משיח)]] גליון 38, ע' 25 ואילך.}}.
הרב [[משה דובער ריבקין]] סיפר על "[[הרשב"ץ]] נ"ע.. שהיה דורש תמיד אודות הקץ על [[תרס"ו]]"{{הערה|בהקדמה לספרו תפארת ציון הערה 17.}}. ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. ניתן לשער שהוא נכתב על ידי הרשב"ץ{{הערה|ראו [[התמים (בית משיח)]] גליון 38, ע' 25 ואילך.}}.


חשוב להדגיש, שבאופן עקבי '''נמנע''' הרבי מייחוס מפורש של המאמר לכ"ק אדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת [[תשמ"ה]] בה נדפס המאמר כשהוא מיוחד לכ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''[[לקוטי שיחות]]:''' לקו"ש ח"י ע' 40 הע' 42; לקו"ש חט"ו ע' 282 הע' 15. '''שיחות אחרי שנת תשמ"ה:''' [[התוועדויות]] תשמ"ח ח"ב ע' 205 הע' 29; שיחת ש"פ משפטים תנש"א ס"ט הע' 93.}}.
חשוב להדגיש, שבאופן עקבי '''נמנע''' הרבי מייחוס מפורש של המאמר לאדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת [[תשמ"ה]] בה נדפס המאמר כשהוא מיוחס לאדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''[[לקוטי שיחות]]:''' ח"י ע' 40 הע' 42; חט"ו ע' 282 הע' 15. '''שיחות אחרי שנת תשמ"ה:''' [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 197 הערה 29; [[תנש"א]] ח"א ע' 328 הערה 93.}}.
 
בעקבות הגילוי שהמאמר אינו של אדמו"ר הרש"ב, בהוצאה החדשה של [[ספר המאמרים תרס"ג]] בהוצאת מערכת אוצר החסידים (תשפ"ד) הושמט מאמר זה{{הערה|"'''פתח דבר להוצאת תשפ"ד'''", הערה 4.}}.


==תוכן המאמר==
==תוכן המאמר==


המאמר מתייחס לשאלה פשוטה: מדוע זכו דוקא הדורות האחרונים לגילוי תורת החסידות. בעל המאמר מבאר זאת כחלק מ[[התנוצצות הגאולה|התנוצצות הגאולה המתקרבת]], ומסביר על פי זה "מאמר סתום" מהרה"ג ר' [[פנחס מקוריץ]] מתלמידי ה[[בעש"ט]], שאמר שנשמת הבעש"ט ירדה לעולם הזה בכדי להעיר את כלל ישראל משינתם. גילוי פנימיות התורה בדורות אלו מקביל לההתעוררות משינת הגלות.
המאמר מתייחס לשאלה פשוטה: מדוע זכו דוקא הדורות האחרונים לגילוי תורת החסידות. בעל המאמר מבאר זאת כחלק מ[[התנוצצות הגאולה|התנוצצות הגאולה המתקרבת]], ומסביר על פי זה "מאמר סתום" מהרה"ג ר' [[פנחס מקוריץ]] מתלמידי ה[[בעש"ט]], שאמר שנשמת הבעש"ט ירדה לעולם הזה בכדי להעיר את כלל ישראל משינתם. גילוי פנימיות התורה בדורות אלו מקביל לההתעוררות משינת הגלות.


בחלקו השני מחלק בעל המאמר את גילוי פנימיות התורה בדורנו לד' שלבים, במקביל לארבעת השלבים שיש בקימה מן השינה: עלות השחר, נץ החמה, זמן ק"ש וזמן תפילה. בהמשך עוסק בעל המאמר בחישוב קץ על שנת תרס"ו.
בחלקו השני מחלק בעל המאמר את גילוי פנימיות התורה בדורנו לד' שלבים, במקביל לארבעת השלבים שיש בקימה מן השינה: עלות השחר, נץ החמה, זמן ק"ש וזמן תפילה. בהמשך עוסק בעל המאמר בחישוב קץ על שנת תרס"ו.


==ראה גם==
==ראו גם==


*[[התנוצצות הגאולה]]
*[[התנוצצות הגאולה]]
*[[החסידות כטעימה מהגאולה]]
*[[החסידות כטעימה מהגאולה]]
*[[ספר המאמרים תרס"ג]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==


*[[אסף חנוך פרומר]], [http://upload.chabad.info/Hatomin38/index.html התמים גליון 38] ע' 25 ואילך.
*[[אסף חנוך פרומר]], [http://upload.chabad.info/Hatomin38/index.html התמים גליון 38] ע' 25 ואילך.
* י. אוחנה, '''סוד שמצוה לגלות''', [[במחנה צבאות השם]] גליון 1202 (מנ"א תשפ"ה) ע' 18 ואילך.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]

