ספר המאמרים תרס"ג
ספר המאמרים תרס"ג הוא ספר מאמרי הדא"ח של אדמו"ר הרש"ב, שאמרם או כתבם בשנת תרס"ג.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מכיל את כל מאמרי הדא"ח משנת תרס"ג של אדמו"ר הרש"ב, וכן הנחות, שיחות ורשימות משנה זו שנרשמו ע"י בנו, אדמו"ר הריי"צ.
הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
המאמר ד"ה "והוא עומד עליהם" תרס"ג נדפס בקונטרס בפ"ע ע"י הרבי בשנת תשי"ג, עם הערות מהמו"ל.
בשנת תשמ"ה נדפסו מאמרי שנה זו ב"ספר המאמרים תרס"ג-תרס"ד". בשנת תשנ"ד, לאחרי שנמצאו מאמרים נוספים משנה זו ומהשנה שאחריה, חולק הספר לשני חלקים: כרך אחד משנת תרס"ג, והשני משנת תרס"ד.
בהמשך השנים הגיע לידי מערכת אוצר החסידים 'בוך' - ספר בכתב ידו של הרבי הריי"צ הכולל הנחות שלו מהמאמרים משנת תרס"ג, ואף כאלו מאמרים שקיומם לא היה ידוע, ונדפס בשנת תשס"ג על ידי קה"ת בשם "ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב'"[1].
המהדורה החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשפ"ד נדפסה מהדורה החדשה, בה נסדרו מחדש הספרים ותוקנו טעויות רבות משתי הכרכים.
בהוצאה החדשה, שתי הכרכים שולבו לכרך אחד, הכולל את המאמרים ע"פ כתי"ק אדמו"ר הרש"ב, ההנחות כפי שנדפסו בחלק ב', וההוספות משתי החלקים - כל זאת בתוספת מפתחות מפורטים[2].
בהתאם לכך, נשתנו מספרי העמודים, כאשר בשולי העמודים מופיעים העמודים כפי שנדפסו בהוצאות הקודמות דח"א וח"ב.
שנת תרס"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנה זו הייתה השהות הארוכה ביותר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב באוסטריה. הרבי שהה שם קרוב לחודשיים ימים, מי"ד שבט עד סוף השבוע הראשון של חודש ניסן. יחד שהה עמו בנו יחידו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
בהתוועדויות שבת פרשת שמיני ושבת פרשת תזריע תשד"מ, אמר הרבי מלך המשיח שליט"א שבשנת תרס"ג הונחו היסודות ל"המשך תער"ב"[3]:
"פעם נסע כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ביחד עם כ"ק מו"ח אדמו"ר לווינה. כדרכם, התאכסנו במלון כל אחד בחדר בפני עצמו, ונוסף לכך חדר משותף לשניהם. כאשר נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר - ראה את כ"ק אדמו"ר נ"ע יושב על הספה, עיניו פתוחות, ואינו מבחין מה נעשה מסביבו.
כעבור שעה נכנס שוב וראה שממשיך לשבת באותו מצב מבלי לנוע, וכך חזר הדבר ונשנה כמה פעמים - שנכנס לחדרו וראה שיושב בלי נוע כמקודם, וכן ישב על מקומו במשך שעות אחדות שקוע במחשבתו, כמי שנמצא בעולם אחר.
לאחר שהתעורר - לא ידע איזה יום זה, באיזה מקום נמצאים וכו' - כפי שהיה מובן מאופן השאלות ששאל אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות ענינים צדדיים, כדי שעל ידי זה יתברר לו איזה יום היום, ובאיזה מקום נמצאים.
כמובן שכ"ק מו"ח אדמו"ר עשה עצמו כמי שאינו משים לב לכך, והשיב לו על שאלותיו מבלי שיהיה ניכר שהוא מכיר מצבו המיוחד.
ויש אומרים שלאחרי זמן גילה כ"ק אדמו"ר נ"ע לכ"ק מו"ח אדמו"ר, שעניני החסידות שבהם התבונן באותם שעות היו היסוד להמשך תער"ב הידוע".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההוצאה הישנה:
הערות שוליים
- ↑ ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב', ברוקלין, תשס"ג.
- ↑ מתוך ה"פתח דבר" למהדורה החדשה - ספר המאמרים תרס"ג (ברוקלין, תשפ"ד).
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ז ע' 275.