שינה בסוכה – הבדלי גרסאות

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ר.ז. (שיחה | תרומות)
 
(11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה", ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.
בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה", ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.


[[חסידי חב"ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.
[[חסידי חב"ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוסף על טעמי המתירים האמורים לעיל מיוסד מנהגם על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה ומנהג [[רבותינו נשיאנו]] שלא ישנו בסוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.


==מקורו==
==מקורו==
שורה 21: שורה 21:
הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".
הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".


ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.
ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראו בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.


סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.
סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.
שורה 31: שורה 31:


==מנהג אי השינה, וטעמו==
==מנהג אי השינה, וטעמו==
למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.
למרות ה[[הלכה]] הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.


===בזמן בית המקדש===
===בזמן בית המקדש===
שורה 49: שורה 49:


===טעמים===
===טעמים===
טעמים שונים נכתבו על קולה זו:
טעמים שונים נכתבו על קוּלה זו:
;מפני הצינה
;מפני הצינה
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}}. אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}}. אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).
שורה 72: שורה 72:
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו הייתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו וישן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו הייתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו וישן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!


הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500, וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה, מכתב מתורגם באנגלית.}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום ביזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף', מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}.
הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500, וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה, מכתב מתורגם באנגלית. [המכתב בשלמותו נדפס באנגלית ולצידו תרגום ללה"ק ב"הכתב והמכתב", תשורה ראדאל - תשפ"ג, עמ' 75-72].}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום ביזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף', מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד: ביזיון הסוכה והצער, ראו במכתב בשולחן מנחם שם ובתשורה הנ"ל.}}.


;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעי
;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעי
שורה 91: שורה 91:
==שונות==
==שונות==
[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]
[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון - שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישון בסוכה, ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}. במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון - שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישון בסוכה, ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}. במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה{{הערה|מענה דומה לכך קיבל [[צבי הרטמן]] ([https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwT0JBRkVRclhMWGc?resourcekey=0-0hFBt9TkgDL2nWpdAYykww תשורה מחתונת נכדו - ע' 57]).}} "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.  


בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת עליה ניצח מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים, בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה, בשם ה"בני תורה", על ה"איסור" לישון בסוכה. הרבי השיב לו בחריפות כי מנהג זה נהוג בחב"ד שנים רבות והוא קיים אף בקהילות נוספות כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו אדמו"ר הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא הפריע הדבר לקשר עם גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] וכו' והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. בין דבריו הבהיר הרבי גם שתוכנם של הטענות ואופנם ואי ההתעסקות עם הדברים החיוניים באמת לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. שיחה חריפה זו ארכה למעלה מחצי שעה ומתועדת בווידאו{{הערה|וראה את תוכן שיחת הרבי עם הרב כהנא בספר "שיח שרפי קודש", עמוד 209 ואילך. וראה כאן בווידיאו  
בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת עליה ניצח מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים, בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה, בשם ה"בני תורה", על ה"איסור" לישון בסוכה. הרבי השיב לו בחריפות כי מנהג זה נהוג בחב"ד שנים רבות והוא קיים אף בקהילות נוספות כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו אדמו"ר הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא הפריע הדבר לקשר עם גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] וכו' והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. בין דבריו הבהיר הרבי גם שתוכנם של הטענות ואופנם ואי ההתעסקות עם הדברים החיוניים באמת לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. שיחה חריפה זו ארכה למעלה מחצי שעה ומתועדת בווידאו{{הערה|וראה את תוכן שיחת הרבי עם הרב כהנא בספר "שיח שרפי קודש", עמוד 209 ואילך. וראה כאן בווידיאו  
שורה 114: שורה 114:
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.
*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ
*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ
 
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_22.html צפו: הרבי בשיחה חריפה ונוקבת עם הרב צבי כהנא]''' {{לחלוחית}}
{{הלכה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}