גרסה אחרונה מ־19:46, 23 בנובמבר 2025

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם  •  דער פרומער וארא  •  אל תצר את מואב  •  איתא במדרש תילים  •  והדרת פני זקן  •  כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי  •  באתי לגני  •  ושאבתם מים בששון  •  וידעת תרנ"ז - מוסקבה  •  החלצו תרנ"ט  •  אחת שאלתי  •  וקבל היהודים  •  ראשית גוים עמלק
מאמרי הרבי
אשרי תבחר  •  ביום עשתי עשר  •  גדול יהיה  •  ושבתי בשלום  •  כי ישאלך בנך  •  לא תהיה משכלה  •  ואתה תצווה את בני ישראל  •  על כן קראו הימים האלה ימי הפורים  •  בורא ניב שפתיים תשמ"ח  •  החודש הזה תשמ"ז  •  אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט
המשכים
המשך מים רבים תרל"ו  •  המשך והחרים  •  המשך וככה תרל"ז  •  המשך שמח תשמח תרנ"ז  •  המשך רנ"ט  •  המשך תרס"ו  •  המשך תער"ב המשך תשרי תשכ"ג
מושגים
ניגון הכנה למאמר  •  דיבור המתחיל  •  יאיר נתיב  •  ביכלאך  •  בלתי מוגה  •  מוגה  •  המשך

כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי הוא כינוי למאמר שנאמר בשנת תרס"ג[1], המתייחס להתנוצצות הגאולה בדורות האחרונים, תוך מניית השלבים הכללים בזה, שאין יודעים מי אמרו. במאמר זה מופיע פתגמו של רבי פנחס מקוריץ בו נאמר שסיבת גילוי החסידות הוא כיון ש"בזמנו של הבעל שם טוב היה העולם במצב של התעלפות ועל ידי גילוי הבעש"ט ותורת החסידות נתעורר העולם מהתעלפותו".

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאמר נדפס לראשונה בספר מגדל עז לר' יהושע מונדשיין, על פי כמה כתבי יד, שבחלקם מופיעה השערה - ובד בבד גם הסתייגות - שהוא מאדמו"ר הרש"ב נ"ע.

במגדל עז שם מביא שבכתב יד הרב זלמן הבלין נרשם: "דברים אלו יש אומרים שהוא מאדמו"ר הגאון אלקי הרש"ב נבג"מ זי"ע אבל אינו דבר ברור ולא יש על זה ראי' כו'". ואילו בכתב יד אחר ישנה כותרת: "בעז"ה, נמצא בין כתבי אדמו"ר מוהרש"ב [?] שליט"א תרס"ה, מרבינו הק' בעל צ"צ נ"ע וההוספה היא מאדמו"ר הרש"ב.

ואכן, המאמר מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון מסתיים בתיבות "כל אלו הדברים שמענו מאדמו"ר נ"ע" והקטע השני מתחיל "אך עתה יש להבין דבר מתוך דבר להתיישב תוך לבנו כו'".

בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"ב יד, שזה אכן מאמר מאדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' שלום יעקב חזן לגלות את ארכיון הרבי הריי"צ שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של אדמו"ר הריי"צ משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.

הרב משה דובער ריבקין סיפר על "הרשב"ץ נ"ע.. שהיה דורש תמיד אודות הקץ על תרס"ו"[2]. ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. ניתן לשער שהוא נכתב על ידי הרשב"ץ[3].

חשוב להדגיש, שבאופן עקבי נמנע הרבי מייחוס מפורש של המאמר לאדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת תשמ"ה בה נדפס המאמר כשהוא מיוחס לאדמו"ר הרש"ב[4].

בעקבות הגילוי שהמאמר אינו של אדמו"ר הרש"ב, בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרס"ג בהוצאת מערכת אוצר החסידים (תשפ"ד) הושמט מאמר זה[5].

תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאמר מתייחס לשאלה פשוטה: מדוע זכו דוקא הדורות האחרונים לגילוי תורת החסידות. בעל המאמר מבאר זאת כחלק מהתנוצצות הגאולה המתקרבת, ומסביר על פי זה "מאמר סתום" מהרה"ג ר' פנחס מקוריץ מתלמידי הבעש"ט, שאמר שנשמת הבעש"ט ירדה לעולם הזה בכדי להעיר את כלל ישראל משינתם. גילוי פנימיות התורה בדורות אלו מקביל לההתעוררות משינת הגלות.

בחלקו השני מחלק בעל המאמר את גילוי פנימיות התורה בדורנו לד' שלבים, במקביל לארבעת השלבים שיש בקימה מן השינה: עלות השחר, נץ החמה, זמן ק"ש וזמן תפילה. בהמשך עוסק בעל המאמר בחישוב קץ על שנת תרס"ו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב ואילך.
  2. ^ בהקדמה לספרו תפארת ציון הערה 17.
  3. ^ ראו התמים (בית משיח) גליון 38, ע' 25 ואילך.
  4. ^ לקוטי שיחות: ח"י ע' 40 הע' 42; חט"ו ע' 282 הע' 15. שיחות אחרי שנת תשמ"ה: ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 197 הערה 29; תנש"א ח"א ע' 328 הערה 93.
  5. ^ "פתח דבר להוצאת תשפ"ד", הערה 4.